כל יום אחרי העבודה אני מגיעה הביתה ,מכינה לי כוס קפה כמו שאני אוהבת(מאד חזק ,מאד חם).מניחה שתי עוגיות בצלחת ,לגימה ראשונה של הקפה: אתם מכירים את הלגימה הזו? כשהנוזל החם פוגש לראשונה את הגרון ובלוטות הטעם,החום מתפשט אל בית החזה ואחר –כך אל הבטן ,מעניק תחושה של "זה בדיוק מה שהייתי צריכה צריך…. ואז אני מתפנה לעבור אל הביס הראשון של העוגייה מתוק ,שוקלדי כזה… אלא מה ? ,זה אף פעם לא נגמר בשתי העוגיות האלה,כי מיד מצטרפות איליהם עוד אחת או שתיים ,תלוי בכוח הרצון של אותו יום….
בקיצור מלחמה שנידונה מראש לכישלון. אני חושבת שצריך לחוקק איזה חוק נגדן ולהגביל את השימוש בהן.
נראה לי שכבר הבנתם עם מה אנחנו מתמודדים פה?…
מעבר לטעמן המשובח , העוגיות האלה מתאימות מאד גם לפיקניק של יום העצמאות, הן משתנעות היטב ומהוות סיום נפלא עם כוס קפה.
מצרכים לבצק:
- 200 גר' חמאה.
- 3/4 כוס סוכר.
- 1 ביצה גדולה.
- 1 כפית תמצית ווניל.
- 2 ו 1/2 כוסות קמח רב תכליתי.
- 1/2 כפית אבקת אפיה.
- 1/4 כפית מלח.
- למילוי:
- 170 גר' שוקולד מריר ,אני משתמשת ב70% מוצקי קקאו.
- 1/2 כוס חמאת בוטנים ,לא לוותר – טעם הבוטנים ממתן את מתיקות השוקולד.
הכנת המילוי:
ממיסים את השוקולד בסיר הנמצא על סיר שבו יש מים רותחים (בן מארי) או במיקרוגל.
מסירים מהאש ומוסיפים את חמאת הבוטנים ,מערבבים היטב.
הבצק:
מקציפים את החמאה והסוכר לתערובת קרמית ,מוסיפים את הביצה ,הווניל והמלח.
מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים בהדרגה את הקמח מעורבב עם אבקת האפייה , מקציפים לתערובת אחידה.
ניתן גם להכין את הבצק ידנית.
ממשיכים:
מחלקים את הבצק לשניים ,מרדדים כל חלק בין שני ניירות פרגמנט ומרדדים לעיגול בקוטר של 20 סמ' (לא דק מידי ,לא עבה מידי). מסירים את הנייר העליון.
מחלקים את תערובת השוקולד לשניים ומורחים כל חלק על הבצק באופן שווה.
מגלגלים את הבצק לגלילה נעזרים בנייר הפרגמנט ,עוטפים בנייר ומכניסים למקרר לפחות לשעתיים. אני השארתי כל הלילה במקרר והכנתי למחרת.
מחממים את התנור ל175 מעלות.
מוציאים גלילה אחת ,פורסים לפרוסות בעובי 1/2 סמ' בערך. אופים עד שמזהיב בערך 12 דק'.
ואם כבר עוגיות מה יותר טוב ממסיבת תה והכנת שיקוי סודי מתוך "עליסה בארץ הפלאות"
8 תגובות
מה?! זהו אחד מזכרונות הילדות החזקים שלי! עשית אותן פעם אחת ומאז התחננתי שתעשי אותן שוב ולא ידעת על מה אני מדברת, שמחה שנזכרת….מצפה לטעום אותן בקרוב בבוסטון…
חיבוקים ונשיקות
ביתך
ילדה יקרה שלי!
מבטיחה להכין עד שתגידי די…מה שלא בטוח שיקרה.
נשיקות
אמא.
נראום עוגיות משו משו- ננסה
מאיה
תנסי אחותי ,הצלחה מובטחת,אך ראי מה כתבתי לגבי ההתמכרות……
אנסה בודאות ולגבי ההתמכרות, את מכירה אותי . כשאני מחליטה שזהו אז זהו!!!
כן אני מכירה את הנחישות שלך ,אני החלטתי לא להחליט יותר מידי…..
החמאה צריכה להיות קרה או רכה לפני ההקצפה?
יופי של מתכון ותמונות.