מבשלת חלומות
1
עוגת בננות ושוקולד
2
מרק פטריות וגריסים
3
עוף / טופו בפטריות , חלב קוקוס ומיסו
4
מאפינס תות מושלמים
5
תבשיל של במיה עגבניות וקציצות
6
עוגת גבינה משוישת בפטל
7
דברים שמחים של קיץ / מאפים של דובדבנים
8
קציצות דגים ברוטב קארי עדין
9
פריז מון שרי
10
שעועית ירוקה ובשר בנוסח ווייטנאם

עוגת בננות ושוקולד

קטן8

בדרך החוצה , ראיתי שני דברים שלכדו את תשומת ליבי .
קערת בננות משחירות , כפסע בינן לבין הפח .

אפרורית בחוץ , כזו שעדיין לא החליטה אם להיות גשם או לא .
שני דברים שדיים להכניס בי דכדוכית קלה .
סיבה אחת קשורה לבננות , עוד משחר ילדותי חונכתי שאוכל לא זורקים , וכך בחלוף השנים , ההפרעה הזו הלכה והשתרשה , קשה לי לזרוק אוכל !!!
די בזה כדי להטריד את נפשי , אך אם מוסיפים לכך ערפיליות וחוסר אור , אני קומלת .
בעודי משייטת במחשבותיי בין זה לזה , פתחתי את הרדיו , בחדשות . כך הצטרפה לשתי הסיבות שהלכו ונבנו זו על זו , אחת נוספת .
כזו שמוטטה את בניין השמירה העצמית מפני הדכדוך , אז פשוט קרסתי קצת לתוכה .
לא לפני שהחלפתי מהר באיזו מוזיקה  , אירוני או קארמה ,Bill WITHERS  שר את lovely day
הרשתי למוזיקה לחלחל , ולמשוך אותי מעט החוצה . כי מה בן אדם בסך הכל רוצה , איזה יום יפה , או כזה שמזייף בהצלחה יום יפה . לא צריך להיות קטנוניים בעניין .
את עניין הבננות סידרתי בראשי מיד , בדמות של עוגת בננות .
אפיה הכי מסלקת דכדוכים , היא וריח העוגה שמתפשט בחלל הבית , מספיק טוב בשביל יום יפה .

עוגת בננות ושוקולד
קטן 3

קרא עוד

מרק פטריות וגריסים

10
בלונדון הקרה והגשומה , בעודי גוררת את רגליי ברחובות .עוסקת במרדף אחר כל המקומות עליהם חשבתי בארץ .
מסמנת וי בשביעות רצון , משימתית אני וגם הגיונית .
חושבת על ימים של  אחר כך , שבהם אהיה קשה עם עצמי , ואצטער על מקומות בהם לא ביקרתי .
כאילו אין עוד חיים ועוד נסיעות ולונדון הרי תמיד תחכה לי .
ברקע היה עצב , שהרים ראש הרבה פעמים ועשה את כל האורות של הכריסטמס לפחות זוהרים ואף נדושים .
ברקע גם חשבתי על התכרבלות ואיזה מרק מנחם . קערית הגונה שתעביר חום לכפות הידיים ותרגיש כמו בית ונחמה . הגיוני מאד בקור שהיה שם בחוץ .
בינתיים נאלצתי , להסתפק באוכל מסוגנן היטב , אסתטי  וטעים מאד יש לציין .
בשוק בורו  (Borough Market) ראיתי המון פטריות .
קטן 1
לי יש חולשה ענקית לפטריות , ותמיד תמיד אני קונה פטריות . קודם קונה ואחר כך חושבת .
אבל בשוק ההוא , הפטריות התחברו לי עם התשוקה למרק , והנסיעה מחר הביתה .
אז קניתי מכל הסוגים  , גם יבשות .
משהו נרגע עכשיו בפנים , בהבטחה הזו של בית ומרק .
חשבתי על געגועים שכל הזמן מתחלפים לי ותמיד הם מרגישים הכי נכונים ולפעמים  גם מאד מתעתעים .

כמיהה אל הלא נודע
ועם זאת, לידוע לי במחשבתי
ושזורים בו חוטי הדמיון
המפלסים את דרכם בבטחה ללא גבול
שיר של תמר יפרח.
קרא עוד

עוף / טופו בפטריות , חלב קוקוס ומיסו

 

 

מוקטן 5

מוקטן8

 

חזרתי מזמן מיפן והיה מד-הים !!!!
את ליבי השארתי שם ביפן , את געגועיי לקחתי איתי .
בדרך כלל געגועים מחזירים אותי חזרה , אלא שהפעם אני לא כל כך בטוחה שגעגועים יספיקו , ואולי אני צריכה לגייס עוד כל מיני דברים אחרים .
את הגעגועים אני מתרגמת לאוכל , כי זה הכי קל לי והכי מחזיר אותי לשם .
חזרתי גם עם קונטיינר של מצרכים למזווה , אותם אני מנהלת בקפידה .
בינתיים אני ממציאה מתכונים עם ניחוח יפני , מאלתרת , מחפשת אוכל שיזכיר לי את שם .
הבאתי מיסו , לא סתם מיסו , אלא כזה שמתהדר במורשת ובדרכי הכנה עתיקות יומין .
הם גם שמחים בעובדה שאהרוני וגידי (גוב) היו אצלם ואפילו הם מככבים בתוכנית שלהם.
קניתי כמובן ואני משתמשת במיסו הזה במשורה ובמתכונים ממש שווים .
המתכון הזה בהחלט מביא איתו סוג של פרשנות לאוכל יפני , אך טעמיו העדינים המינימליסטיים , הם סוג של מחווה לאוכל שפגשתי שם.
קרא עוד

מאפינס תות מושלמים

  תות מוקטן 8

קרא עוד

תבשיל של במיה עגבניות וקציצות

 


קטן5
במיה היא אוכל של פעם , אוכל של שכונות .

דמיינו את השכונות הקולקטיביות של פעם , כאשר ההכנות לבישול נעשו בחצרות הפנימיות של השכונה .
מקום בו נשים נקבצו להם יחד , מספרות על חייהן תוך שהן בוררות אבנים קטנות מתוך האורז , מקלפות , חותכות ומגלגלות .
קוטמות לבמיה בזהירות את הגבעול , מבלי לפגוע חלילה בבשרה. מייעצות זו לזו איך הכי טוב לבשל את זה או האחר , והכל נאמן לעונות השנה .
קרא עוד

עוגת גבינה משוישת בפטל


גבינה ופטל מוקטן 1

את העוגה הזו תכננתי מזמן , אבל לא הייתה לי הזדמנות מוצלחת בשבילה וגם כי לא היה עדיין פטל
הפטל שהפציע בשווקים , אדום לוהט  , עורר את הזיכרון של אותה עוגה והבטחה שהבטחתי לעצמי
חג השבועות שמתקרב בצעדים רחבים למדי , נתן משנה תוקף להחלטה  , כי רציתי להביא לכם משהו ממש משובח לחג .
בדרך כלל קל לספק אותי בנושא פירות יער בכלל ופטל בפרט . אני אוכלת אותם כך כמו שהם , או עם יוגורט וגרנולה בבוקר . זה פינוק של קיץ שעליו אני לא מוותרת . חוץ .. ממאפים ממש משובחים כמו העוגה הזו.
אז מיהרתי לי השוקה אל האיש המחייך וטוב הלב משדה יעקב  , שמוכר אותם עטופים באריזות קטנות . הוא מגיש אותם כמי שמגיש מתנות קטנות של בוקר  , עטופים עדיין בטל .
הצצה פנימה  ואני רואה אותם נחים שם אדומים ארגמניים עטופים פלומה דקה וקטיפתית , מבטיחים כל כך .
אז אני לוקחת כמה חבילות , שיהיה וגם כי תיכף  האדום הזה יעלם.

עוגת שיש גבינה ופטל
עוגת גבינה ופטל 8

קרא עוד

דברים שמחים של קיץ / מאפים של דובדבנים

דובדבן קטן 6

וישניאק קטן 1

האושר אצלי מצטיין בחמקמקות שלו ובאופן שהוא מפתיע אותי .
לפעמים אני יודעת שזה היה רגע מאושר , רק אחרי שהוא חלף .
אבל לא אחת כמוני , תניח לו לחלוף ככה סתם . אני מתרפקת עליו ומשחזרת אותו לפרטים עד שהוא מתמוסס .
לפעמים אני יודעת שזה היה אושר , רק אחרי המון זמן .

לעתים אני מרגישה בו בזמן שהוא מתרחש . אז אני מתבוננת בו היטב , נעשית שקטה וקשובה לכל הדקויות שלו .
חורטת אותו היטב  בכל נים , כדי שאוכל לפרק אותו לפיסות קטנות של רגשות אחר כך .

האושר בא לי בכל מיני צורות  , אין צורה אחת עדיפה על השנייה ,  אני לא בוררת רגעי אושר .
לפעמים רגעי האושר  , הם סתם סוג של שקט שמתיישב לי בלב .

לפעמים זה האור שנשבר על גלי הים , ואני מבחינה בו לרגע כשאני חולפת למשהו אחר בכלל .
לעתים זה מזג האוויר שמביא אתו , כל כך הרבה הבטחות ותחושת חופש חדה וברורה , עד שאני מוצפת כולי .
לפעמים זה חודש מאי  , שהוא בכלל החודש האהוב עלי . הוא השער שבין החורף לקיץ , בין הקדרות לאור .
הדובדבנים בשלים  פירות היער מתחילים להגיח מהוססים , אך טעימים כל כך , השבוע ראיתי פטל צהוב ותותי בר זעירים ומתוקים . מאחר וזמנם של הדובדבנים קצר , אני מתחילה להתרגש מהמחשבה כמה דברים אני צריכה לעשות איתם , לפני שייעלמו . זה ממלא  אותי בציפייה ובאושר .
דובדבני וישניאק החמצמצים  כבר כאן  , מהם אני אכין ליקר וריבות ועוגיות ממולאות .
אושר.

מאפים של דובדבנים קרא עוד

קציצות דגים ברוטב קארי עדין

קטן 8משחר ילדותי יש לי חיבה עמוקה לקציצות .
אני לא יודעת היכן לעגן או להסביר את החיבה הזו , או מתי היא התחילה .
האם היא התחילה בבקרים של בין יקיצה לקימה , בדקות שעוד התמהמהתי במיטה .
ברקע יכולתי לשמוע את אימי נעה בשקט במטבח. יכולתי לשמוע את רחש השמן במחבת, מאזינה לרחשים האלה שהיו מרגיעים , מלאי ביטחון ומבטיחים כל כך .
יודעת שאם אתמהמה עוד קצת , יגע לנחיריי הריח המוכר והידוע של קציצות שרוחשות שם בשמן החם .
לעד אתגעגע לאותם קולות ולתחושת הביטחון שבאה איתם .
עד שבגרתי מספיק , תמיד העדפתי להזמין קציצות במסעדה , אם היו כאלה בתפריט .
תמיד היו לי ציפיות לקציצה המושלמת ההיא , היו גם ציפיות מוגזמות שהופרכו מיד , כמו אותה קציצה ענקית שהזמנתי באוסטריה . מכל התפריט הנהדר והעשיר חמדתי דווקא בקציצה .
קציצה היא חומר שפורק לגורמים והורכב חזרה לכדי שלמות עגולה .
אני אוהבת קציצות מכל מיני סוגים . אני תמיד אבחר לטגן אותן קודם , יש משהו בטיגון ששומר את השלמות העגולה ומרכז את המיצים ותמצית הטעמים בפנים .
קציצות אוהבות רוטב , לחם וחבורה קטנה שמתאספת מסביב .
קציצות לא אוהבות גינונים , הן שואפות לפשטות , לא מגישים אותן בארוחות חגיגיות שמטרתן להרשים .
קציצות זה למשפחה , חברים קרובים , כולם מתאספים מסביב לסיר , הידיים מתגנבות פנימה כדי לטבול את הלחם הטרי ברוטב , ולאסוף בדרך קציצה עם הידיים .

קציצות דגים ברוטב קארי עדין

קטן 7

קרא עוד

פריז מון שרי

פריז מוקטן 1לפריז אני לא נקלעת במקרה , או כי כך יצא , או כי יש לי רק 3 ימים חופש ואני צריכה לבחור .
פריז היא מולדתי השנייה , למרות שלא נולדתי בה . אני רק אימצתי אותה כשנייה שלי .
פריז דוחה  נסיעה לכל מקום אחר בעולם . ולאלה ששואלים לא נמאס לך ? אני עונה שבחיים לא !!! ולפעמים זה נשמע לי כמו כפירה .

צילמתי המון שם בפריז , ושמרתי .
גם כי לא היה לי דחוף כל כך לחלוק וגם כי עדיין הייתי שם בליבי ואני תמיד צריכה קצת להתרחק , כדי להתקרב יותר אחר כך.
לפעמים צריך להרחיק בין החוויה ובין הדיבור עליה . אין נוסחה כמה להרחיק , אבל צריך .

בשבילי למשל ההרחקה יוצרת איזון . כשאני באטרף של החוויה , אני רק מרגישה.

אני מרגישה כמו אלה שלוקים במאניה  , הכל וורוד ,גדול , בומבסטי , כל החושים משתתפים בחגיגה.

כשהכל נרגע , השכל מעבד הכל לחוויות מזוקקות ועדינות יותר , ונותן אפילו שמות לרגעים האלה .

נכון הזיכרון עכשיו מקטין או מגדיל את האירועים , אבל מה לעשות , ככה זה עם פרופורציות .

עכשיו אני גם מוצאת את הקול שלי ויכולה לסדר  את המשפטים בראש ברהיטות גדולה יותר .
מאחר ואני צריכה ורוצה לשתף בכל כך הרבה , אני מעדיפה לחלק את הפוסט הזה לעוד פוסטים , אולי רק עוד אחד , אולי יותר , אני לא יודעת .
עכשיו נסדק בה סדק   בפריז שלי , והיא נכתמה בדם . אנשי טרור ופחד פצעו אותה . אז עכשיו גם מרגיש לי דחוף לפאר אותה .
בדיוק היום (19/12) שמעתי שחוגגים בפריז 100 שנה לאדית פיאף . ואני שמחה שיש להם את אדית פיאף כדי לחגוג עכשיו .
קרא עוד

שעועית ירוקה ובשר בנוסח ווייטנאם

מוקטן 7לפעמים אני מחליטה על משהו וזהו .
החלטה גורפת שמתבססת לאט  , ונתמכת בשורה של שכנועים רציונליים ורגשיים לגמרי .
מוקטן 1
אם מתגנב ספק , ישר אני מגייסת את כל הטיעונים האפשריים , למה כן .
אני לא מתייעצת עם אף אחד , כי אני פוחדת .
מוקטן 2
קרא עוד