מבשלת חלומות
1
אוֹפְּיוּם לַהֲמוֹנִים / עוּגַת פֶּרֶג רַכָּה בְּצִפּוּי שׁוֹקוֹלָד
2
תַּבְשִׁיל שֶׁל עוֹף וְכֻפְתָּאוֹת
3
מְרַק פְּרָסָה וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה
4
מחשבות על חורף וקציצות פראסה
5
פאי דובדבנים
6
פשטות מנצחת – פטריות ואספררגוס
7
פריז וריבת פירות יער
8
כתום של קיץ – גאלט משמשים
9
ניגון של הודו / קדרה של ירקות וטופו
10
מרק כתום כמו שמש

אוֹפְּיוּם לַהֲמוֹנִים / עוּגַת פֶּרֶג רַכָּה בְּצִפּוּי שׁוֹקוֹלָד

2

3כשהמולת חג הפורים נרגעה קצת , התחפושות אוכסנו והרעשנים הושתקו ונגנזו עד לפעם הבאה .
המולת היום נרגעת והשגרה מבקשת לחזור כדי לשמור על מעט שפיות.
כל שמחה מבקשת להתאזן על ידי שקט , ומעט התנהלות עצלה וזורמת .
בשעה של אחר צהריים , יפה לעצור לרגע לפני שקיעת הערב .
קפה ,תה ועוגה כמובן . מתיקות שבאה להפריד בין תחילת היום להמשכו .
הפרג ששימש אותנו למאפים של חג , אוכסן , נשכח , מחכה לאיזה חסד בטרם נשליך אותו .
אני תמיד קונה המון פרג שהוא מאהבותיי הגדולות .
תמיד ובכל פעם מחדש אני מתמלאת  ביצירה וכוונות טובות שמתמוססות לעיתים באותה מהירות בה התגבשו החלטותיי .
חיכיתי שההמולה אכן תירגע , לפני שאכין משהו שיבוא מתוך רצון לדבר .
בעודי יושבת באור של בין ערביים ונוגסת בעוגה הרכה והשוקולדית הזו . הבנתי שני דברים : 1)אני מכורה לפרג
2)לעיתים יש לחכות לרצון שיבוא .
קרא עוד

תַּבְשִׁיל שֶׁל עוֹף וְכֻפְתָּאוֹת

6

הגשם נפל על האדמה מהצהריים , לא פסק . המשיך אל החשיכה שרמזה על בואה.
הגשם צנח על העצים שמתחתינו , מכביד את ענפיהם מטה . טיפות הגשם בהקו בצלילותם על העלים .
האור שבבית נסוג אל החשיכה שפלשה פנימה.
דמיינתי אח עצים לוהט ומשמיע קולות של עצים שקורסים תחת הלהבה . נאלצתי להסתפק בחום המזגן .
המחשבה הייתה על תבשיל סמיך , חורפי שנותן תחושה של בית .
נזכרתי פתאום בגעגוע בתבשיל עוף וכופתאות שהכנתי לפני שנים.
המחשבה והגעגוע  , הרצון בתבשיל ביתי מלא בזיכרונות , הוליך אותי אל חומו של המטבח .
קרא עוד

מְרַק פְּרָסָה וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה

_MG_9222

אלה ימי הפראסה המרהיבים .
עוד קצת וירוקת הזנב הזו תצהיב וטעמה יהיה פחות עדין ומתוק.

מחירה ירקיע שחקים ואנו נסתכל בעיניים כלות אל החורף , שיביא עימו שוב את שפעת הירוקים .

כתבתי בפוסט הקודם  על תהילתה של הפראסה , ארוכת הגבעול וצחורת הכרבולת .

_MG_9167
הפראסה במיטבה בחורף , בעלת טעם בצלי עדין .
הפראסה מהווה שיר שני ושלישי לשאר ירקות החורף , ובמתכונים היא תמיד תקבל את מילת הקישור ו …

רבים נוטים להמעיט בערכה , מביני דבר יחפשו אותה ויועידו אותה למאכל שגור במטבחם .

אני בעד להחזיר  את עטרתה של הפראסה , לתת לה להיות הכוכב .

לזהור בשל טעמה העדין .

טיגון בתוספת חמאה , תוציא ממנה טעמים מתוקים .
התחלתי בקציצות פראסה , נמשיך במרק שבו אנו מצוויים לה תפוחי אדמה .
מרק שמופיע בפנתיאון של המטבח הצרפתי .
רבות הגרסאות למרק זה , כולן בעד השילוש : פראסה , בצל , תפוחי אדמה .

מרק פראסה ותפוחי אדמה

16

קרא עוד

מחשבות על חורף וקציצות פראסה

 

9

חילופי העונות הם חותם של הזמן

באמצעות חילופי העונות , אני מטיבה להבין את הטבע, לומדת להעריך את הקבוע והנצחי .
לומדת על שורשיות ואדמה .
אני אוהבת את המחזוריות הזו , להתבונן , להשאיר את חושיי ערים ופועמים עם מקצב החיים .
אני אוהבת לבשל לפי עונות השנה ומאמינה שכל דבר בעיתו .
למשל ירקות שנמצאים בחורף , לעולם יהיו מתמסרים יותר מאלה שניתן להשיגם גם בקיץ .
אני אוהבת להלך בשוק , כל חושיי חשופים .
נוגעת , בוחנת , טועמת , ממששת , מתכננת , מוצפת .
תפוחי אדמה של חורף , מוצקים , ריחם אחר .
יש את הראטה הנפלאים והויולט עם כתמי הסגול שלהם ואלה הניקולא עם רגבי האדמה .
סלקים ארגמניים ירוקי כרבולת .
פטריות טריות שזו עונתן והשוק מוצף בהם , ישר אני מדמיינת מרקים סמיכים ונזידים רוחשים.
לימונים כבדים שופעים מיץ .
קלמנטינות שרק נקטפו וחלק מהעלים הירוקים עוד נותר עליהן .
תפוחים שזו שעתם היפה , כל הסוגים והמינים . ריחם משכר ומעלה בדמיוני , מאפים רווי חמאה משובצים בקינמון .
הפראסה היא בשיאה בחורף , ירוקת גבעול ראשה זקוף , לבן צחור .
כרבולתה מרובדת ברבדים קטנים של בוץ , דבר שמעיד שזה עתה נחלצה מהאדמה .
את הפראסה אני ישר מדמיינת , כקציצות דשנות שרוחשות במחבת .
או סיר מרק סמיך ומהביל של פראסה ותפוחי אדמה  .

קציצות פראסה

_MG_9119

7

הפראסה נקראת גם כרישה , לוף , פוריי .
חשוב מאד לנקות היטב את הפראסה , להיפטר מרוב החלק הירוק , אני אוהבת להשאיר כ-2 סמ" של הגבעול הירוק .
מפרידים את העלים ושוטפים היטב בניהם . קרא עוד

פאי דובדבנים

17
16אני עושה דברים שקשורים לקיץ , כמו בכל קיץ , כמו בכל עונה .
רוקחת ריבות , מכינה מאפים של פירות .
רצה , קונה , סוחבת , מתכננת , כמעט מבשלת , מבשלת .
אלא שהשנה ההתלהבות הזו התעדנה , מרגישה קצת אחרת .
התלהבות שקטה ומתבוננת , לא ממהרת .
קניתי דובדבנים , חמוצים דווקא ,וישניאק  קוראים להם .
הם המתינו לי שבוע במקרר , לפני שעשיתי מעשה וחשבתי מה הכי יכבד את טעמם ויופיים .
עד שהחלטתי  איזה בוקר אחד  לעשות מעשה .
אם יש מאפה שתכינו לפני שהדובדבנים נגמרים , זה יהיה זה .
כבר אמרתי לא אחת , שבישול בשבילי הוא טכס והתכוונות , אם תרצו אז גם סוג של מדיטציה .
לפעמים לא צריכה גם מוזיקה ואני קשובה לרחשים שקרובים אלי , לתנועה של הידיים ולצבע של מה שמונח לפניי.
אז גלענתי ק"ג של דובדבנים , ואהבתי לראות את החרצן יוצא בשלמות מבלי לפגוע במארג העדין של הפרי .
אחד אחד הם הצטופפו בקערה , מגירים מיץ אדום ארגמני .
אחר כך כשהריח התפשט בחלל הבית , נמלאתי בצפייה סבלנית , יודעת שהטעם יבוא כשהרגע יגיע .
ישבתי במרחב השקט והזמן , ללא מחשבות . ביס ועוד אחד נותנת לטעם לבוא אל הלשון ואחר כך אל הלב , כפית אחר כפית , מבלי למהר . מבחינה בטעמים , וברמזי טעמים .
קרא עוד

פשטות מנצחת – פטריות ואספררגוס

_MG_8241

2
1

כל בישול מתחיל בדרך כלל בסיפור .
הסיפור הזה יכול להיכתב באין סוף אפשרויות .
בתמונה שראינו , חשק שחשקנו לנו , מצב רוח , מזג אויר , דמיון שהפלגנו בו , רצון בחדשנות/ שמרנות  , מתכון שרצינו לשחזר מאותה מסעדה קטנה ומטריפה .
אפשר לראות שהאפשרויות לספר את הסיפור לעצמנו , הן בלתי מוגבלות .
שלי מתחיל באהבה גדולה לבישול , בחיפוש , התלהבות שעושה לי דרייב כל יום , כל היום .
חיפוש אחר חומרים אקזוטיים או פשוטים .
למשל , פטריות מכל הסוגים והמינים , כמו השנטרל היפות  ומלאות הטעם .
איך שאני רואה אותן שם בשווקים בחול , אני נעצרת . מתבוננת , וישר אורזת לי  לקחת הביתה , לארץ שלי ששנטרל אין בה .
בביקורי האחרון בפריז מצאתי אותן   , ארזתי בזהירות  .
הסיפור שלי הלך והתהווה  , מתכונים וחשקים עפו לכל עבר .
בדמיוני הכנתי ריזוטו עם שלל פטריות כשהשנטרל שלי  כיכבה בראש .
מאפה פילו דק ופריך שבתחתיתו  , פטריות מבושמות בחמאה ותימין  .
לא אלאה אתכם , הפטריות המתינו עד שאחליט .
אספרגוס זקוף ויפיפה , הכריע את הכף  , הפשטות ניצחה .
המפגש בין האספרגוס והפטריות נשמע פתאום כאפשרות הטובה ביותר .
מעט מצרכים , חומרי גלם בטעמם הבסיסי והנהדר , רק קצת תיבול כדי להדגש טעמים .
כמו בציור , לפעמים צריך רק נגיעת מכחול קטנה , כדי להבליט את התמונה כולה .

פשטות מנצחת – פטריות ואספרגוס

מנה פשוטה ונהדרת , כזו שתמיד תשוויצו להגיש , מלאת רושם וכל כך טעימה .
10 דק' הכנה גג , אם אתם זריזים , 15 דק' לאלה שלוקחים את הזמן .
אפשר כמו שזה , אפשר לגרד למעלה במינימליזם גבינת פרמזן . אפשר ליד דג או בשר .
תהפכו את זה לסיפור שלכם .
קרא עוד

פריז וריבת פירות יער

1
3
2

חזרתי מפריז .
הופתעתי הפעם מהרגשת החיות וההתלהבות .
בדרך כלל אני חוזרת וישר שוקעת לאיזה עצב געגועים כזה , שמתחיל לי ביום האחרון בעיר ונמשך באופן כרוני , עד שאני חוזרת .
פריז מנגנת לי על מיתר אחר ונפרד בלב , יש בה הכל בשבילי .
זה לא שאני לא אוהבת מקומות אחרים  , אוהבת !!
אבל בפריז יש שיר שלם שמתנגן בלחן שלו , ומלווה אותי כל הזמן .
מאחר וחזרתי מלאת עשייה  , וגדושה בחומרים מסדנת האוכל , צילום וסטיילינג , שעליה אכתוב בנפרד .
החלטתי להתחיל בריבה , ריבת פירות יער .

ריבת פירות יער

קרא עוד

כתום של קיץ – גאלט משמשים

 

 

קטן 9

 

thumbnail

בילדותי היו המון סימנים מבשרי קיץ .
לכולם חיכיתי , אורבת להם , אוספת אותם אחד אחר השני . מחכה בסבלנות ששכרה בצידה .
אחד הסימנים היה , בואם של המשמשים , בהתחלה הביכורים שלהם , קצת ירקרקים וחמוצים , שומר נפשו ירחק מהם .

אחר כך הגיעו הזהובים כמו שמש , כתומי הלחיים , נוטפי המיץ , טעמם מיוחד ואין שני לו .

אימא הייתה ממהרת , קונה המון , ומתחילה במרדף אחר הפרי הזה , שנעלם כמו שבא , בבת אחת .

הייתה מתחילה בעוגות ועוברת חיש לריבות , ריבות זהובות ומתוקות במידה .

את החרצנים היינו אוספים , בשקית קטנה .
לא זוכרת אפילו למה , אבל היו שמות לאספנים : מלך הגוגואים , אלוף הגוגואים ,  ברור שמשאת נפשנו הייתה להיות מלך לפחות  .
הייתה לאימא עוגה פשוטה , עוגת ספוג שבה הייתה  מניחה משמשים , לוחצת אותם קלות פנימה ומפזרת מעט סוכר .
לעולם לא תהיה עוגה טעימה כמו זו , שבה היו מונחים טעמים ראשונים של קיץ ומגע ידיה של אימי .
קרא עוד

ניגון של הודו / קדרה של ירקות וטופו

קטן9
מזמן אני מרגישה שבישול הוא כמו ציור .

בישול הוא טקס , מדיטציה .

מקום בו המחשבות הולכות לנוח , ונוצר מקום גדול לחושים .

לעיניים , לאוזניים , לטעם , לידיים .

יש שלווה גדולה בידיעה  שהזמן הוא שלי  , ולהתחיל לצייר .

קודם לפרוש את כל המצרכים , אלה הצבעים .
משטח העבודה הוא כן הציור שלי .

יש  כעת מקום לחושים לתת את הטון העדין שלהם , ולהוליך את המכחול .

בכל פעם החושים שלי קצת אחרים .

פעם סוערים ויצריים , פעם עדינים ושקטים , מכלול שמושפע מעונות השנה , והצבעים שהטבע מזמן לי .

הפעם חושי הוליכו אותי , לתבשיל ירקות הודי – קורמה .
החורף , שלל הירקות , התבלינים החמים . התאימו למה שרציתי עכשיו .

מתכון של אפרת דביר מהספר

לאושר יש טעם של קארי

בספר היא כותבת על אומנות הרוטב .

״ הרוטב הוא עבודה של שכבות וגוונים, נגיעות , ערבוב . הקשבה לקצב של הרוטב, לסמיכות שלו ..״

אני הלכתי בקצב שלי , הוספתי , החסרתי , לרוב דבקתי , כי המנגינה תאמה את הריקוד שלי.

ניגון של הודו / קדירה של ירקות וטופו
קטן8מתקבל תבשיל סמיך וארומטי , טעים מאד !!!
אפשר לאכול עם אורז בסמטי , אורז מלא , קינואה  או כמו שהוא בלי כלום ליד .
קרא עוד

מרק כתום כמו שמש

קטן ומומלץ 10אחרי הגשם , בין שיאו של החורף לבין הסתמנות לכתו .
האדמה עשירה וכבדה , מחורצת בסימנים של משא הגשם על פניה .

הדשא ירוק והפריחה זוהרת בצהוב , אדום , סגול , לבן .

העלים שנשרו מתחת לעצים , מותירים עצים חשופים .

אני אוהבת ללכת על העלים , אוהבת את הרעש הפריך מתחת לרגלי .

העלים יחזרו אל האדמה , ידשנו אותה ויתחילו את סיבוב החיים מחדש .

מה שבא מן האדמה , חוזר אליה .

״שוב חוזר הניגון , והדרך עודנה נפקחת לאורך .

וענן בשמיו , ואילן בגשמיו , מצפים עוד לך עובר אורח . ״

נתן אלתרמן

 

מרק כתום כמו שמש

קטן ומומלץ 11

קרא עוד