מבשלת חלומות

מתנות יום הולדת – פריז

כשאני רוצה משהו , אבל מאד רוצה . לא רצון של סתם ,או איזו משאלה קטנה . אלא משהו שדורש את כל התפילה שבלב . אני מבקשת ומשחררת , לא מחזיקה את הבקשה קרוב ומתעסקת בה ללא הרף .

מישהי פעם אמרה לי , שצריך לדעת לבקש .

הבקשה צריכה להיות מאד ספציפית ודייקנית במיוחד . כי לפעמים הבקשות מתמלאות בדרך שלהן.

אני יודעת כמעט בבטחה , שעלי לבקש בכוונה רבה , כדי שהבקשה תתמלא . לפעמים , הבקשות שלי מתמלאות תוך ימים ולעיתים יידרשו להן גם שנים . בינתיים אני שוכחת , אבל בדיעבד יודעת שזו הבקשה של פעם…

לפעמים זו בקשה של סתם ולפעמים זו בקשה שמשנה לי דברים בחיים .

הפעם ביקשתי את פריז ,ובקשתי בתאריך מאד מדויק , ביום ההולדת שלי..

החורף לא הרתיע אותי , גם לא מחשבה על שלג .

אני רק דמיינתי שדרות רחבות , ערמונים חמים בקרן – רחוב , כפפות , צעיפים , ומעילים . חנויות מפיצות חום ומזמינות . מסעדות עם אוכל כבד של חורף . ופטיסרי בכל מקום אפשרי . תמיד בדמיון שלי , התנוסס לו ברקע מגדל אייפל , כי ככה זה בתמונות של פריז .

הבקשה שלי לא התמלאה סתם , אלא בדרך הנפלאה ביותר , אני ואחיותיי בפריז . חמישה ימים מרוכזים של יחד ואינטימיות מבטיחה.

הפעם התבוננתי בפריז בעיניים אחרות לגמרי מהפעמים הקודמות . אלה לא היו עיניים של גילוי והתפעמות . זה היה חיפוש בשביל ההתפעמות הזו , רציתי שנשימתי תעתק …

בשיטוטים שלי ברחובות וכיכרות פריז , תרתי אחר כל אותם כתובות שאגרתי ושמרתי . נשענתי רבות על הבלוג של מאיה מ בצק אלים כמו גם על הבלוג של דיוויד ליבוביץ שהוא אלוף האלופים בפריז .

עד שהבנתי שאיכשהו בכל המרוץ הזה , אני לא מצליחה לראות את פריז באמת . ואולי כדאי להניח את הכל ופשוט לתת לעיניים ולרגליים לקחת אותנו לאן שצריך…

אז הסתובבנו לנו שמחות ועליזות , מזג האוויר כרת ברית שלום איתנו , והשמש לא חדלה מלזרוח .

אז ככה : LADUREE המקום של הפטיסרי והמקרון , באמצע השאנז אליזה . היה אכזבה גדולה . המוני אנשים בתור צייתני ,כשהבפנים לא הרהיב בכלל .
מקרון שוקולד …

 

אבל אולי עלי להקדים ולומר ,שאני לא אדם של מקרונים בשלל צבעים וגם לא של עוגות קרם ושאר מאפים מצויצים … למרות שאני יכולה לעמוד ולהתפעל שעות , מהדיוק , הביצוע המושלם והאמנותי.
PIERRE HERME: אף הוא הותיר אותי מתפעלת ,אך לא חושקת :-))
אצל AOKI SADAHARU היפני , שעושה קסמים קטנים ומעוצבים בדייקנות . אכלתי טארט לימון קטן שהיה מדהים .

 

טארט הלימון הקטן שלי…

 

דיוויד ומאיה , הבטיחו שיהיה לנו כיף באזור שהוא חובה למי שרוצה להצטייד בגאג'טים וכלי מטבח . שמנו פעמינו לשם ,מבלי להרהר יתר על המידה במשקל עודף בטיסה חזרה  . למה לנו להרהר בזוטות , כשהשמש זורחת.
 הגענו  ל : rue- montorgueil-les-halles ואכן גילינו שם את שיינקין או הסוהו של ניו יורק . איזור מקסים ,הממוקם במרכז פריז , חלקו סגור לתנועת כלי רכב  , מיני מדרחוב..
במקום יש חנויות אוכל נפלאות , מסעדות , בתי קפה , בוטיקים של מעצבים קטנים , בקיצור .. התגלית של הטיול . ממליצה בכל פה לבקר כאן , גם אם יש לכם זמן קצר להיות בפריז .
מצאתי שם עוד שני פטיסרי מהממים לגמרי :את STOHRER ,  לא הפסקתי לצלם התפעלתי מהעובדה שזה הפטיסרי העתיק ביותר בפריז .
אבל אלה ב  maison collet   שבו את ליבי לגמרי , וקניתי קצת , שמא יתקוף אותנו הרעב .
 הלכנו גם לקנות קצת לחם ( שהוא אהבתי הגדולה) אצל אריק קייזר,   שיש לו סניפים ברחבי פריז . הכי אהבתי את הבאגט עם התאנים והאגוזים…
ביקרנו לפי המלצתו של ליבוביץ גם ב g-detou , ולא ידענו עם מה לחזור הבייתה , בסוף קניתי , מקלות ווניל  בורבון  בכלום כסף ועם ריח מסחרר , מחרוזת ענקית של תאנים מתוקות ובשרניות , ודובדבנים יבשים ענקיים .
היינו גם ב e-dehillerin ,   חנות ענקית  בה  אפשר להצטייד בכלים לאפייה ובישול ,  גם ב mora ביקרנו .
לא קנינו כלום  , כי מה שבאמת רצינו  , היה כבד מידי לסחוב  איתנו , בקיצור נעשינו רציונליות…
בינתיים עד שאכתוב עוד קצת על קורותינו בעיר הגדולה .. הנה סרט קצר על דיוויד ליבוביץ מטייל להנאתו באחד השווקים , ואחר כך גם מבשל קצת .
רעיון נפלא לטיול הבא …

About the author

haya

11 תגובות

הוסף תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *