טיולים, מסעדות ומקומות שאהבתי

מבשלים ביחד ולחוד – יפו תל אביב של חיים כהן ואלי לנדאו

Share on facebook
Share on email
Share on print
Share on whatsapp

בבוקר 2012 , נטלי איחלה לי 366 ימים מאושרים (שנה מעוברת) וחתמה את ברכתה בהצהרה שאין שנים מאושרות , רק ימים מאושרים .

אהבתי את ברכתה וחשבתי שקל יותר להאמין בימים מאושרים , כי על שנה שלמה , די קשה לשלוט . אבל לקחת יום ביומו ,יכול להיות משהו שנעים לחשוב עליו כאפשרי.

באותו בוקר הזדמנתי לרח' יגאל אלון בתל אביב ,לביצוע סידורים שלא היו דווקא נעימים . אך ברכתה של נטלי לוותה אותי ואני עשיתי אותם מחויכת ושלווה לגמרי .

בדרכי לשם ,ראיתי את המסעדה החדשה של חיים כהן ואלי לנדאו , די הופתעתי , כי בכלל לא דמיינתי שהיא פה משקיפה על עזריאלי , איכשהו באמת חשבתי שמתאים לה להיות באיזה מיקום שנח על התפר בין יפו לתל אביב.

למרות כל האמור לעיל , החלטנו באותו רגע חברתי ואני שהמקום ראוי כדי להמשיך בתוכנית הימים המאושרים .

למרות שקראתי על ביקורות מהוססות וקצת מאוכזבות . ידעתי שכדאי להחליט לבד . כי לחיים כהן האיש והקונצנזוס , בהחלט מגיע שכל אחד שמסתקרן ואוהב אוכל , יגיע ויחליט בשביל עצמו …

המסעדה מוארת ורחבת ידיים , מעוצבת בפשטות . בכניסה ישנו המטבח שמהווה את לב המסעדה , וסביבו כיסאות , נראה לי שזה המקום הכי שווה לשבת בו . המסעדה בנויה משלשה מפלסים קטנים , במפלס השלישי והמוגבה יותר מהשאר , יש בר גדול המשקיף אל המסעדה .

נכנסנו בדיוק בתפר של השעה בה עדיין ניתן ליהנות מארוחה עסקית , שמחירה נקבע לפי המנה העיקרית . זה נכון שהיינו צריכות להתמקד במה שיש ולא בחרנו מהתפריט כולו , אבל בהחלט יכולנו להתרשם .

פתחנו בצמד קוקטיילים שהיו על בסיס גויאבה וחוזקו עם אלכוהול , נחמד.

קיבלנו גם פוקאצ'ה חמה שיצאה היישר מהטבון הענקי בכניסה , איתה גם קיבלנו עגבניות שניצלו אף הן בטבון . הפוקאצ'ה הייתה רכה , ספוגה בשמן זית , רוזמרין ומלח גס . היינו אוכלות שתיים , אבל החלטנו שאסור להיות גרידיות , גם ביום שהחליט להיות מאושר.
פתחנו בשתי ראשונות שהיו חלק מהעסקית :
סשימי דג ים קרפצ'יו דלעת וחרדל פירות .
מנה שהייתה עדינה מאד בטעמיה , בכל סוף ביס הרגשנו את העקצוץ של החרדל , חריפות עדינה שהייתה מנוגדת למתיקות של הדלעת . מנה מעניינת ומתוחכמת .
כמו כן הזמנו : חציל עם מוצרלה ורוטב עגבניות , מנה שיש בה גם השפעה מקומית כמו גם איטלקית והיא יכולה להזכיר מנה איטלקית ידועה – חצילים אלה מלאזנה .
הגיעה פרוסת חציל עבה שעליה הוקרמה גבינת מוצרלה , רוטב עגבניות נפלא השלים את המנה . מנה טובה שהרגישה כאילו נלקחה מהמטבח הביתי , ואין קושי לשחזר אותה בבית . במנה פשוטה כזו , החומרים חייבים להיות מהמשובחים ביותר , ואכן כאן , הרגשנו את ההקפדה הרבה על איכות המוצרים .
לעיקריות בחרנו בשתי מנות שאכן הדגישו את ההבדל בשפה של המטבח ,בין האירופאי למקומי.
אני בחרתי במסבחה קלמרי : קיבלתי חומוס וטחינה , עם שומר צלוי מהטבון וקלמרי שהיה אמור להיות צרוב על הפלנצ'ה , והגיע לא ממש צרוב .
שוב החומרים היו לעילא , אבל המנה הייתה כבדה ולא התאימה בעיניי למנה עיקרית . 4 חתיכות הקלמארי אבדו בינות לערימת המסבחה , חסרה לי איזו חריפות או איזון , המנה אכזבה ומחצית ממנה הושארה בצלחת , עובדה שאינה אופיינית ליוצאות פולין .
חברתי בחרה בלינגוויני פירות ים וקיבלה מנה זעירה לנוכח שוויה , 125 שקלים המנה שחתה ברוטב והיה בה טעם של ים , סרטנים , קלמרי ושרימפס שהשתדכו עם מנה קטנה של פסטה . היא לא אהבה , אני חיסלתי את המנה , כי היה לי טעים , אבל לא מנה שאזמין שוב.
קינחנו במנה שהמלצר ממש הפציר בנו לקחת אותה , ואכן הוא לא טעה.
קיבלנו כנאפה לשניים שהייתה מתוקה ממש במידה , שזה יופי , כי היא לא שחתה בסירופ המתוק שכולנו מכירים . המילוי היה של גבינת ריקוטה וגבינת קוטג' , עם ריבת חבושים מעל . המנה הייתה מצוינת ורק בגללה הייתי חוזרת שוב .
שלב המסקנות….
המנות לא הצליחו לחלץ קולות התפעלות מאיתנו . חסר היה למנות איזה ערך מוסף , שיגרום לחיך לחכות לביס הבא .אך יש לזכור שהמוטו של חיים כהן , הוא פשטות והיכולת לתת לחומרים לדבר את שפתם , ולמוטו הזה הוא נאמן בהחלט .
המסעדה יקרה , למרות שהייתי רוצה לבקר בה שוב בשעות הערב , כדי לבדוק את התפריט , המחיר מרתיע .
המסעדה נעימה מאד ובהחלט מביאה סוג של הבטחה , וצריך לתת לה זמן ולראות מה יהיה , או מה חיים כהן  חושב שהיא צריכה להיות .

יגאל אלון 98

(בניין אלקטרה , על פינת רח' תובל)
תל אביב
03-6249249

באותו סגנון

ברלין

טיולים, מסעדות ומקומות שאהבתי

עוד באותו סגנון

תגובות

6 תגובות

  1. אותו דבר נקרא מכל ביקורת שקראתי עד עכשיו. אכזבה שקטה מהמחירים ומהאוכל שלא מצליח לרגש. איך נפלו גיבורים.

  2. אותו דבר נקרא מכל ביקורת שקראתי עד עכשיו. אכזבה שקטה מהמחירים ומהאוכל שלא מצליח לרגש. איך נפלו גיבורים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *