אוכל היה מקושר להמולה של חגים , התכנסויות משפחתיות , בישול בצוותא….
אני זוכרת את אימי , משכימה בבוקר , מכינה לעצמה כוס קפה . כולם עדיין ישנים והיא טורחת ומבשלת , יוצקת מסירות ואהבה אל התבשילים.
עד היום אני ואחיותיי , לא מתחילות לבשל , טרם שהכנו לעצמנו כוס קפה….
אם הייתי צריכה לבחור בזיכרונות מסוימים שקשורים לאוכל… הייתי בוחרת בכמה מתוך ילדות שלמה (לא שקל לוותר על אחרים)
אני זוכרת את הכריך הכי טוב בעולם : קצהו של כיכר לחם טרי שחור , מרוקן מתוכנו , עגבנייה טרייה נסחטת פנימה , זרזיף של שמן (רגיל) ומלח. רצה לשחק בחוץ ,נוגסת בכל פה , העגבנייה והשמן מותירים עקבות על הסנטר ולאורך הזרועות . כמה טעים !!!
ארוחת בוקר לפני בית הספר הייתה חובה . אימי הייתה מכינה דייסת סולת שבה הייתה טומנת קוביית שוקולד ,וכשלא היה שוקולד , הייתה זורה למעלה קקאו וסוכר . מנה שהכינה אותנו כיאות ליציאה אל החוץ.
לכשנישאנו , הורי הקפידו על מסורת של "בראנץ" כל יום שבת. כל כך אהבנו את ארוחות הבוקר המאוחרות האלה….
אני זוכרת את אבי יושב במקומו הקבוע , טורח על הכנת סלט כבד קצוץ הכי דק בעולם. קוצץ דק דק את הבצלים , דמעות של בצל זולגות מעיניו וחיוך מאושר על פניו ,בעודו טורח על הכנת הסלט שכה אהוב עלינו. קערת הסלט הזו הייתה מתחסלת במהירות ,אושר היה בעיניו על הנאתנו . זו הייתה רק אחת הדרכים בהן הוא הביע את אהבתו אלינו.
היו כמובן גם צנצנות החמוצים הענקיות אותן הוא הכין עבורנו . הוא היה מניח אותן על מדף , מחכה לרגע בו הנוזל ישנה את צבעו ויהיה עכור מעט . היינו מבקשים שיכין , כדי לראות את האושר שבו הוא ניגש למשימה….
אני זוכרת את העוגות המופלאות של אמא שלי , לא יודעת מה היה במגע שלה שהפך את העוגות הפשוטות ביותר למושלמות…
במיוחד זכרתי וערגתי לעוגה של שוקולד וקוקוס , שלוש שכבות של שלמות!!!
פשוטה שבפשוטות : שכבה של בצק פריך , באמצע שכבת קרם שוקולד ומעל הכל מרחפת לה עננת קוקוס. אצל אימי כל המרכיבים התמזגו לכדי ביס מענג , השיניים נוגסות בבצק הפריך הרך והאוורירי , כאילו הייתה זו עוגת ספוג ולא עוגה שבסיסה הוא בצק .
כשאימי הכינה את העוגות שלה , מרגרינה היה מצרך מבוקש , וחמאה ? שומו שמיים ,מי בכלל הרשה לעצמו…. השוקולד נצרך גם הוא במידה.
כבר הרבה זמן אני מתכננת להכין את העוגה , מהססת , לא מרגישה ממש מוכנה. עברה יותר משנה מאז לכתה של אימי , והגיע היום בו הרגשתי שאני מוכנה לגעת במתכונים שלה.
החלטתי לשחזר את העוגה . לשים בה מצרכים של היום , אבל לשמור ככל האפשר את המתכון המקורי ולשמר טעמים של ילדות. בסוגריים אביא את המתכון המקורי.
עוגת שוקולד וקוקוס של אמא
הבצק:
- 2 ו 1/2 כוסות קמח( 3 כוסות)
- 180 גר. חמאה (180 גר. מרגרינה)
- 3/4 כוס סוכר
- 5 חלמונים
- 2 כפות ברנדי כלשהו .
- 1 כפית אבקת אפייה(1 שקית אבקת אפייה)
- 1 שקית סוכר ווניל.
- אימי גם שמה מעט תמצית רום.אני שמתי כף של רום אמיתי. במקרה זה "קפיטן מורגן"
- מלית השוקולד
- 100 גר. שוקולד מריר (50 גר.)
- 3 כפות קקאו
- 25 גר. חמאה (מרגרינה)
- 3 כפות סוכר (4 כפות)
- 3 כפות חלב(מים)
- שכבת הקוקוס
- 5 החלבונים
- 1/4 כוס סוכר
- 100 גר. קוקוס.
ההכנה:
מניחים את כל חומרי הבצק בקערה . שמים תחילה רק 2 כוסות קמח ולשים לבצק. הבצק מתקבל רך ומעט דביק . מוסיפים בהדרגה את מחצית כוס הקמח הנותרת , עד לקבלת בצק שלא נדבק לידיים .
משמנים תבנית מלבנית , או מרובעת בגודל בינוני , כזו שהבצק יהיה בה בגובה של 1 ו1/2 – 2 ס"מ.
מניחים בסיר את כל המצרכים למלית השוקולד וממיסים על אש נמוכה עד שהשוקולד והסוכר נמסים בחלקם. מסירים מהאש וממשיכים לבחוש ,עד שהשוקולד והחמאה נמסים לגמרי. מקררים.
בינתיים מקציפים את ה חלבונים במהירות גבוהה ,מוסיפים את 1/4 כוס הסוכר בהדרגה . מפסיקים את פעולת המיקסר ומוסיפים בערבוב ידני את הקוקוס , בתנועת עטיפה.
מורחים את קרם השוקולד על הבצק .
מעל השוקולד יוצקים ומחליקים את קציפת הקוקוס.
אופים בחום של 175 מעלות למשך 45 -50 ד"ק , או עד שהשכבה העליונה מזהיבה . לא לאפות יותר מידי!!
ביס אחד מהעוגה שאב אותי באחת לילדותי……
המתכון כפי שהוא בכתב ידה של אימי היקרה…
25 תגובות
חיהל'ה, מרגש מאוד…
התמונות מ-ק-ס-י-מ-ו-ת!!! והעוגה כמובן נראת מעולה:)
תודה ענת!!!!
שמחה שהצלחתי להעביר את רגשותי
חיה
היי 🙂
קודם כל רציתי לציין שאני ממש אוהבת את הבלוג וקוראת בו בקביעות ומחכה לכל מתכון!
כמו כן יש לי שאלה-
האם ניתן להחליף את כפות הברנדי בחלב\שמנת\מים\יין?
פשוט אין לי אלכוהול כלל בבית חוץ מיין ולקנות רק למטרה הזו קצת חבל \:
תודה!
הי הילה
מאד שמחה שאת קוראת את הבלוג!!! המון תודה.
וכן כמובן שאפשר להשתמש ביין ..
שיהיה סופ"ש נעים
חיה.
ריגשת אותי עד דמעות..
נמלאתי בזכרונות ובגעגועים.
תודה,
שירה
תודה שירונת….
ממש רשומה מקסימה,אין ספק שהמקור הביאנו עד הלום,הרבה גאווה וטעם משובח!
נהדר ליצור פוסטים שמשמרים ולא אחדש אם אומר שעוגה זאת גם אצלינו היוותה חלק מתוק,הזכרת לי אותה,לא בדקתי את החומרים,מעניין עד כמה הם יהיו דומים!
חיהל'ה תודה רבה!!!
מי אנחנו ללא העבר שלנו?
אני מופתעת לגלות שהעוגה הזו היא חלק ממורשת מטבח של הרבה בתים….
חיה
ריבוע העוגה-ממש מזכיר את העוגה של אמא
אני מחייכת לעצמי, זיכרונות….
זיכרונות הם קסם… ואני מאד אוהבת להתרפק עליהם מידי פעם.
תודה חיה
לא הבנתי, לפי איזה כמות להכין זו שכתובה בסוגריים?
הי
הכמות שכתצובה בסוגריים , זה בדיוק איך שאימי הכינה , אני שיפרתי למתכון יותר של ימינו… אז כרצונך
שיהיה בהצלחה וספרי איך יצא..
תודה
חיה
100ג' קוקוס כמה זה בערך במידת כוס???
הי לירון
100 גר' זה כנראה 1/2 כוס לא בדקתי , כי יש חבילות קוקוס בנות 100 גר' .
בדר"כ 1 כוס= 200 גר' , אבל זה תלןי בדחיסות החומר . כך שתשובה ממש חד משמעית , אין לי :-((
תודה ובהצלחה
חיה
וואו.. מרגש לקרוא את זה..
מזכיר לי את ילדותי..
העוגה תנוסה בקרוב.
נראה מצוין!
תודה רבה !!!!
מאחלת בהצלחה…..
חיה
כשהייתי ילדה בסוף שנות השישים, תחילת שנות השבעים, אמא שלי נהגה להפתיע אותי מדי פעם (ברוב המקרים כפרס) בעוגת קוקוס ושוקולד שהיא קנתה בקונדיטוריה באבן גבירול. העוגה הזאת היתה כנראה יקרה מאוד כי היא תמיד קנתה חתיכה קטנה שעליה התענגנו בדרך כלל בסוף השבוע. בינתיים נסגרה הקונדיטוריה, וכל מי שסיפרתי לו על העוגה לא ממש הבין על מה אני מדברת. והנה היא! העוגה של ילדותי. תודה רבה רבה ששיתפת אותנו במתכון ובסיפורים.
מיכל
תל אביב
מיכל , תגובתך מרגשת מאד!!! העוגה הזו הייתה בין הכי אהובות עלינו ולקח לי זמן להחליט לגעת במתכון , הוא היה קשור בזכרונות רבים מידי.
שמחה שמצאת ואהבת .
תודה
חיה
הכנתי את העוגה יצאה מצוינת ! תודה האם אפשר להקפיא את העוגה ?
העוגה יצאה מעולה! תודה ! האם אפשר להקפיא אותה?
אפשר לנסות להקפיא חתיכה ואז לראות מה קורה למרקם
יש לי הרגשה שהעוגה לא תהיה אותו דבר לאחר הקפאה , אבל אפשר לנסות
שמחה שהצליח
תודה
חיה
אני ממש מתרגשת…שנים שאני מחפשת את המתכון הזה, שאימי היתה מכינה כך בדיוק!!!. לפני שבועיים היא נפטרה והנה מצאתי אותו בזכותך. עוד דרך להנציח את זכרה של היקרה לי כל כך! תודה!
הי דליה
תגובה ישנה נראית לי שלא עניתי עליה .
כל כך שמחה שפתחתי דלת לזכרונותייך על אמא שלך .
מאד מאד ריגשת אותי .
חג שמח ושנה טובה
חיה
חיה יקרה,
חיפשתי מתכון של עוגת הקוקוס מתוך געגוע לילדות. נתקלתי הבלוג שלך. ואו….הרגשתי כאילו אני זו הכותבת. החזרת אותי אחורה בזמן לאמא שלי ולמתכונים שלה ( אני נפטרה לפני 18 שנה), לשבתות בבית ההורים. לימים היפים והפשוטים.
תודה לך.
שנה טובה וגמר חתימה טובה
איריס
הי איריס
התרגשתי מאד מתגובתך .
גם געגועיי לאימי מתעצמים עם חלוף הזמן והיא חסרה לי מאד . כך שמבינה לליבך ומחבקת אותך .
שמחה מאד שהצלחתי לחבר אותך לזכרונות של פעם .
תכיני את העוגה וכך תחלקי עם משפחתך זכרונות מאמא .
שיהיה חג שמח ושמה טובה
חיה