ניגון של הודו / קדרה של ירקות וטופו
מזמן אני מרגישה שבישול הוא כמו ציור .
בישול הוא טקס , מדיטציה .
מקום בו המחשבות הולכות לנוח , ונוצר מקום גדול לחושים .
לעיניים , לאוזניים , לטעם , לידיים .
יש שלווה גדולה בידיעה שהזמן הוא שלי , ולהתחיל לצייר .
קודם לפרוש את כל המצרכים , אלה הצבעים .
משטח העבודה הוא כן הציור שלי .
יש כעת מקום לחושים לתת את הטון העדין שלהם , ולהוליך את המכחול .
בכל פעם החושים שלי קצת אחרים .
פעם סוערים ויצריים , פעם עדינים ושקטים , מכלול שמושפע מעונות השנה , והצבעים שהטבע מזמן לי .
הפעם חושי הוליכו אותי , לתבשיל ירקות הודי – קורמה .
החורף , שלל הירקות , התבלינים החמים . התאימו למה שרציתי עכשיו .
מתכון של אפרת דביר מהספר
בספר היא כותבת על אומנות הרוטב .
״ הרוטב הוא עבודה של שכבות וגוונים, נגיעות , ערבוב . הקשבה לקצב של הרוטב, לסמיכות שלו ..״
אני הלכתי בקצב שלי , הוספתי , החסרתי , לרוב דבקתי , כי המנגינה תאמה את הריקוד שלי.
ניגון של הודו / קדירה של ירקות וטופו
מתקבל תבשיל סמיך וארומטי , טעים מאד !!!
אפשר לאכול עם אורז בסמטי , אורז מלא , קינואה או כמו שהוא בלי כלום ליד .
קרא עוד
תודה רבה אחותי על התגובה המקסימה!!! אוהבת