בשוק ראיתי חצילי בלאדי אמיתיים . לא אלה שמתחפשים לכאלה ודומים אחד לשני , מושלמים לגמרי .

אלא האחרים , ששונים אחד מהשני בגודל שלהם ובאופן שהקפלים שלהם משורטטים , חורצים סימנים בבשר החציל . מודיעים שהם לא נולדו בכלל לאותה אמא , ואפילו השכנות שלהם באותה ערוגה היא אקראית לגמרי .

בחרתי בבינוניים , נזהרת מהגדולים שמא יהיו ספוגיים מידי . בכלל לא חששתי שהם מרים או מלאים בגרעינים , בטחתי בצורתם המושלמת .

החזקתי אותם ביד , מתבוננת על צורתם המושלמת . חשה את המוצקות שלהם , ומחליטה להשאיר אותם שלמים .

חושבת על מתכון שיעשה להם כבוד , והולכת על בטוח , על מתכון מופלא לחצילים של מיקה שרון .

קרא עוד

חצילים אוהבים חום חזק , אני אומרת ל ג , כשהיא פותחת אלי עיניים של זעזוע

מי ? היא שואלת אותי , מי שורף היום חצילים על הגז ?

כשאני מתעקשת היא מפרטת באוזניי , את כל הנגד שלה נגד הטקס , שמסתכם כולו בענייני לכלוך .

אני מסבירה לה בנועם אך בתקיפות , את עניין החום הגבוה שמצמק ישר את מעטפת החציל . אך משאיר את תוכו לבן , בוהק ועסיסי .

זה כמו בשר , אני מחדדת את נקודת המבט שלה . חום חזק וכל המיצים שלו נאספים פנימה .

כשהמבט שלה נשאר ספקני , הקול שלי קיבל גוון מתנצל …

ניסיתי , אני אומרת לה , לצלות את החציל בתנור . אבל התוצאה לא דמתה לשום דבר שאני מכירה , החוץ קיבל גוון אפרפר והפנים נעשה מימי לחלוטין .

גם הטעם , אני מתעקשת לא דומה בכלל . את הטעם המעושן מחליף טעם מר וסתמי .

הבנתי שהכי טוב זה לשכנע במעשים .

קרא עוד