בראשית הקמת הבלוג (שעדיין הוא בחיתוליו) ניסחתי לעצמי כל מיני כללים. על מה כן לכתוב ולהביא וכמובן על מה לא…. רק ששכחתי כלל חשוב מאד…אין כללים וסופם של כאלה להוכיח את היוצא מהכלל.

הצהרות גם אם הן נאמרות לעצמי ,מתמוססות מכוחן של הנסיבות.

אחד הכללים שעליהם החלטתי היה :אין מביאים מתכונים של בלוגרים אחרים ! הרציונל שעמד מאחורי הכלל הזה סבר כי אין צורך להלאות את הקוראים במשהו שמישהו אחר הביא , וגם כי צריך להשתדל להיות מקוריים .הכלל הזה התחלף בכלל אחר שהחלטתי לעצמי (אפשר להבחין עד כמה אני עקבית 🙂 שבו אפשר להביא מתכונים של אחרים ,אבל חשוב עד מאד לציין מהיכן הם הובאו..(הגינות) ולתת להם בכל זאת פרשנות משל עצמי . טוויסט אחר למנה שהוא פרי מחשבתי. זה הכלל בינתיים עד שהוא יתחלף לו באחר.

כל זה מוליך אותי היישר למתכון הבא שלקחתי והכנתי מתוך הבלוג המצוין הזה

קרא עוד

בוקר אחד אחרי שהגעתי במפתיע לאן שהייתי צריכה להגיע . נכחתי לדעת שהדרך והנסיעה חלפו מבלי שאחוש בהם בכלל…בכל פרק הזמן הזה לא ממש הייתי שם.
עובדה זו הוליכה אותי למסקנה שמחצית חיינו חולפת לה בסוג כזה של "אוטוטיזם" (שילוב של התנהלות אוטומטית וסוג של אוטיזם).
עיסוק רודף עיסוק… אנחנו נלחמים לשמור על שיגרה מוכרת ונוחה….ולפעמים אנחנו לא כל כך נוכחים. ידיעה זו הוליכה אותי להחלטה שפעם בשבוע לפחות (טוב זו רק התחלה) אני חורגת מהשגרה ועושה משהו קצת שונה ,נוסעת בדרך אחרת ,קובעת פגישות ספונטניות , גם אם הן לא מתאימות לאותו יום …..
השבוע החלטתי ללכת לים אחרי העבודה , מרחק של 400 מ' מהבית כל כך קרוב ועם זאת רחוק…(למי יש זמן).
לקחתי את מזרן היוגה ,טרמוס קטן של קפה ואיך לא 3 עוגיות בדיוק..(מתכון בפעם אחרת).
השיגרה קצת נלחמת…מה עכשיו?…יש כל כך הרבה מה לעשות!!… אבל אני הייתי נחרצת.
מגע החול תחת כפות הרגליים ,רחש הגלים והשקט …משימות היום שנותרו מאחור מתרחקות ממני והלאה.
פורשת את המזרן… מתכנסת פנימה ,נשימות ,התרגול זורם מעצמו….
קפה ועוגיות..הטעם איכשהו חזק וטעים יותר.
משתהה עוד קצת , מתבוננת איך העננים מתכנסים באופק ,השמש מתארגנת לשקיעה מרהיבה….
חושבת בדרכי הביתה שבא לי משהו פחממתי ועם זאת שישאיר אותי בתחושה שאכלתי משהו בריא.

קרא עוד

התלבטתי מה להכין למשפחתי היקרה לארוחת ערב ביום שישי. בשיחת טלפון עם בני (סער) דנו בעניין ,מה דעתך על ארוחה איטלקית ? הוא שאל , כאן אמור היה להסתיים הדיון ?טעות , הוא רק התחיל כי עכשיו צריך להחליט מה היא תכלול.מה דעתך על לזניה? הוא שאל שנית ,בסדר אוקי התחלנו להתקדם,הארוחה מתחילה להיבנות.
צריך קודם אנטי-פסטי כמובן ,ואם לזניה אז נזדקק לעוד סוג פסטה שתהיה שונה בטעמה ובחומרי הגלם מהלזניה (מתכון בהמשך) אותה אפשר להכין מראש.
החלטתי על מנה שניתן להכין אותה בזמן שכולם ליד השולחן,מתאוששים מהמנה הראשונה. מנה בסגנון של אליו אוליו- שום, שמן זית,פלפל צ'ילי….
המנה הזו יפה טעימה בריאה ומהירת הכנה כבר אמרנו ,רק שצריך להכין את כל המרכיבים מראש.
כמו שאני מאמינה אין מגבלות וגבולות והמתכון הוא רק בסיס לתת לדמיון ולטעם לעוף….

קרא עוד