מבשלת חלומות
1
אטריות מוקפצות עם כרוב ופטריות
2
תַּבְשִׁיל שֶׁל עוֹף וְכֻפְתָּאוֹת
3
פשטות מנצחת – פטריות ואספררגוס
4
פסטה גאונית עם עגבניות ובוראטה
5
מרק מיסו הכל כלול
6
יצא לי אס (פרגוס)
7
אפילוג , שיר של אחרי מלחמה , וקראמבל פירות אחד
8
אוויר לנשימה וקערית מג'דרה
9
מרק עדשים עם קרם קוקוס וצ'יפס קוקוס
10
ירקות בסלסלת אידוי עם קינואה ורוטב ממכר

אטריות מוקפצות עם כרוב ופטריות

 

אתם מכירים את זה שנותנים לכם מתכון ואומרים שזה סכ"ה 10 דק' הכנה .
אז זהו אני לא מכירה חיה כזו , למעט מקרים בודדים של ממש .
המתכון שתיכף אביא לכם הוא בדרגת קושי קלילה , הווה  אומר שהוא מתוחכם , מהיר הכנה, ומשתמש במספר מרכיבים מצומצם .
התוצאה מאד טעימה ומתאימה בעיקר למי שאוהב אוכל מוקפץ  ואסיאתי light.
המבחן שלי לכל מתכון באשר הוא , נבחן במספר הפעמים שאני חוזרת ומכינה אותו .
המוקפץ הזה שהוא הכי  קלי קלות מככב אצלנו בבית לעיתים קרובות מאד .
המצרכים זמינים ואין צורך לרוץ ולחפש מצרכים מיוחדים , ואם חסר משהו תקנו , כי תכינו את המנה הזו מלא פעמים .
אז אחרי הקדמה כזו משכנעת (בעיניי) נקפוץ למצרכים .
הכי הכי חשוב המאכל טבעוני !!! זאת אומרת  הפסקה מכל השאר.
בהחלט אפשר להיות גמישים במתכון הזה , ולתת חופש לדמיון ולמה שאתם אוהבים.
קרא עוד

תַּבְשִׁיל שֶׁל עוֹף וְכֻפְתָּאוֹת

6

הגשם נפל על האדמה מהצהריים , לא פסק . המשיך אל החשיכה שרמזה על בואה.
הגשם צנח על העצים שמתחתינו , מכביד את ענפיהם מטה . טיפות הגשם בהקו בצלילותם על העלים .
האור שבבית נסוג אל החשיכה שפלשה פנימה.
דמיינתי אח עצים לוהט ומשמיע קולות של עצים שקורסים תחת הלהבה . נאלצתי להסתפק בחום המזגן .
המחשבה הייתה על תבשיל סמיך , חורפי שנותן תחושה של בית .
נזכרתי פתאום בגעגוע בתבשיל עוף וכופתאות שהכנתי לפני שנים.
המחשבה והגעגוע  , הרצון בתבשיל ביתי מלא בזיכרונות , הוליך אותי אל חומו של המטבח .
קרא עוד

פשטות מנצחת – פטריות ואספררגוס

_MG_8241

2
1

כל בישול מתחיל בדרך כלל בסיפור .
הסיפור הזה יכול להיכתב באין סוף אפשרויות .
בתמונה שראינו , חשק שחשקנו לנו , מצב רוח , מזג אויר , דמיון שהפלגנו בו , רצון בחדשנות/ שמרנות  , מתכון שרצינו לשחזר מאותה מסעדה קטנה ומטריפה .
אפשר לראות שהאפשרויות לספר את הסיפור לעצמנו , הן בלתי מוגבלות .
שלי מתחיל באהבה גדולה לבישול , בחיפוש , התלהבות שעושה לי דרייב כל יום , כל היום .
חיפוש אחר חומרים אקזוטיים או פשוטים .
למשל , פטריות מכל הסוגים והמינים , כמו השנטרל היפות  ומלאות הטעם .
איך שאני רואה אותן שם בשווקים בחול , אני נעצרת . מתבוננת , וישר אורזת לי  לקחת הביתה , לארץ שלי ששנטרל אין בה .
בביקורי האחרון בפריז מצאתי אותן   , ארזתי בזהירות  .
הסיפור שלי הלך והתהווה  , מתכונים וחשקים עפו לכל עבר .
בדמיוני הכנתי ריזוטו עם שלל פטריות כשהשנטרל שלי  כיכבה בראש .
מאפה פילו דק ופריך שבתחתיתו  , פטריות מבושמות בחמאה ותימין  .
לא אלאה אתכם , הפטריות המתינו עד שאחליט .
אספרגוס זקוף ויפיפה , הכריע את הכף  , הפשטות ניצחה .
המפגש בין האספרגוס והפטריות נשמע פתאום כאפשרות הטובה ביותר .
מעט מצרכים , חומרי גלם בטעמם הבסיסי והנהדר , רק קצת תיבול כדי להדגש טעמים .
כמו בציור , לפעמים צריך רק נגיעת מכחול קטנה , כדי להבליט את התמונה כולה .

פשטות מנצחת – פטריות ואספרגוס

מנה פשוטה ונהדרת , כזו שתמיד תשוויצו להגיש , מלאת רושם וכל כך טעימה .
10 דק' הכנה גג , אם אתם זריזים , 15 דק' לאלה שלוקחים את הזמן .
אפשר כמו שזה , אפשר לגרד למעלה במינימליזם גבינת פרמזן . אפשר ליד דג או בשר .
תהפכו את זה לסיפור שלכם .
קרא עוד

פסטה גאונית עם עגבניות ובוראטה

מוקטנת 6נסענו לנו אני והווייזרית, כך אני קוראת לזו מwaze  . זו עם הקול השקט , האינטימי והבוטח .

לי ולה יש יחסים ארוכי טווח , שנבנו בעמל רב . לא היה לנו קל לתת אמון אחת בשנייה.
אך לאט היא סמכה עלי שאוכל לאיית את היעד בשפה ברורה , ולי היה ברור שאני יכולה
להשעין עליה בבטחה אותי ואת האוטו .

אני למדתי לאהוב את הקול שלה מזהיר אותי מפני מכשולים. בצליל נמוך ומרגיע היא הייתה
אומרת : חפץ חשוד בהמשך הדרך .

 שוטר , היא הייתה מזהירה ברוך .

אני , שנטייתי הברורה והעדיפה היא קודם להיכנס ללחץ , הייתי מיד נרגעת . אפילו
הרגשתי שאנחנו כצוות מגובש , קושרות קשר כנגד כל המכשולים באשר הם .

עד לאותו יום שצרוב על לוח ליבי , בו החלטנו אני והיא לנסוע למחלבת הבאפאלו
בביצרון  , פינה עלומה , אך הכרחית לצורך המסע שלנו .

כתבתי כהרגלי  והיא אישרה , המסלול מוכן , צאי לדרך.

עד לנקודה מסוימת הכל היה רגיל , התרווחתי לי ואפילו הספקתי לסקור את השדות
והמרחבים , חשה שלווה ובטוחה .

עד לרגע שהווייזרית אמרה לי בטון בטוח , פני שמאלה .
נחלצתי משרעפיי ובלי היסוס חתכתי בחדות שמאלה , מבלי לחשוב אפילו שנייה . בוטחת כבר אמרתי?

אלא שאז גיליתי שהשמאלה היה שדה קוצים עם איזה בית באופק .

רעש השביל מגרד לי את התחת של המכונית , השאיר אותי המומה ותקועה באמצע , לא
מתקדמת ולא נסוגה .

לנהג מכונית שהתקרבה , סיפרתי דומעת על קץ יחסיי עם הוויזרית וביקשתי פתח מילוט .

בינתיים אני לא רוצה לשמוע ממנה יותר , יחסי האימון שנבנו בעמל רב , קרסו .

לאחר זמן , כשהטראומה תקהה , ייתכן וארשה לה לחזור , אבל בתנאים שלי .

פסטה גאונית עם עגבניות ובורטה

מוקטנת 4

קרא עוד

מרק מיסו הכל כלול

מיסו 1

בעודי ישובה לי ככה סתם , השמיים אפלים שם בחוץ , לחות ברמה נסבלת בהחלט .
לובשת על פני הבעה זחוחה , משועשעת וסקרנית במידה , מול מאסטר שף .
חופנת קערית קומפוט קר וצונן (אימא שלי קראה לזה קומפוט ולכן ככה זה יישאר) , סקרנית לדעת איך ההפקה הולכת להציל אותם הפעם ממשימת הביאוס הזו , בה המתמודדים מתמרנים בין שאיפותיהם האישיות , לבין המצרכים שהונפקו להם על ידי הסבתא , המנכ"לית וכל השאר.
מסמליאנו פוזל בפחד לכיוונו של רושפלד וממלמל משהו על ילדים שפוחדים ממכשפות . המשימה הזו מאד חשה לי הוא ממלמל. I have no control with the  מזווה
איב מפרק ומרכיב את הדג מחדש .

 למא לא סגורה למה היא בחרה בכלל את הסטודנטים האלה.
ככה חברים באמצע המתח , דמם הכל , אין חשמל!!! , חושך , עלטה… נשארנו רק אני והקומפוט .
הנספחים הלכו לישון ואני נותרתי לבהות בחשכה , קצת מופתעת וקצת נעלבת , לא מבינה מדוע  כך ננטשתי .
לאחר ההלם הראשוני שהותיר אותי ישובה ככה , החלטנו אני והקומפוט ללכת לחפש איזה נר , כשלפתע הבחנתי בשני דברים בולטים  באופן מטריד מאד .
רק הבית שלנו אפוף באפלה , בעוד האחרים עולזים וצוחקים לי בפנים עם אורותיהם המסנוורים .
דבר שני שברח מזיכרוני בעודי נשאבת אל רחל , רון וכל החברה , היא ערימת המצרכים שערמתי למרק מיסו שיהיה במקרר לכשנרעב .
לסיפור הזה אין הפי אנד .
העלטה נותרה כעובדה חשוכה והחלטית , המצרכים חזרו אחר כבוד למקרר , ועד לרגע זה אין לי מושג מי הלך הביתה ומי המציא את עצמו מחדש .

 

מרק מיסו הכל כלול

8

 

מרק מיסו רבותי אינו מנה ראשונה , והוא בהחלט לא הנוזל הדלוח או המתקתק יתר על המידה שמגישים במסעדות .
המרק שלי הוא מנה ראשונה ועיקרית , כי במיסו שלי יש הכל .
רוצים פטריות?  יש!
איטריות? יש!
טופו? יש!
בקיצור למה להלאות  , יש בו המון טעמים , משביע , דל שבדלים בקלוריות ,  ועל בריאות בכלל  עוד לא דיברנו  .

אז שנלך להכין?
קרא עוד

יצא לי אס (פרגוס)

ראיתי היום להקות של ציפורים נודדות .

אתמול ראיתי חצבים בוואדי .
אז חשבתי כמו תמיד על חילופי עונות , על מחזוריות וטבע . אפילו חייכתי בשביעות רצון.
נראה לי שזה בגלל שהספקתי הרבה הקיץ , ואני יכולה לשחרר . לפתוח את הלב והסקרנות למה שהסתיו והחורף יביאו .
אני ממהרת ליהנות עוד קצת ממה שהטבע הביא עד עכשיו . אז הכנתי קישואים צהובים – ירוקים , ממולאים בבורגול ועדשים .
גם אספרגוס אני קונה בכל שבוע , במיוחד את הלבנים ששעתם קצרה .

אספרגוס 7

אספרגוס ירוק   נוכח כמעט כל הזמן  , וגם אפשר ללקט   אספרגוס בר בחורשות אחר הגשם  , הוא מלך היער .

אספרגוס 6

שמעתי ברדיו את  מיכל אנסקי ואפרת אנזל  מדברות על אספרגוס , חייכתי שוב  והסכמתי עם כל מילה .
אז הכנתי שני מתכונים חדשים עם אספרגוס  , וכרגיל עם אספרגוס ,  כל מתכון מצליח .
קרא עוד

אפילוג , שיר של אחרי מלחמה , וקראמבל פירות אחד

קראמבל קטן

 

 

גוררת רגליים אל שוק האיכרים , מכריחה את עצמי לנהל שיגרה .

אני חולפת על השפע העצום ברגליים שמכריחות תנועה ומושיטה יד אוטומטית למוצרים שנחים להם שם יפים כל כך . מודעת לכך שהחשק והלהט אבדו לי . בראש מתנגן לי שיר שאחרי המלחמה , הוא תמיד מזכיר לי תקווה , אני משננת בלב.
העיניים עייפות והגוף כבד כל כך , הלב מנותק מהכול . הראש הוא זה שנטל פיקוד ומספר לי ממה אני חייבת ליהנות , ומה יקרה אם אוותר .
אני מדרימה בדרך הביתה ולמרות ההתעלמות שלי , הלב לוקח פיקוד ומחליט שזה הזמן להעלות דופק .
אני לא משוחחת עם אף אחד , אני כרוית אוזן לרדיו  , לא מאפשרת לשום שיגור רקטה לחלוף סתם לידי . הדרך מתחלפת , אבל העיניים שלי סוקרות כל הזמן מילוט אפשרי למקרה ש…

אני מבינה שזה הזמן לנקוט בכל אמצעי שאני יודעת ואספתי בדרכי , בכל המנגנונים שישאירו אותי שקטה ובוטחת . אני מצליחה קצת להרגיע , אבל ברקע אני מבחינה בדופק ובחרדה שמאיימת שם , מוכנה להופיע  אם תידרש לכך .
בבית בחסות הממ"ד , אני מאפשרת לעצמי , לקלף חרדות .
שעתיים אחרי , מכינה קראמבל .
קרא עוד

אוויר לנשימה וקערית מג'דרה

 

 

 

מג'דרה 1

שכחתי לנשום בזמן האחרון.
נשארתי בלי חמצן ובלי אויר.
זה לא שאני לא יודעת לנשום , אני יודעת.
זה רק החזה שמסרב להתמלא , מרגיש חנוק ומתנגד להוראות דידקטיות של נשימה.
אני מנחה את התלמידים שלי בשיעור , מקווה לנשום יחד איתם.
תרגישו את האוויר בקצות הנחיריים , אני אומרת להם . במודעות מלאה , קחו אותו פנימה.
תניחו לו למלא את בית החזה , תרגישו את המלאות הזו מתפשטת אל כל הגוף.
רק כשתהיו לגמרי מוכנים , תתרכזו בנשיפה , תנו לה לרדת במורד הגוף , תאפשרו לה לשחרר ולרוקן את מה שמיותר .
אני מבקשת מהם להבחין בקצה השאיפה , לשם אני תמיד שואפת , להבחנה הדקה הזו של גמר השאיפה , למקום שבו התודעה מתרוקנת וקשובה לנשימה כמו שהיא.
קצה הנשיפה , הוא הריק שם אפשר להרפות ולהניח הכל לרגע קטן אחד.
קרא עוד

מרק עדשים עם קרם קוקוס וצ'יפס קוקוס

 
 
אין לי הרבה מה להגיד , כי המחשבות קצת קופאות לי במזג אויר שמתקרר ,  גם אם מדובר בשתי מעלות למטה .

אני מעדיפה אז  להצטנף , באיזה חלוק גדול וישן , חלוק של שנים. אני והחלוק מכירים אחד את השני כבר הרבה זמן ואין לנו צורך בהעמדות פנים .

המחשבות מתכנסות פנימה , לא בהכרח לאיזה שיח פנימי , או תובנות אישיות וקוסמיות .

אלא סתם  , מחשבות מרפרפות .. הכי כיף כמובן זה לבהות בסדרות משובחות שצברתי לי בדיוק לזמן הזה . כמו למשל הסדרה הזו   עם שחקנים מופלאים באמת  .
האווירה הקודרת שבסדרה , מתאימה לי בול עכשיו ובכלל , אוהבת סדרות קודרות ומסתוריות .

מרק יכול להוציא אותי ממקומי הנוח , ולטרוח עליו .

עדשים הם חומר  גלם  נבחר למרקים של חורף , הם נמסים ונטמעים לגמרי בנוזלי המרק  , עד שאי אפשר להבחין בין נוזל למוצק .

אני אוהבת מרקים  סמיכים ומלאי תבלינים מחממים . מתיישב לי טוב עם החלוק והסדרה .

התכנסות זה טוב לחורף . 

עדשים זה בכלל לנסיכות.

ירקות בסלסלת אידוי עם קינואה ורוטב ממכר

איך שמגיע החורף , אני ממלאה את הבית בירקות .
שמתם לב , איך לאט  , אבל בבטחה ,אנחנו נהיים עולם גדול .
החורף באמת מבלבל אותי , רק אני מתרגלת לירק אחד ומגיח לו שני . חלקם מוכרים וממש חיכיתי להם וחלקם מפתיעים , כי לא חשבתי שמישהו חלם עליהם כמוני .
לא רק חלם , אלא עשה מעשה ורקם חלום למציאות .