אפילוג , שיר של אחרי מלחמה , וקראמבל פירות אחד

גוררת רגליים אל שוק האיכרים , מכריחה את עצמי לנהל שיגרה .

אני חולפת על השפע העצום ברגליים שמכריחות תנועה ומושיטה יד אוטומטית למוצרים שנחים להם שם יפים כל כך . מודעת לכך שהחשק והלהט אבדו לי . בראש מתנגן לי שיר שאחרי המלחמה , הוא תמיד מזכיר לי תקווה , אני משננת בלב.
העיניים עייפות והגוף כבד כל כך , הלב מנותק מהכול . הראש הוא זה שנטל פיקוד ומספר לי ממה אני חייבת ליהנות , ומה יקרה אם אוותר .
אני מדרימה בדרך הביתה ולמרות ההתעלמות שלי , הלב לוקח פיקוד ומחליט שזה הזמן להעלות דופק .
אני לא משוחחת עם אף אחד , אני כרוית אוזן לרדיו  , לא מאפשרת לשום שיגור רקטה לחלוף סתם לידי . הדרך מתחלפת , אבל העיניים שלי סוקרות כל הזמן מילוט אפשרי למקרה ש…

אני מבינה שזה הזמן לנקוט בכל אמצעי שאני יודעת ואספתי בדרכי , בכל המנגנונים שישאירו אותי שקטה ובוטחת . אני מצליחה קצת להרגיע , אבל ברקע אני מבחינה בדופק ובחרדה שמאיימת שם , מוכנה להופיע  אם תידרש לכך .
בבית בחסות הממ"ד , אני מאפשרת לעצמי , לקלף חרדות .
שעתיים אחרי , מכינה קראמבל .

קראמבל פירות

הקראמבל הוא מקום מפלט  לפירות  שנקנו  בגלל  שהעיניים שלנו רצו יותר ממה שיכולנו להכיל .
תמיד יש לי המון פירות במקרר , לכן גם תמיד יש לי קראמבל .
מצרפים כל מיני פירות ביחד , שמים עליהם מעטה פירורים . ואופים בתנור בצ'יק .
הפירות מתחברים נהדר עם הסוכר ויוצרים אמולסיה נהדרת  , רכה ומבושמת , כמעט ריבה כזו.

הפירורים למעלה מוסיפים את הפריכות הנדרשת כדי להפוך הכל למעין עוגה .
הילה ביתי הסבה את תשומת ליבי למתכון טבעוני נהדר של   my new roots   , אני מביאה אותו בצירוף הגרסה שלי , שיהיה לכם גם וגם.

• אז מה צריך:
•  (את הגרסה הטבעונית אני מביאה בסוגריים)
• 6 שזיפים בגודל בינוני
  200 גר' פטל אדום
  200 גר' פטל שחור (אסנה)
• 200 גר' אוכמניות
  1 כף מיץ לימון
• 1/4 כוס סוכר חום (אורגני)
•  4 כפות קמח כוסמין (במתכון המקורי רק 2 כפות)
• 2 כפיות קינמון
• 1 כוס שיבולת שועל
• 1/4 כוס  דבש (או מייפל)
  1/4 כוס חמאה (לגרסה הטבעונית – 2 כפות שמן קוקוס)
• 1/4 כוס אגוזים קצוצים , מלך או פקאן
• קמצוץ מלח גס

איך מכינים:

שוטפים את הפירות , את השזיפים מנגבים ואת פירות היער מסננים ממים .

שמים את פירות היער בקערה .

חותכים את השזיפים לחתיכות קטנות , 2X2 ומצרפים לקערה.

מוסיפים את כף מיץ הלימון , מערבבים בעדינות.

מוסיפים 2 כפות קמח כוסמין , 1 כפית קינמון ואת 1/4 כוס הסוכר החום , מערבבים .

בקערה נפרדת , שמים את שיבולת השועל , 2 כפות קמח הכוסמין הנותרות , את הדבש או סירופ המייפל , כפית קינמון , את החמאה חתוכה לקוביות קטנות  (או את שמן הקוקוס לגרסה הטבעונית)  ואת המלח .

מערבבים בקצות האצבעות עד לקבלת פירורים , שמים לב שכל החמאה נבלעה בתוך תערובת הקמח ושיבולת השועל .

משמנים תבנית מלבנית בגודל 32X23 או אם אין לכם אז תבנית מלבנית או מרובעת לא גדולה .

משמנים את התבנית  בחמאה או מעט שמן קוקוס .

מניחים את הפירות בצורה שווה .

מפזרים מלמעלה את התערובת של שיבולת השועל , ניתן לפזר גם מעט סוכר חום , למי שחייב ממש עוד מתיקות .

אופים בחום של 175 מעלות ל30-40 דק'  . מכבים את התנור ומשאירים בפנים . אופים מעט יותר זמן כדי שהפירות יתקרמלו היטב והתערובת  הפירורית תשחים קצת  . למי שאוהב את הפירות פחות אפויים , מספיק לאפות את הקראמבל  25- 30 דק'

מגישים פושר עם קצפת או בלי .

לגבי הפתיחה , כתבתי אותה בזמן המלחמה , מנסה להעסיק את עצמי בדברים שאינם קשורים למלחמה . אך לא הצלחתי להביא את עצמי לפרסום . או להעלות פוסט .

אני מאד מקווה שזהו אפילוג .