מבשלת חלומות

פרק ב' של טיול , ובו יסופר על כריך של בוקר וניופורט

 
 

חופש תמיד מרחיב לי את הלב במידה רבה של אושר , משאיר אותו פתוח ונלהב לחוויות . בבוקר הנסיעה לניופורט , קמתי מלאת צפייה לתוך המולה של התארגנות , ילדים , קפה של בוקר ,ואורן שוקד על הצידה לדרך , אחד מסוגי הכריכים המופלאים שלו.

לי אל תכין , צעקתי אליו ממרומי המדרגות , נזכרת בזלילת אמש , מקווה לגרור איכשהו את היום עד הצהריים עם קפה בלבד .

הכריך שחיכה לי ,עם השאר ,הבהיר לי שההתראה שלי ,אחרה לבוא.

אורן – ( מה זה קלוריות , תזכירו לי..) לא מתעסק עם המושג הזה בכלל . המשנה הסדורה שלו דוגלת ב "אוכלים כשרעבים , אם יוצא שזה גם טעים , זה סבבה ,אם לא אז אפשר רק לשבוע ,לא?"

בהתאמה למשנה הזו , הכריכים שלו ,מלאים כל טוב ועמוסים בכל מה שמצליח להיכנס בין שתי פרוסות לחם. כריכי גורמה מופלאים באמת.

בדרך מבוסטון לניופורט שבמדינת רוד –איילנד (המדינה הקטנה ביותר בארה"ב) , בערך אחרי 20 דקות נסיעה , עם ריח של כריכים והבטחה גדולה , לא עמדנו בפיתוי ותוך 10 דק' (בהגזמה) נאכלה היצירה כולה , עם מצמוצי שפתיים כנדרש…

הכריך הכיל בתוכו : שכבה אחת של גבינת שמנת , עליה נחו פרוסות מוצרלה טרייה , מעל סלמון כבוש ומשובח , בצל סגול , פרוסת עגבנייה , מספר גרגירי צ'ילי חריף , פטרוזיליה קצוצה , ופרוסת לחם שסגרה על הכל . הלחם היה קלוי ועשוי משבעה דגנים (אלא מה? )

הדרך לניופורט ,ארכה כשעה וחצי של נסיעה לאורך חופים ואגמים . לא פלא שהעיר המקסימה והתיירותית הזו , הפכה למקור עלייה לרגל של בעלי יכטות , עשירים וסתם תיירים .

 
 

אז כן אני יכולה לספר על רחוב ראשי מקסים , עם חנויות קטנות וציוריות , על בתים ישנים ,מרינה שוקקת , רצועת חוף מדהימה ובתי עשירים שחמדו את הפנינה הזו , וב1920 נהרו לניופורט לבנות את הארמונות שלהם…

 
 
 

אלא שאני הכי נוצרת , אחר צהריים שלוו , במסעדה מקסימה , עם פסנתרן , בריזה ונוף שנשקף אל המים והסירות שעוגנות בנמל .

 

משפחתי הייתה איתי , האוכל היה טעים , חשבתי לי , יושבת שם , שהחיים יכולים להיות גם רגעים צרופים של אושר .
כדי להביא באמת את יופיו של האיזור , הנה  2 סרטים על ניופורט

 

About the author

admin

3 תגובות

הוסף תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים