מבשלת חלומות

בוקר של יום שטוף שמש….

הבוקר התחיל עם קרן שמש שהסתננה פנימה ,דרך התריס המוגף , נופלת לה על השידה ועל כיפת הזכוכית של המנורה לצידי. קרן השמש הדגישה את צבעי הזכוכית וקימוריה. שלחתי יד לחוש את חומה…

מכאן הדרך הייתה קצרה ,לקום ולפתוח את החלון לרווחה , כדי לוודא אם יש קרני שמש נוספים. באחת הוצף החדר כולו בשמש …

מיהרתי להכין קפה , לוקחת אותו איתי למקלחת.

טלפון אחד לחברה , סידר לנו בוקר , צהריים שהתארכו לאחר צהריים , של יום נפלא.

הכי חשוב , הבטחנו לעצמנו , לא למהר.. הכל בנחת . לספוג את השמש , את היום ,ולהתמסר למה שאנחנו אוהבות…

מזמן לא היינו בשוק הפשפשים , אז החלטנו להתחיל שם .

לקחת לנו זמן בבית הקפה ולהפקיר את פנינו לחומה של השמש , ללגום בנחת את הקפה , לתת לחומו לחלחל פנימה.. אתם יודעים רגעים קטנים כאלה שעושים את החיים ליותר נעימים.

אז קצת תמונות , על איך שהיום הרגיש דרך העיניים שלי.

התחלנו בסמטאות הצרות והציוריות שמובילות פנימה אל לב השוק . אני תמיד מתפעלת מהדו קיום של ישן וחדש , עולמות שונים שחיים בכפיפה אחת.

דרך אחת  לראות את הישן -חדש , היא באמצעות הבניינים  , אנשים משדרגים את המגורים שלהם , על "גבם" של יסודות ישנים , מוסכים…
 

 
 

חשבנו שקפה טוב , עם משהו ליד , יתחיל לנו טוב את היום . שמנו את פעמינו אל ""מרגוזה" – מאפייה משפחתית.

שמענו עליה כבר כמה זמן … בריוש שקדים , קפה חזק ולוהט ושמש ישירה לפנים , גרמו לנו לחשוב שככה אנחנו צריכות לבלות את ימינו.
משם המשכנו לסיור חנויות… שהביא איתו מערבולת של רגשות:

1) למה צריך להשאיר מאחור כל כך הרבה חפצים שבהם חשקה נפשנו.
2) מתי נוכל לחזור הכי מהר , כדי לאסוף את מה שלא לקחנו קודם….

 

משם , איך לא .. שמנו את פעמינו לשוק האיכרים  , כי צריך להצטייד ולהצטופף עם כל העולם.

קנינו , ירקות , גבינות , דגים , ועוד מיני מעדנים , כשבראש כבר רצות מחשבות  ..  מה מכל זה מכינים.
סיימנו במסעדת "יבנה – מונטיפיורי של יונתן רושפלד (על כך ,בפעם הבאה..).
סיכמנו  , שלפנק את עצמנו , מותיר בהחלט תחושה טובה … הבטחנו לחזור:-))

 

About the author

admin

8 תגובות

הוסף תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים