זיכרון הוא כלי המופעל באמצעות כל החושים , על מנת לקבל אינפורמציה הקשורה לעבר…..
למסקנה – תובנה הזו הגעתי , בגלל פסטה.
ככה זה אצלי , פעולות פשוטות ,כמו בישול למשל .. מאפשרות לי להגיע למסקנות נחרצות. סוג של "מתפלספת".
רציתי פסטה של מה שיש , בשעה של אין קניות , כי הכל סגור וכולם בדרך הבייתה להכין איזה פסטה ואולי איזה סלט ירוק , אוכל כזה שיסגור היטב את היום.
חשבתי שעם אוכל של מה שיש , צריך ללכת עם החושים ועם הבנה אחת או שתיים , של טעמים שמתחברים להם ביחד.
הייתה לי קערה של עגבניות שרי , שלמרות מתיקותן , בשרן לא היה מוצק כבעבר..
חשבתי שהייתי רוצה לחצות אותן וראיתי בדמיוני , כיצד הן רוחשות להן במחבת ומוציאות את מתיקותן אל שמן הזית.
שום נראה לי כזיווג נחמד , ומיד צירפתי גם אנשובי , צ'ילי , בזיליקום , וזיתי קלמטה סגולים ומבריקים, עגבניות מיובשות הצטרפו לרשימה , בגלל תוספת המתיקות שנדרשה למאכל עז הטעמים הזה.
התרגשתי , כי ראיתי איך הפסטה שלי הופכת למרהיבה מרגע לרגע , וחשתי סיפוק על כישורי האלתור שלי.
המים רתחו , מצפים בחדווה למפגש שלהם עם הפסטה , ציננתי את התלהבותם עם קומץ מלח גס , לפני שהחלקתי את הפסטה פנימה.
הטעמים שרחשו במחבת , גרמו לי לקחת פרוסת לחם ולהערים עליה מהטוב הזה. קצת לפני שכיליתי את הרוטב עם לחם , הפסטה היתה מוכנה…
דקה לפני שהחלטתי להגיש את המתכון לוועדת אישור פטנטים , או מה שזה לא יהיה :-)) הקלדתי בגוגל , פסטה עם זיתים ועגבניות .
קיבלתי איזה מליון תוצאות , כשברובן היא בכלל נקראה בשם "פסטה אלה פוטנסקה" pasta alla puttanesca
יש המון הסברים למה הפסטה הזו מיוחסת לבעלת המקצוע הכי עתיק בעולם. לעניות דעתי היא נקראת כך , כי היא פסטה בת….מלאת טעמים ועושר , משאירה בחיך עקצוץ של קצת מלוח, מתקתק וחריף.
אם אני חוזרת לפתיח שקשור לזיכרון ולתת מודע , כנראה שפגשתי כבר פעם במתכון . הוא נח לו בשקט ובשלווה , באחת ממגירות הזיכרון , מחכה לזמן שלו להגיח , בדיוק כשצריכים אותו..
לזכותי עלי לומר , שהטעמים שלי העניקו למתכון , את הפרשנות שלי.
פסטה בהשראת אַלָה פוטנסקה
מצרכים:
- 500 גר' פסטה מאיזה סוג שתרצו. אני השתמשתי בסוג שנקראת tripoline , רק בגלל שאהבתי את הצורה.
- כ-300 גר' עגבניות שרי חצויות ( כ-30 עגבניות).
- 1/2 צנצנת עגבניות מיובשות ( כ-100גר') , חתוכות לשתיים , אם הן קטנות , משאירים אותן שלמות.
- 4 פילטים אנשובי מסוג משובח. קצוצים דק.
- 100 גר' זיתי קלמטה , חתוכים גס.
- כ- 15 גבעולי בזיליקום , קצוצים גס.
- 5 שיני שום שמנמנות קצוצות.
- 1 כפית סוכר
- 1/4 כוס שמן זית.
- 1 כפית צ'ילי גרוס יבש , או פלפל ירוק חריף טרי , פרוס לפרוסות דקות.
- 1כפית פלפל שחור גרוס.
- 100 גר' גבינת פרמג'נו רג'אנו מגוררת .
- מלח גס , רק אחרי טעימה של הרוטב עם הפסטה.
- 100 גר' גבינת פטה , חתוכה גס מעל הפסטה , רק אם ממש מתחשק.
ההכנה:
מתחילים ברוטב.
מחממים את השמן במחבת גדולה מאד. מוסיפים את השום , הצ'ילי והאנשובי. מטגנים עד שהשום מזהיב ממש מעט והאנשובי נמס קצת.
מוסיפים את עגבניות השרי הטריות , ומטגנים כ-2 דק' , עד שהן מתרככות ומגירות מהמיץ שלהן אל השמן.
מוסיפים את הזיתים והעגבניות המיובשות ומטגנים עוד דקה.
מוסיפים את הפלפל השחור והסוכר , בוחשים היטב ומטגנים עוד 1/2 דקה.
מצרפים מחצית מהבזיליקום הקצוץ , ומסירים מהאש.
עכשיו הרוטב ממתין לפסטה. אפשר להכין את הרוטב יום קודם.
ממלאים סיר גדול במים (סיר פסטה) ומביאים לרתיחה.
כשרותח , שמים מעט מלח גס ומצרפים את הפסטה לסיר , מבשלים לפי הוראות היצרן , העיקר שיהיה אל דנטה , לא לבשל את הפסטה יתר על המידה.
כשהפסטה מוכנה , מסננים (לא שוטפים) , שומרים קצת ממי הפסטה.
מחממים את הרוטב , מוסיפים את הפסטה + 1/4 כוס ממי הפסטה .
מערבבים היטב , ומוסיפים את גבינת הפרמזן , מערבבים . טועמים ומתקנים תיבול , אם חסר מלח , מוסיפים.
מגישים חם , לוהט , עם שאר הבזיליקום מעל וגבינת הפטה חתוכה גס מעל.
