למרות אהבתי לקיץ , ימים אלה של סתיו מרגשים אותי . הבקרים מעירים עם קרירות נעימה שנמצאת בדיוק בתפר שבין חום של קיץ , לקור של חורף .
שמש הבוקר מרחיקה ערפילים של שחר , מביאה שמיים כחולים , בלי האור הזוהר והמסנוור של הקיץ .
קרני השמש הרכות עוטפות הכל באור רך , הרכות הזו מאפשרת מיקוד והתבוננות אל פרטים קטנים .
הכחול של הבוקר מתגנב קצת אל אחר צהריים , לפני האפור והחשיכה המוקדמת של הערב.
באחר צהריים כזה , אני מעריכה את הקרירות שמאפשרת לסגור קצת את החלונות , לפנות אל תנור האפייה ולמלא את הבית בריח קינמון וסוכר .
אני מביאה את הרכות , המיקוד וההתבוננות בפרטים אל הבצק , אל האופן שבו אני יוצרת ממנו צורות . אני שואפת לתוכי את ענן הסוכר והקינמון שנופל ברכות על העוגיות , חלקו נישא בחלל החדר .
עוגיות נוטלה וקינמון
אני בטוחה שבכל בית יש גרסה זו או אחרת לעוגיות האלה . יחד עם זאת , אני מרגישה שאלה גם העוגיות הפרטיות שלנו , של משפחתי הפרטית והמורחבת.
יש להן היסטוריה , הן השתנו עם הזמן , פושטות ולובשות צורה . הן ליוו אותנו בהמון התכנסויות משפחתיות , ונשלחו אף לארצות רחוקות . אני זוכרת את אחותי מכינה כמות גדולה שלהן , עוטפת אותן באהבה ושולחת אותן אל בנה ששהה בבלגיה .
הילה ביתי מכינה אותן בבוסטון ומסעירה בטעמן את הקהילה המקומית. היא מעידה שאצלה , הן קיבלו טעם וצורה אחרים לגמרי .
נכון שהכי כיף לאפות באופן ספונטאני , כשממש מתחשק , אלא שאת אלה צריך לתכנן . הבצק צריך לשהות לילה במקרר או לפחות 4 שעות .
ההכנה פשוטה עד גיחוך , אך התוצאה כל כך טובה שזה מעורר בי כל פעם מחשבות על פשטות ועל כך שהשקעה ותוצאה לא תמיד נמצאים בקשר הדוק כל כך .
צריך שיהיה בבית:
- 1 חב' קמח תופח (350 גר')
- 1 גביע שמנת חמוצה
- 200 גר' חמאה רכה.
- לשים את כל החומרים לבצק . משאירים 4 שעות – לילה במקרר .
מלית:
- צנצנת של שוקולד נוטלה.
ציפוי:
- 1 כף גדושה קקאו
- 4 שקיות של סוכר ווניל
- 1/2 כפית קינמון .
- 1 חלמון ביצה + 2 כפות חלב
איך מכינים:
מוציאים את הבצק כ-20 דק' מהמקרר לפני ההכנה .
מחלקים ל3 כדורים שווים .
מקמחים בנדיבות משטח עבודה , או מרדדים על ניר אפייה , אז גם קל יותר לגלול את הבצק יחד עם הנייר.
מרדדים כל כדור בצק כזה לעלה דק , ומורחים 1/3 מתכולת השוקולד .
Autumn Leaves Lyrics;
The falling leaves drift by my window
The falling leaves of red and gold
I see your lips, the summer kisses
The sunburned hands I used to hold
Since you went away the days grow long
And soon I'll hear old winter's song
But I miss you most of all, my darling
When autumn leaves start to fall