שבלולים
לשבלולים יש תנועה אינסופית פנימה.
פעם כשהיינו קטנים , היינו אוספים בר'לה (שבלולים) . מניחים אותם בכף ידינו הכה קטנה והיינו שרים להם : "ברל'ה , ברל'ה צא החוצה , אמא ואבא יתנו לך עוגה " .
לפעמים הברל'ה האמינו לנו ויצאו , שולחים גוף ואוזניים החוצה , ולפעמים נשארו בתוך הכונכיה , לא רוצים עוגה וגם לא את העולם שבחוץ .
לפעמים היינו מוצאים בתים ריקים בלי שבלול , ורבות הייתי טרודה במחשבה , לאן הם הלכו , האם ידעו את הדרך חזרה וגם כמה עצוב שריק שם בפנים .
כמו אנשים כמעט , חשבתי לעצמי , לא תמיד הם גרים בבית שלהם . יש גוף שעושה הכל כמו שצריך , אבל משהו בפנים נותר ריק לגמרי , אולי בגלל שהם לא מחבבים השתבללות .
הימים הם ימי יום הולדת , ואני משתבללת . ימי החורף המתקרבים יוצרים אוירה ראוית השתבללות .
אני אוהבת את ההתכנסות ואת הקרבה אל עצמי , אף פעם אינני נמלטת . אני מגדילה לעשות ומזמינה את עצמי לדיונים נוקבים .
דיונים שמתחילים במה עשיתי , ואולי הייתי צריכה אחרת , ומה עלי לרצות שעוד לא רציתי , ומה לבקש , למי לתת ואיך בכלל .
אני מחבבת את סגירת המעגלים ופתיחתם של אחרים , את תחושת ההתחדשות הזו .
כמובן שהכי ראוי עכשיו יהיה להכין שבלולים , להרגיש את התנועה פנימה , ולדעת ששם בפנים שמורה תמצית הטוב .
שבלולים של גבינה
קרא עוד
כול כך -ברור. כול כך כייף לקרוא ולהבין במהרה. התיאורים ההסברים…