מבשלת חלומות
1
אביב , וורוד ומאפינס עטופים בסוכר
2
עוגת סתיו של תפוחים וקינמון
3
עונת התפוחים סמוקי הלחיים … ומאפינס תפוחים
4
עוגת קינמון ואגוזים

אביב , וורוד ומאפינס עטופים בסוכר

 

קטן 3

בזמן האחרון אני חושבת בוורוד .
מסתכלת מסביב באופטימיות רחפנית  , לא מציאותית משהו.
אני מעדיפה לחשוב בוורוד , למרות הרוח הגבית שדוחפת קדימה , לא מרפה.
וורוד הוא בריחה אני יודעת.
אולי בגלל זה אני מקיפה את עצמי ,כל הזמן בחפצים וורודים , זה הצבע האהוב עלי ,כולם יודעים.

Marcel_Vertes_Shocking_perfume_Schiaparelli

האביב משטה בי בכל פעם מחדש, מכניס לי ללב שמחה קדחתנית , אופטימיות זוהרת , מאפשר לי להאמין שוב שהכול אפשרי.
המחשבות שלי מכוונות אותי לפגוש דברים שיהלמו את הלך הרוח שלי , אז פגשתי ככה סתם , באמצע היום, בשיר של שלמה ארצי .
השיר נכנס לי חזיתית בלב, במיוחד שורה אחת .
כשקראתי אותה ,הצטערתי שהיא לא שלי : "זיכרון זה דבר וורוד" .
מבינה את העוצמה של האמת הזו , נזכרת בכל  הזיכרונות , אותם אני עוטפת באופטימיות  וורודה , זהירה ורחפנית משהו.
קרא עוד

עוגת סתיו של תפוחים וקינמון

"סתם יום של חול עם בוקר כחול ,בלי חג ומחול…

יום רגיל עם אור וגיל ,פשוטים כפת של לחם"….

יש ימים שקמים בבוקר ומרגישים שיר בלב. סתם כך בלי סיבה ,בלי מחשבות על העבר ,העתיד ובכלל. אפילו יש המון סיבות של נגד….

אבל השיר משתכן לו בלב ,נובט וגדל לו לאט לאט , ומלווה אותי כל היום.

ככה קמתי לי פתאום בבוקר ,עם הרגשה שהכל בסדר , אני והעולם נמצאים בזוגיות נפלאה… .

אני מכירה את התחושה הנעימה הזו של שלווה ושלמות , של סתם אושר טיפשי ,מכירה את ההרגשה . מודעת ולא נותנת לשום מילה ואדם להפר אותה. יודעת שמחר ייתכן והתחושה המושלמת הזו לא תהיה שם…

בינתיים אני מאפשרת לאנשים לראות את השמחה בעיניים שלי ,ומחייכת לכל מבט שאני פוגשת , גם לזרים מוחלטים. כי היום לא אכפת לי מה יגידו….

והפלא קורה ,אנשים מחייכים אלי ,גם אם לא הקדמתי חיוך. ומברכים אותי לשלום ,גם אם לא הקדמתי בשלום.

היום זורם לו בשלווה ,אני נאחזת בתחושה . בטוחה באותו רגע שכל הימים יכולים להיות כאלה ,אם רק ארשה….

באחר צהריים של יום כזה , המטבח מואר בשמש סתווית. קרני השמש מאירות כל פינה. אני מערימה את המצרכים שקניתי על משטח העבודה.

מחפשת ב youtube את השיר שהתנגן לי כל היום בראש ….ופונה להכנת העוגה שדמיינתי כל אותו יום . עוגה של תפוחים וקינמון ,כל היום דמיינתי את הרגע שהריח ,של העוגה הנאפית בתנור יתפשט בחלל הבית….

קרא עוד

עונת התפוחים סמוקי הלחיים … ומאפינס תפוחים

עכשיו מתחילה עונתם של התפוחים סמוקי הלחיים…. כבר שכחנו שלפירות וירקות יש בכלל עונה. הכל בגלל בתי הקירור והחממות שמאריכים לנו את העונה באופן מלאכותי.
אני מאד אוהבת ירקות ופירות בעונתם ,את הציפייה להם… ואת הטעם הראשוני שלהם לאחר המתנה ארוכה.
בהתחלה הם יקרים ובוסריים כאלה ,אבל אני ממתינה בסבלנות… מחכה שיבשילו ויהיו מתוקים ומחירם יהיה שפוי.
אני מחכה לביס הראשון בתפוח אדום ,מתוק וראשוני של העונה . השיניים חורצות סימנים בבשר התפוח ,והפה מתמלא במיץ עסיסי ומתוק ..
כשרעש הנגיסה בתפוח עסיסי מתחלף לו במפגש עם מרקם קמחי ,אני יודעת שהעונה חלפה ולא יעזרו כל בתי הקירור למיניהם … אני עם התפוחים גמרתי ,עד לעונה הבאה…
כמעט יותר מתפוחים טריים ומתוקים ,אני אוהבת מאפים של תפוחים. אותם אני מתחילה להכין עם בוא הסתיו .
הבית עכשיו מתמלא בניחוח של תפוחים אפויים. כשהמאפינס מוכנים ,אני מכינה לי כוס קפה כמו שאני אוהבת ,חם וחזק. בוחרת לי אחד , מתרווחת .. ביס של מאפה חם עם תפוחים קצת קראנצ'יים עדיין בניחוח קינמון……..

עוגת קינמון ואגוזים

דמיינו תמונה,חבורת נשים מתכנסת במטבח לבשל,רעש סירים, מחבתות,פטפוט וצחוק,הצעות ורעיונות,כפות טעימה עוברות בין אחת לשניה,יין נמזג אל כוסות,לחיים סמוקות.הכי כיף! אני עוצרת רגע סוקרת את כולן,ביתי,כלתי,אחיות,חברות,וחשה תחושה של אושר פשוט ובסיסי.
אני מחפשת מידי פעם סיבה להתכנסויות האלה,זה יכול להיות סתם ארוחה,או "הרמה" של אירוע כלשהו.לפני כן יש כמובן דיונים על מה נכין ,כל אחת תורמת את חלקה.
ביום שישי האחרון נפגשנו רחל ואני(מהפוסט הזה ) לבשל ארוחת ערב.התחלנו בעוגה מתוך נסיון שאם משאירים את ההכנה שלה לסוף ,כבר אין חשק ומוותרים.
העוגה הזו רכה ושמנתית משובצת באגוזים וקינמון,אני מכינה אותה הרבה,אבל הכי נחמד לראות את רחל מכינה אותה,ללא מתכון,בוחשת ,מערבבת,ומאלתרת ויוצא לה הכי שבעולם!