מבשלת חלומות
1
צלי כבדי עוף ותפוחי אדמה של אמא

צלי כבדי עוף ותפוחי אדמה של אמא

בגיל 11 לערך , חשבתי שכשאגדל אוכל כבד עוף כל ימי חיי .

כבד עוף היה מצרך יקר באותם ימים וכדי לאכול ממנו , עדיף היה ללכת למסעדה . כן זה היה מאותם מקרים נדירים , שלאכול בחוץ , השתלם יותר מאשר לאכול בבית .

בכל מוצאי שבת , הורי ואחותי הקטנה , שמו פניהם למסעדה , כדי שאחותי תאכל כבד .

היא סבלה מאנמיה , ועל דעת כל מומחי אותה התקופה , כבד אמור היה לספק לה את מירב הברזל , לו היא הייתה זקוקה .

אני ואחיותיי נותרנו מאחור …. (כן זה הזמן לדמעות השתתפות ונגינת כינור ענוגה ברקע)

כשהרחמים העצמיים שטפו אותי , נשבעתי שכאשר אעמוד ברשות עצמי , אוכל כבד , ללא הכרה .

בתחילת נישואיי , ניסיתי למלא לעצמי את אותה הבטחה , אבל עד מהרה , הכבד היה לי לזרא . ואפילו הצלחתי לפתח רגשות הזדהות עם אחותי , שנאלצה לאכול אותו למען בריאותה .

אחד המתכונים אותם אימי הכינה לעיתים נדירות , היה כבד עוף עם תפוחי אדמה .

היום אני מבינה שכך היא הצליחה "למתוח" את התבשיל , ולהכין המון אוכל מקצת כבד.

לאורך השנים, הכנתי את המנה הזו המוני פעמים , לא בגלל המחיר , אלא בגלל הטעם . כולם אהבו אותו מאד .

לימים הדעות היו חלוקות על ערכו התזונתי  של הכבד . אך אנו שמרנו אמונים למתכון הנהדר הזה של אימי .

קרא עוד