מבשלת חלומות
1
כשהחורף נותן לך סלק
2
מרק סלק , עלי סלק ונבטוטים
3
אדמה
4
אדום אביב – אורז בצבעים של סלק
5
צבעים של חורף וסלט בורגול קטן
6
מרק הסלק של דורית
7
סלק בתחמיץ וסאבי על מצע חסה ורוקט עם אגוזים וגבינה כחולה……
8
הממולאים של גב' ויקטוריה.

כשהחורף נותן לך סלק

 
הסלק מבטא את טעם האדמה , אמרו את זה קודם לפני , לא משנה
 
כשתלכו לקנות סלקים , תקנו את הקטנים שבשרם מוצק , עורם מתוח והם  אדומים  – סגולים ומבריקים
 
ראיתי כבר כאלה שעליהם נבלו ובשרם רך , נגיעה בהם משאירה עקבות . אני מרחמת עליהם , כמו על עוד המון דברים שהפוטנציאל שלהם לא מומש.
 
אני אוהבת את שלי מלאי חיים , בטח שרגבי בוץ מרגשים אותי , כי אני מבינה שחפרו אותם מהאדמה , חילצו אותם בעדינות , בדיוק בשבילי. כשגשום וקר האדמה נותנת סלק בנדיבות , לכן אל תגעו בכלל בסלק בקיץ , תמתינו בסבלנות , כל דבר בעיתו.
 
אני גם יודעת כמה מתוקים הם ברעננותם , ואיך אפייה בתנור תאפשר להם להוציא יותר מתיקות  ותקרמל אותם  , עטופים בסוכרים של עצמם .

מרק סלק , עלי סלק ונבטוטים

לפני שהסתיו ילך לדרכו , הוא מחבק חזק את החורף . החורף מעוצמת החיבוק לא יכול להשתחרר ולא מוריד אפילו טיפה של גשם .

 

ממש לפני שיימאס לחורף , הסתיו משחרר וכל הגשם שהיה אצור ,  נופל לו ככה בבת אחת .

 

האדמה שכבר איבדה לגמרי סבלנות ואפילו התחילה להתבקע מעצבים  , גם על הסתיו ובכלל  . מדושנת עונג עכשיו ונותנת לגשם לחלחל לכל בקיע שנסדק ,  נשטפת בעונג תחת מלכה  ,החורף .
הכל היה יכול להיות לגמרי בסדר ככה , כשכולם מרוצים .
אלא שהחורף החליט שהוא רוצה קצת דרמה  , והשתמש בכל הכלים העומדים לרשותו …
מחמת האופציות המועטות שעמדו ברשותנו , הלכנו על מה שאנחנו יודעים הכי טוב .
מרק חם והתכרבלות היו מספקים בהחלט.

אדמה

שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע –
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.
מילים : דורית צמרת

לכל מסעדה היום  , יש בתפריט שלה לפחות מנה אחת עם ירקות שורש שזה עתה הוצאו מהאדמה .
כל מסעדה שמחשיבה את עצמה מאמצת לה מגדל פרטי , שיצרף גם אותה לרשימת המיוחסים שנהנים משלל אדמתו .

 

כל מבשל שמחשיב את עצמו  (לפחות בעיני עצמו) משתדל להשיג לעצמו , קצת ירקות כאלה , רצוי עם רגבי אדמה .
המגדילים אפילו אוכלים ככה את הירק , על רגביו , בטענה שכל הטוב של האדמה , נמצא כאן בבוץ , ולמה לבזבז ….
זו בהחלט שעתם היפה של הצמחונים והטבעונים  ,  שעושים לשאר  , נא …ונא , אמרנו לכם .
אבל אם אני שמה את הציניות בצד (וזה קשה) , אכן טעמם של ירקות שנשלפו מהאדמה  , בצבעי הכתום , צהוב , סגול  , ירוק  ואדום שלהם , מחוברים עדיין לעלים , כמו תינוק המסרב להיפרד מאמו 
טעמם של אלה לא דומה ולו במעט , לירקות שמבלים את זמנם במחסני הקירור .
היום בעבודה כשהכנתי סלט מכל הירקות האורגניים והלא אורגניים   , אך כה טריים שלי , פרשתי אותם קודם לפני עיניי , מלהיבה ומתלהבת משלל הצבעים.  אמרה לי חברה  , אולי נשכור לנו חלקה מחוץ לעיר ונגדל לבד את הירקות ?
כמה שהאפשרות לעשות זאת נראית לי תלושה מהמציאות היומיומית שלי  , בלב  ידעתי  , כמה הייתי כמהה , לשתול הכל  (טוב , לא לבד) בעצמי .
לראות את השתילים  נובטים ומלבלבים.
 לראות את ההתחלה של אודם הצנוניות  מבצבץ מהאדמה,  ארגמן של סלק  , ופקעות בצל ירוק .
מדמיינת את הגשם משקה אותם  ומוציא החוצה את  תמצית הריח שלהם …
מהאדמה לצלחת  , אני ממלמלת לעצמי  ,   הוזה קצת על האפשרות .
 בינתיים , אני מתנחמת בידיעה שיש לי את עלה עלה  ואת שוק האיכרים .
 צליתי קצת ירקות וחיברתי אותם לחיטה ובורגול .
חיטה נראתה לי הכי מתאימה להזיה של האדמה  ,  שיבולים נעות ברוח , משירות זרעים לפעם הבאה  , הכי שורשי שיש …

אדום אביב – אורז בצבעים של סלק

 יש רגע קצר בין אדר לניסן

שהטבע צוהל בכל פה

הוא שופע חיים

שיכור ומבושם –

איך שיופי יכול לרפא!

(דויד גרוסמן)

אני מודעת לגמרי למחזוריות וליופי הזה של הטבע , במיוחד עכשיו עם הפריחה הנפלאה וכל הירוק הזה .

גם אם היו מרחיקים ממני את לוח השנה ולא נותנים לי אפילו להציץ . הייתי יודעת שזה אביב .

הייתי יודעת לפי השמחה בלב , איתה אני מתעוררת בבוקר . ישר פותחת חלון ונושמת לי אוויר , ממלאה את הריאות שיהיה לי ברזרבה לפני שאלך לעבודה .

לובשת סוודר דק , אני שבלי מעיל לא זזה מטר , משילה שכבות של פנים וחוץ , מתכוננת לאביב.

בדרך לעבודה , מימיני הים ומשמאלי שדות של חרציות עם כתמים של כלניות .
ברגעים כאלה אני שמחה שאני לא גרה בתל אביב אהובתי . כי איפה שם בדרך לעבודה ילווה אותי הים ושדה חרציות .

אלה הימים בהם כל צבע זוהר יותר מתמיד , אולי כי השמש עדיין רכה וחומלת.

הסלק ארגמני יותר מתמיד , האדום שלו זוהר ומרגש . מתאים לי כל כך לחשוב עליו עם אורז מלא , ולחשוב על הצבע הנהדר שהסלק יעניק לו .

קרא עוד

צבעים של חורף וסלט בורגול קטן

ארגמן של סלק ורימון..

 

אני הולכת לשוק , רק אחרי שאני סורקת היטב את המקרר . מוודאת מה חסר , רושמת רשימות ומבטיחה להיות מאד עקבית ומדויקת …

ואז אני מגיעה לשוק ורואה את קשת הצבעים שהחורף מנפיק וקונה רק כי הכל יפה ,טרי ושובה לב.

קשת צבעי ירוק עמוק ורענן : שעועית ירוקה , שומר עם תפרחתו העדינה , ארוגולה , כרוב ירוק עם עלים פריכים , כזה שמתחשק עכשיו לתלוש את עליו אחד אחד ולמלא בכל טוב.

מגוון צבעי סגול : עלים וורודים – סגולים של צנוניות מוארכות וגם הקטנות עגלגלות בגוון בורדו .

סלק טרי באדום עז , מחובר אל עלים ירוקים מרושתים בעורקים וורודים , ישר אני חושבת עליו כשלם וזוכרת מה אפשר להכין מהעלים הנפלאים הללו .

רגבי אדמה נצמדים אל הסלק , מסרבים לעזוב . ריח של שורש ומעמקים של אדמה , מאיצים לי את הדופק .. כמהה לקחת את כל השלל , לפרוש במטבח ולראות מה יקרה . יודעת שלפעמים לא צריך יותר משמן ירוק עמוק ומלח גס ואפור.

קרא עוד

מרק הסלק של דורית

אני אוהבת סלק , למרות או בזכות היותו ירק שאינו מתמסר בקלות .

בחוץ הוא קשה , מחוספס וגולמי . אך בפנים הוא בעל צבע אדום , ארגמני ועמוק.

הכנתו כרוכה בבלגן רב : לכלוך וכתמים , משך בישול ארוך יחסית , אך… הרווח שמצוי באכילתו הוא רב לאין ערוך . מבחינה בריאותית (ממש בקצרה)הוא מכיל כמות אדירה של ויטמין c, ברזל, ויטמין a , קלציום , פוליק אסיד , מגנזיום ופוטסיום…)

הסלק הוא ירק רבגוני , אפשר לאכול את העלים, וכמובן את השורש . אפשר להכינו במגוון צורות בישול . צלוי , מבושל , וטרי כמו שהוא . מה שאוהבים לקרוא היום raw food
הוא נשמר זמן רב במקרר , עובדה שעוזרת לי לטהר את מצפוני , כל אימת שאני קונה סלק בלי הכרה , רק בגלל שהוא יפה ומלא רגבי אדמה כמו שאני אוהבת..

שבוע שעבר ראיתי סלק נפלא , קניתי והכנתי מחלקו מרק.

השבוע ראיתי סלק יפה לא פחות מקודמו . שוב ,עם רגבי אדמה קטנים צמודים אליו ועם זר עלים ירוק – וורוד בשוליו. קניתי גם אותו …חוככת בדעתי מה אעשה עם כל הסלק הזה.

באחת עלה בפי , טעמו של מרק הסלק של דורית , חמוץ במידה , מתקתק במידה , עשיר ועמוק כל כך בטעמיו …

במרק הזה יש רבדים עמוקים של געגועים לתקופה אחרת.. בה נהגתי לאכול את המרק אצל ביתי הילה , כל אימת שדורית הביאה לה , סיר מלא ממנו.

עודי שקועה במחשבות של געגוע , ראיתי כדורי מוצרלה מבהיקים בלובנם . קניתי גם אותם…

ידעתי בדיוק איך הם יהיו מונחים על פרוסות סלק שנצלו בתנור . גם ידעתי שהכנת המרק , תסיח את דעתי מעט מאותו געגוע…

קרא עוד

סלק בתחמיץ וסאבי על מצע חסה ורוקט עם אגוזים וגבינה כחולה……

את מיקה שרון המדהימה הזכרתי כבר בפוסט הזה. הספר שלה הוא מסע לגילוי טעמים חדשים , והעזה.

למעזים צפויה חוויה מענגת ומתכונים שלא תפסיקו להכין . למרות מורכבותם ורשימת מצרכים ארוכה ולעיתים מרפה ידיים . כדאי לא לוותר ,כי בסוף מחכה פיצוי של אוכל טעים , פשוט , אבל יחד עם זה מתוחכם .

את הסלט הזה ניסיתי מספר פעמים ,ובכל פעם התאהבתי בו מחדש.

הסלט הוא שילוב של פרוסות דקיקות (קרפצ'יו) של סלק המושרה בתחמיץ מתוק – חריף עם וסאבי , על מצע של חסה משי ואנדיב ,גבינה כחולה ואגוזים קלויים משלימים את הטעמים לכדי שלמות אחת גדולה.

אני התמכרתי לסלק הזה ,ואני מכינה כמות גדולה ממנו . אני אוכלת אותו כך סתם כתוספת . או בכריך עם גבינת עיזים ,חסה ורוקט . מי שלא מכין לעצמו כריך כזה , לא מבין את גודל ההפסד….

קרא עוד

הממולאים של גב' ויקטוריה.

הממולאים האלה הם הכי טובים שאני מכירה (אני מכירה הרבה! ).
למדתי להכין אותם מגב' ויקטוריה שהתגוררה בסמוך מאד לאחת החברות שלי , הגב' הייתה מבוגרת מאיתנו ,זו אחת הסיבות שהיא נחשבה בעיננו לאושיית-מטבח. סיבה נוספת ראויה מאד לציון הייתה העובדה שאותה גברת אכן הפליאה בבישוליה שהיו על טהרת המטבח הבגדאדי.
אנחנו אימצנו אותה אל חיקנו -חיכנו ,היותה אישה עדינת נפש רק העצימה את הרצון שלה להאכיל אותנו ,הדבר לא ייצר ניגוד אינטרסים ,אנחנו היינו יותר מנלהבות לאכול ממטעמיה.
אני כהרגלי לא הסתפקתי בטעימות האלה רציתי גם ללמוד ,אחרי לחץ ממושך אך עקבי נעתרה ויקטוריה לבקשותינו וכך נקבע היום.
נערכנו לקראתו כראוי ,דאגנו ליום חופשי ,חומר כתיבה והרבה נחישות.
אני זוכרת את אותו יום היטב ,את התכונה במטבח שלי ,הריחות והטעמים. לא הסרנו את מבטינו ולו לרגע שמא נפספס קמצוץ של תבלין (הגב' אינה חסידה של כמויות ).
מה למדנו להכין באותו יום? סוגים שונים של קובה :קובה בסלק ,קובה עם קישואים ,קובה עם במיה ,קובה אורז וקובה בורגול.למדנו גם להכין קציצות נפלאות שנהוג לאכול אותן בשבת בבוקר. גולת הכותרת בעיני היו הממולאים -קטנים ועדינים עם טעמים שנעים בין הפיקנטי לחמוץ-מתקתק… מאז הממולאים הללו הם חלק בלתי נפרד מהמטבח שלי. רק מה בגלל שהם "ניג'וס" לא קטן אני נוהגת להכין אותם בעיקר בחגים או ממש כשלוחצים עלי.

קרא עוד