מבשלת חלומות
1
מרק סלק , עלי סלק ונבטוטים
2
מרק של כל טוב….
3
מרק כרובית ואורז

מרק סלק , עלי סלק ונבטוטים

לפני שהסתיו ילך לדרכו , הוא מחבק חזק את החורף . החורף מעוצמת החיבוק לא יכול להשתחרר ולא מוריד אפילו טיפה של גשם .

 

ממש לפני שיימאס לחורף , הסתיו משחרר וכל הגשם שהיה אצור ,  נופל לו ככה בבת אחת .

 

האדמה שכבר איבדה לגמרי סבלנות ואפילו התחילה להתבקע מעצבים  , גם על הסתיו ובכלל  . מדושנת עונג עכשיו ונותנת לגשם לחלחל לכל בקיע שנסדק ,  נשטפת בעונג תחת מלכה  ,החורף .
הכל היה יכול להיות לגמרי בסדר ככה , כשכולם מרוצים .
אלא שהחורף החליט שהוא רוצה קצת דרמה  , והשתמש בכל הכלים העומדים לרשותו …
מחמת האופציות המועטות שעמדו ברשותנו , הלכנו על מה שאנחנו יודעים הכי טוב .
מרק חם והתכרבלות היו מספקים בהחלט.

מרק של כל טוב….

קמצוץ מזה , חופן מזה. זה סוג הבישול שתמיד ייחלתי לו. אבל מעולם לא הייתי טובה בסוג הבישול האקראי הזה.. של לקחת כל מיני חומרים ובמטה קסם ליצור ארוחה. אני זקוקה לתכנון : לדעת מה אני רוצה להכין , להבין בהיגיון מה הולך עם מה, להרכיב ארוחה שיהיה בה , איזון נכון של טעמים , נושא אחד שעובר כחוט השני לאורך כל הארוחה.

לבדוק את המזווה , להרכיב רשימת קניות. הכי חשוב .. לבשל לפי מתכון!!

כשהמתכון הופך להיות יותר מוכר לי , אני מרגישה חופשיה לשנות את המרכיבים , להוסיף ולגרוע לטעמי.

כל זה נכון עד שגיליתי את עולם המרקים. כמובן שכל חיי אני מכורה למרק , וחושבת שזה אחד מסוגי המאכלים הכי מנחמים שיש.

מכל סוגי האוכל שניתן לבשל במטבח , מרק הוא אחד מסוגי התבשילים שמאפשר לכל אחד להיות קוסם , וליצור מכלום כמעט , קדירה נפלאה.

לאחר ששוחררתי מחבלי "עקבי אחר ההוראות" ויצאתי לחופשי… גיליתי את הכיף בלהכין מאכל באופן ספונטאני. לקחת חומרים שיש לי , להבין את הטעם הסופי שאני רוצה להעניק למרק ומשם לאלתר ובכל פעם ליצור מרק חדש.

לפעמים אני משתמשת בציר , אם אין לי ציר , אז רק מים. כל ירק כמעט בא בחשבון, אין סוף צירופים של קטניות ודגנים , תבלינים ככל העולה על דעתי . כך בכל פעם אני יוצרת מרק שנושא את החותמת שלי ושל טעמי.

אני נותנת לעונות השנה ולמצאי בשוק לגרות את חושי . אני רואה את הירק כשהוא בשיאו , עוד כשכל רגבי האדמה עליו . יודעת בדיוק איך אסיר בעדינות את האדמה ואחשוף את הירק במלוא תפארתו . אקלוף אותו בעדינות , נותנת לריח ולצבעים למלאות את חושיי.

כל לגימה מהמרק , מזכירה לי את חסד האדמה….

קרא עוד

מרק כרובית ואורז

השעון הפנימי שלי והתאריך יצאו מאיזון . אין סנכרון בין הרגשתי למציאות.

שעון הקיץ התחלף , החושך מקדים ליפול עלינו . באופן טבעי , מתחילה גם התכנסות פנימה …. עם רצון לשהות יותר בבית.

בראש ובגוף , אני מתחילה לחשוב על שכבות של בגדים , מגפיים ,התכרבלות מתחת לשמיכת פוף , תמיד בליווי של ספר ותה חם , זה השילוש הקדוש שמביא נחמה מפני הרוחות והסערות שבחוץ…

מרק ונזידים חמים וכבדים ,זה הכרח. ו… כלום לא קורה!!! אני עדיין באמצעו של נובמבר עם גופיה ורגליים יחפות.

גם אני , שמעדיפה את הקיץ על החורף , מבינה שאנחנו חייבים את המחזוריות הזו. מצפה לגשם הראשון שירווה את האוויר בלחות שלו . מתגעגעת לריח האדמה כשהגשם הראשון נופל עליה , לרוח קרירה שתעיף את השיער ותשטוף קצת את הקיץ מהפנים .

מחשבת מה נשאר לנו כפסע מהבצורת , כולה חודשיים –שלושה….

כך בניגוד לתאריך ולחורף שמתבושש להגיע , אני מנסה ללבוש סוודר פה ושם וגם לא מוותרת על מרק חם . אני נאמנה לשעון הפנימי שלי , מקווה שגם החורף ימלא את הבטחתו.

אני מביאה מתכון של מרק פשוט וטעים שהולך על קו האמצע , לא נזידי מידי , קליל במידה ,אבל מספיק חם להתעקשות על חורף….

קרא עוד