מבשלת חלומות
1
כרוב ממולא של אמא שלי
2
חלומות על קישואים במלית בורגול ועדשים
3
רוחות מהפכה … וממולאים של קיץ
4
אביב….. לבבות ארטישוק במילוי בשר על מצע פול ואפונה.
5
הממולאים של גב' ויקטוריה.

כרוב ממולא של אמא שלי

כרוב 13בזמן האחרון אני טומנת .

פעם טמנתי את הראש בחול , ככה היה לי נעים  ולא הרגשתי צורך לחפור.
היום אני טומנת את נפשי בכף ידי , כי ככה מרגיש לי נכון לעכשיו.
אני גם טומנת מלית שוקולדית ושמנתית בתוך בצק שמרים רך ומזמין.
טומנת בשר ואורז בעלי כרוב שקופים .
עורמת המון דברים טובים בתוך בצק תפוח , טומנת וממתינה .
אוהבת את הציפייה הזו  , מאפשרת לה להימשך כמה שאפשר .

מפזרת בעצלתיים את המלית , מחליקה אותה על פני הבצק בשימת לב רבה , מקפידה שכל חלקי המלית יהיו שווים בכל מקום .
רק אז אני מגלגלת , לוקחת את הזמן , ומשאירה .
נותנת להם לנוח יחד, להתיידד. כמו זרע שנטמן באדמה  , האדמה חובקת אותו לתוכה , שניהם לא יודעים מה יהיה בקץ היחסים שנרקמו שם  ביניהם.
מרגישה כמו הזרע הזה שנובט עכשיו בתוך נפשי .
מרשה לעצמי לאט, לשנות מחשבות , אורחות חיים וסיסמאות שאינן מתאימות לי יותר .
ממתינה.

כרוב ממולא של אמא שלי

כרוב 11
קרא עוד

חלומות על קישואים במלית בורגול ועדשים

 
 
 
 בלילה , כשהלכתי סוף סוף לישון , מניחה גוף עייף על סדינים קרירים ,נעטפת בשמיכה כמו שנעטפים בחיבוק גדול . חשבתי שאתן רגיעה למחשבות ואשקיט קצת את הקולות שממשיכים להזכיר . את מה שיש עוד לקנות , לבשל , לתכנן , לעשות רשימת מצאי ותכנון לו"ז מדויק . טירוף של חגים שמשאירים אותי קצת תשושה ומנותקת אחר –כך.

ככה זה , דווקא בלילה כשהמחשבות מאוימות על ידי השינה , הן מתעוררות ומסתחררות בראש , לפעמים גם בלי קשר הגיוני , אלא אסוציאטיבי לגמרי .

ניסיתי להרגיע קצת במשפטי סקרלט אוהרה מ"חלף עם הרוח" : "אחרי הכל ,מחר הוא יום חדש" .  עת לחשוב ועת לישון  ,אך כלום לא עזר.

דקה לפני שנרדמתי , עוד זכרתי , שחובה להכין משהו חילופי לריני , שאינה אוכלת ומריחה טלה בשום אופן שהוא .

התעוררתי , כשאני זוכרת שכל הלילה , מיינתי עדשים קטנות ושחורות ורוקנתי המון קישואים מתוכנם .

החלום העיר אותי רעבה , עם קרייבינג מטורף לקישואים ממולאים ועייפות עצומה , ככה זה כשמבשלים כל הלילה…

התבשיל זכה להצלחה עצומה בין כל יושבי הבית , גם בין אוכלי הטלה .

ריני ביקשה מתכון והתרצתה על פרסומו כאן .רק ביקשה שזה יהיה מהר.

קרא עוד

רוחות מהפכה … וממולאים של קיץ

לרגע , ממש לרגע קט , שכחתי שיש שם מהפכה בחוץ , ושמתי את פעמיי , היישר אל ליבה , לכיוון רחוב רוטשילד , בו העם שוכן לבטח באוהליו.

רציתי להגיע לאורנה ואלה . לטעום כמה דברים , אבל בעיקר ,את עלי הגפן הממולאים , עם קרירות הצזיקי למעלה .

שנייה לפני , הבנתי ששיגרה , זה לעיתים מצב די אוטומטי . ורחוב רוטשילד הפך בכלל לעיר של אוהלים.

רוחות הקיץ ,התערבבו לי עם רוח מהפכה , ולמרות שאני בליבי ובנפשי עם לוחמי הצדק והשינוי , הכל נראה לי כרגע מעורפל בלחות ודביקות קשים למדי . חוצמזה , רק רציתי כמה עלי גפן…

אז חתכתי במהירות לשוק האיכרים , מבינה שממולאים כמו שאני אוהבת , אאלץ להכין לבד.

אם מתעקשים מספיק , ממולאים , (למרות הניג'וס של הגלגול ) הם בהחלט מאכל של קיץ . במיוחד כשהם נטולי בשר , מפולפלים , חמצמצים ומעט מתקתקים , הכל במידה .

רוטב היוגורט הקר , מעניק להם רעננות נפלאה וצוננת.

את שלי , הכנתי מעלי סלק , את תחתית הסיר , ריפדתי בפרוסות סלק דקות .

שכבת הריפוד , מיתנה את הבעבוע של הרוטב , ומנעה מהממולאים להתפרק . הסלק גם נתן צבע אדום עמוק לתבשיל כולו ותוספת של חמצמצות נעימה.

בחסות המזגן ומוזיקה קובנית , שעושה נעים וקריר בלב , יצאו יופי של ממולאים.

קרא עוד

אביב….. לבבות ארטישוק במילוי בשר על מצע פול ואפונה.

בביקור השבועי שלי אצל הירקן , בעודי מלקטת לי , ירקות אחרונים של סוף עונה :אפונה סינית , פול , אפונה ירוקה בתרמילים קטנים .. ראיתי גם ארגז של ארטישוק שהפתיע במראה הירוק – סגלגל שלו . הוא היה מוצק למגע , גבעוליו ירוקים ורעננים ועליו סגורים כמו שצריך. מיהרתי לקנות 12 כאלה , חושבת בליבי שתריסר זה מספר יפה וספרותי כזה .

דחקתי הצידה מחשבות טורדניות על סיזיפיות הקילוף , נותנת למחשבות על העונג הסופי לבוא במקום אלה המציקות…

ידעתי שכדאי לנצל את הירק הטרי שנפל לחיקי , לפני שעונתם של הארטישוקים תחלוף . את מקומם של הצעירים יתפסו אלה הזקנים , אפורים שעליהם פתוחים וסיבים קשים עוטפים את ליבם שאינו צעיר יותר.

חושבת על מחזוריות ועל הטבע , איך הזקן מפנה מקום לצעיר יותר , משאיר אחריו הילה , יודע שכדאי לעזוב בחן ולהשאיר אחריו הבטחה של ימים אחרים.

ארטישוק הוא אחד מסוגי הירקות שאנשים אוהבים , אבל כמעט לא מכינים בבית. רוב האנשים חושבים שזו מהומה גדולה על מאומה . אפשר לקנות אותם קפואים ובשביל מה בכלל לטרוח לקנות טריים ולהתעסק עם הקילוף הסיזיפי.

אני אוהבת לקלף ארטישוק!!! , לשמוע את העלים הפריכים מתפצחים תחת אצבעותיי , לקלוף עלה ועוד עלה עד שהלב הצעיר והרענן נגלה לעיניי. מכינה מראש קערה של מים ומיץ לימון , שמה בפנים גם את הלימון המרוקן , ושומטת פנימה לב אחר לב , שומרת עליהם פן ישחירו.

את ידיי שהשחירו מעט , אני משפשפת בלימון , תוך שהן מלבינות ,אני חושבת שהירק הזה דורש התמסרות ,אך נותן כל כך הרבה טעם בתמורה. הארטישוק יודע עד כמה ליבו רך , ענוג ומתוק ולכן הוא עוטף אותו בכל כך הרבה שכבות כך שרק המתמיד והנחוש זוכה ליהנות ממנו.

קצת כמונו בני האדם , לא?

קרא עוד

הממולאים של גב' ויקטוריה.

הממולאים האלה הם הכי טובים שאני מכירה (אני מכירה הרבה! ).
למדתי להכין אותם מגב' ויקטוריה שהתגוררה בסמוך מאד לאחת החברות שלי , הגב' הייתה מבוגרת מאיתנו ,זו אחת הסיבות שהיא נחשבה בעיננו לאושיית-מטבח. סיבה נוספת ראויה מאד לציון הייתה העובדה שאותה גברת אכן הפליאה בבישוליה שהיו על טהרת המטבח הבגדאדי.
אנחנו אימצנו אותה אל חיקנו -חיכנו ,היותה אישה עדינת נפש רק העצימה את הרצון שלה להאכיל אותנו ,הדבר לא ייצר ניגוד אינטרסים ,אנחנו היינו יותר מנלהבות לאכול ממטעמיה.
אני כהרגלי לא הסתפקתי בטעימות האלה רציתי גם ללמוד ,אחרי לחץ ממושך אך עקבי נעתרה ויקטוריה לבקשותינו וכך נקבע היום.
נערכנו לקראתו כראוי ,דאגנו ליום חופשי ,חומר כתיבה והרבה נחישות.
אני זוכרת את אותו יום היטב ,את התכונה במטבח שלי ,הריחות והטעמים. לא הסרנו את מבטינו ולו לרגע שמא נפספס קמצוץ של תבלין (הגב' אינה חסידה של כמויות ).
מה למדנו להכין באותו יום? סוגים שונים של קובה :קובה בסלק ,קובה עם קישואים ,קובה עם במיה ,קובה אורז וקובה בורגול.למדנו גם להכין קציצות נפלאות שנהוג לאכול אותן בשבת בבוקר. גולת הכותרת בעיני היו הממולאים -קטנים ועדינים עם טעמים שנעים בין הפיקנטי לחמוץ-מתקתק… מאז הממולאים הללו הם חלק בלתי נפרד מהמטבח שלי. רק מה בגלל שהם "ניג'וס" לא קטן אני נוהגת להכין אותם בעיקר בחגים או ממש כשלוחצים עלי.

קרא עוד