בדרך חזרה מעמק יזרעאל , הקשבנו בתשומת לב , מנסים לא להפסיד מילה . אחר'כ , הקשבנו בלאות ,מוצפים במה ששמענו וברגשותנו.

תראה את הירוק של העצים ,אמרתי לבעלי , ירוק – אפור , צמא ועצוב.

החזאי אמר למראיין "ביום ראשון או שני , יהיה גשם" המראיין התעקש שייתן הפעם את דיברתו , והחזאי נתן .

חזרנו הביתה , חשבתי תוך שאני משרה שקית של שעועית שחורה , על גשם שאיחר קצת יותר מידי ועל מרק שחור וסמיך…

היום הגשם ירד , לא הרחתי ריח אדמה רטובה ושמחה ,לא חשתי הקלה על בואו.

השמיים הכחולים הפכו לאפורים מתכתיים , מזכירים את האודים השחורים שנותרו . את הבתים הפעורים מתחת לשמיים.

ניגשתי להכין את המרק , חושבת כמה סמלי הצבע שלו . מתאים לחורף ולרגשותיי. מכינה אותו סמיך כמו שצריך , נותנת לירקות החתוכים דק להאיר אותו קצת.

מגישה אותו עם שתי לביבות אורז (חנוכה) וכף שמנת חמוצה , כדי לנחם קצת את הלב.

על המרק הזה אומר הבן שלי , תוך שהוא לוגם לגימות בוחנות , כדי להרגיש את מלוא טעמו , " אמא , את יודעת , זה לא סתם עוד מרק" . אני יודעת אמרתי לו….

קרא עוד