מבשלת חלומות
1
עוף / טופו בפטריות , חלב קוקוס ומיסו
2
קציצות דגים ברוטב קארי עדין
3
המסע להודו

עוף / טופו בפטריות , חלב קוקוס ומיסו

 

 

מוקטן 5

מוקטן8

 

חזרתי מזמן מיפן והיה מד-הים !!!!
את ליבי השארתי שם ביפן , את געגועיי לקחתי איתי .
בדרך כלל געגועים מחזירים אותי חזרה , אלא שהפעם אני לא כל כך בטוחה שגעגועים יספיקו , ואולי אני צריכה לגייס עוד כל מיני דברים אחרים .
את הגעגועים אני מתרגמת לאוכל , כי זה הכי קל לי והכי מחזיר אותי לשם .
חזרתי גם עם קונטיינר של מצרכים למזווה , אותם אני מנהלת בקפידה .
בינתיים אני ממציאה מתכונים עם ניחוח יפני , מאלתרת , מחפשת אוכל שיזכיר לי את שם .
הבאתי מיסו , לא סתם מיסו , אלא כזה שמתהדר במורשת ובדרכי הכנה עתיקות יומין .
הם גם שמחים בעובדה שאהרוני וגידי (גוב) היו אצלם ואפילו הם מככבים בתוכנית שלהם.
קניתי כמובן ואני משתמשת במיסו הזה במשורה ובמתכונים ממש שווים .
המתכון הזה בהחלט מביא איתו סוג של פרשנות לאוכל יפני , אך טעמיו העדינים המינימליסטיים , הם סוג של מחווה לאוכל שפגשתי שם.
קרא עוד

קציצות דגים ברוטב קארי עדין

קטן 8משחר ילדותי יש לי חיבה עמוקה לקציצות .
אני לא יודעת היכן לעגן או להסביר את החיבה הזו , או מתי היא התחילה .
האם היא התחילה בבקרים של בין יקיצה לקימה , בדקות שעוד התמהמהתי במיטה .
ברקע יכולתי לשמוע את אימי נעה בשקט במטבח. יכולתי לשמוע את רחש השמן במחבת, מאזינה לרחשים האלה שהיו מרגיעים , מלאי ביטחון ומבטיחים כל כך .
יודעת שאם אתמהמה עוד קצת , יגע לנחיריי הריח המוכר והידוע של קציצות שרוחשות שם בשמן החם .
לעד אתגעגע לאותם קולות ולתחושת הביטחון שבאה איתם .
עד שבגרתי מספיק , תמיד העדפתי להזמין קציצות במסעדה , אם היו כאלה בתפריט .
תמיד היו לי ציפיות לקציצה המושלמת ההיא , היו גם ציפיות מוגזמות שהופרכו מיד , כמו אותה קציצה ענקית שהזמנתי באוסטריה . מכל התפריט הנהדר והעשיר חמדתי דווקא בקציצה .
קציצה היא חומר שפורק לגורמים והורכב חזרה לכדי שלמות עגולה .
אני אוהבת קציצות מכל מיני סוגים . אני תמיד אבחר לטגן אותן קודם , יש משהו בטיגון ששומר את השלמות העגולה ומרכז את המיצים ותמצית הטעמים בפנים .
קציצות אוהבות רוטב , לחם וחבורה קטנה שמתאספת מסביב .
קציצות לא אוהבות גינונים , הן שואפות לפשטות , לא מגישים אותן בארוחות חגיגיות שמטרתן להרשים .
קציצות זה למשפחה , חברים קרובים , כולם מתאספים מסביב לסיר , הידיים מתגנבות פנימה כדי לטבול את הלחם הטרי ברוטב , ולאסוף בדרך קציצה עם הידיים .

קציצות דגים ברוטב קארי עדין

קטן 7

קרא עוד

המסע להודו

לכולנו יש חלומות . גם לי יש .

חלק מהחלומות שלי , לא דורשים ממני כלום , ואני שמחה סתם לחלום אותם.

מאחרים איני יכולה להתעלם . הם דורשים את התעניינותי מידי פעם , אני צריכה להזין אותם בתקוות והבטחות . הם דורשים הרבה אומץ והתגברות על מכשולים כדי לממש אותם .

תהום עמוקה פעורה לעיתים בין החלום ובין היכולת לחיות אותו . אחד החלומות שלי הוא לנסוע להודו .

הודו היא ארץ מרתקת מבחינתי , אפופה במסתורין .

השאלה הכי נוקבת והמטרידה אותי ביותר , איך אנשים חיים לעיתים ללא תקווה , כמעט ללא יכולת לשנות . אבל יחד עם זאת להיות כל כך מלאי תקווה והסכמה לגורלם .

כשאני חושבת על הודו , אני מדמיינת ריחות תבלינים , שווקים רועשים וססגוניים , אוכל שאהוב עלי מאד . ארץ רחבה , פראית ובעלת נופים נהדרים . ויוגה …. אהובת נפשי . אשרמים שקטים ומוארים ,ואנשים שבאו מכל קצוות עולם לתרגל יוגה .

אבל אני יודעת גם על העליבות , עוני , לכלוך וסבל גדול .

לפעמים אני אומרת לעצמי שהתהום בין החלום שלי למימושו , היא העבודה שלי : יותר מידי חולי , סבל ומוות שמשאירים את נפשי סוערת רוב הזמן , עסוקה בסבל האנושי הבלתי נגמר .

אני יודעת שאני חייבת לעזוב את איזור הנוחות שיצרתי , כדי לנסוע להודו . יום אחד אני מבטיחה לעצמי , זה בדיוק מה שאעשה .

בינתיים אני עושה ניסיונות באוכל הודי , מאתגרת את החיך בטעמים חדשים וחולמת על אותם ריחות רחוקים.

קרא עוד