מבשלת חלומות
1
קלימרה – האוכל , הים והמזח גם
2
מבשלים ביחד ולחוד – יפו תל אביב של חיים כהן ואלי לנדאו
3
על כולסטרול ושאר דברים טובים – פריז חלק ב'
4
מתנות יום הולדת – פריז
5
שימו שמן…. שמן זית.
6
בוקר של יום שטוף שמש….

קלימרה – האוכל , הים והמזח גם

לא הייתי שנים על שנים בנמל יפו . אני זוכרת את ימי הטאבון ובני הדייג , את קסם הספינות , ריח הים ורחש הגלים שנשברו שם על המזח .

עכשיו כולם אומרים שהגיע גם זמנו של נמל יפו לתחייה מחודשת , וכבר הולכת להיות לו עדנה .

אני שמחה על כך , כי אני אוהבת תחרויות , הן טובות לנו לצרכנים  , וגם לבעלי העסקים , כי התחרות מכריחה אותם להישאר ערניים ומתחדשים .

אז אחרי שנמל תל אביב ושוק האיכרים הפכו לי לבית שני , החלטתי לחזור ולראות מה הולך להיות שם בנמל . רחש הגלים והספינות ,והבתים שנגמרים ליד הים   , גרמו לי להצטער שעזבתי…

בהתחלה חשבנו ללכת למסעדה אחרת , שינינו את דעתנו בגלל ההבטחה של קלימרה : אוכל ים תיכוני פוגש מזרח רחוק.. נשמע הכי הבטחה שיש , אוכל עם טוויסט , הוא אוכל שהכי מרגש אותי.

המסעדה נמצאת על מזח הדייגים ביפו . המוזיקה היוונית שהתנגנה באותו רגע במסעדה , השתלבה נפלא עם השמש , והים השקט .

קרא עוד

מבשלים ביחד ולחוד – יפו תל אביב של חיים כהן ואלי לנדאו

 

בבוקר 2012 , נטלי איחלה לי 366 ימים מאושרים (שנה מעוברת) וחתמה את ברכתה בהצהרה שאין שנים מאושרות , רק ימים מאושרים .

אהבתי את ברכתה וחשבתי שקל יותר להאמין בימים מאושרים , כי על שנה שלמה , די קשה לשלוט . אבל לקחת יום ביומו ,יכול להיות משהו שנעים לחשוב עליו כאפשרי.

באותו בוקר הזדמנתי לרח' יגאל אלון בתל אביב ,לביצוע סידורים שלא היו דווקא נעימים . אך ברכתה של נטלי לוותה אותי ואני עשיתי אותם מחויכת ושלווה לגמרי .

בדרכי לשם ,ראיתי את המסעדה החדשה של חיים כהן ואלי לנדאו , די הופתעתי , כי בכלל לא דמיינתי שהיא פה משקיפה על עזריאלי , איכשהו באמת חשבתי שמתאים לה להיות באיזה מיקום שנח על התפר בין יפו לתל אביב.

למרות כל האמור לעיל , החלטנו באותו רגע חברתי ואני שהמקום ראוי כדי להמשיך בתוכנית הימים המאושרים .

למרות שקראתי על ביקורות מהוססות וקצת מאוכזבות . ידעתי שכדאי להחליט לבד . כי לחיים כהן האיש והקונצנזוס , בהחלט מגיע שכל אחד שמסתקרן ואוהב אוכל , יגיע ויחליט בשביל עצמו …

קרא עוד

על כולסטרול ושאר דברים טובים – פריז חלק ב'

 
 
     אני לא יודעת איך הצרפתים , בעיקר הצרפתיות , שורדים את כל השפע שלהם ואת האוכל המופלא הזה .
 

כולסטרול כאן היא לא מילת גנאי . קצפות , גבינות עם אחוזי שומן גבוהים , פואה – גרה , ומאפים נוטפי חמאה הם עניין שבשגרה.

קל כאן לסגור את הבוקר עם 1000 קלוריות , בלי להתאמץ בכלל . קרואסון תמים למדי , בעל אלף עלעלים דקיקים , נוטפי חמאה , יכיל 500 קלוריות . ומה לא נשים עליו קצת חמאה , כדי שהיא תימס לתוכו בעודו חם , ומה עם קצת ריבה או גבינה של "מי סופר בכלל את אחוזי השומן שלה" .

 

להצדקתנו נאמר שאנחנו רק מבקרים , אבל מה איתם , הצרפתים שגרים שם ? אני נתקפת בדאגה של ממש , עוד לנוכח המחקרים האחרונים ששוברים את מיתוס הצרפתייה שאוכלת ואינה משמינה .

המחקרים מראים על השמנה עולה בקרב הצרפתים , וגם מותניהן של הצרפתיות , לא נמלטות מהסטטיסטיקה הזו .

אני שמחה שלנו יש את זה רק לחמישה ימים , ומחליטה ללכת על כל הקלוריות האפשריות לפני שנחזור הביתה . ולא חומלת בכלל על דקיקות הגזרה ונוטפות השיק שחולפות על פני . זה רק עניין של זמן , אני מזכירה לעצמי.

קרא עוד

מתנות יום הולדת – פריז

 

כשאני רוצה משהו , אבל מאד רוצה . לא רצון של סתם ,או איזו משאלה קטנה . אלא משהו שדורש את כל התפילה שבלב . אני מבקשת ומשחררת , לא מחזיקה את הבקשה קרוב ומתעסקת בה ללא הרף .

מישהי פעם אמרה לי , שצריך לדעת לבקש .

הבקשה צריכה להיות מאד ספציפית ודייקנית במיוחד . כי לפעמים הבקשות מתמלאות בדרך שלהן.

אני יודעת כמעט בבטחה , שעלי לבקש בכוונה רבה , כדי שהבקשה תתמלא . לפעמים , הבקשות שלי מתמלאות תוך ימים ולעיתים יידרשו להן גם שנים . בינתיים אני שוכחת , אבל בדיעבד יודעת שזו הבקשה של פעם…

לפעמים זו בקשה של סתם ולפעמים זו בקשה שמשנה לי דברים בחיים .

הפעם ביקשתי את פריז ,ובקשתי בתאריך מאד מדויק , ביום ההולדת שלי..

החורף לא הרתיע אותי , גם לא מחשבה על שלג .

אני רק דמיינתי שדרות רחבות , ערמונים חמים בקרן – רחוב , כפפות , צעיפים , ומעילים . חנויות מפיצות חום ומזמינות . מסעדות עם אוכל כבד של חורף . ופטיסרי בכל מקום אפשרי . תמיד בדמיון שלי , התנוסס לו ברקע מגדל אייפל , כי ככה זה בתמונות של פריז .

הבקשה שלי לא התמלאה סתם , אלא בדרך הנפלאה ביותר , אני ואחיותיי בפריז . חמישה ימים מרוכזים של יחד ואינטימיות מבטיחה.

הפעם התבוננתי בפריז בעיניים אחרות לגמרי מהפעמים הקודמות . אלה לא היו עיניים של גילוי והתפעמות . זה היה חיפוש בשביל ההתפעמות הזו , רציתי שנשימתי תעתק …

קרא עוד

שימו שמן…. שמן זית.

שמן זית הוא מצרך חיוני , הכרחי ושכיח במטבח שלי.

אני לא מסוגלת לסגת אחורה ,אפילו במחשבותיי ולדמיין את המטבח בלעדיו.

את הזמן בו טיגנו ובישלו עם שמן חמניות , שומן עוף או מרגרינה . מי בכלל חלם על שמן זית? . מי דמיין שנהפוך למעצמה של שמן זית? . מעצמה בה יש מקום ליצרנים קטנים וליצרנים גדולים.

איך בכלל חשבנו על אוכל של ים – תיכון ללא שמן זית ,המהווה את השמפניה של השמנים , את האצילי מכולם.

בדמיוני הוא הצטייר תמיד כמשהו שורשי ועתיק מעין כמוהו. פראי ובתולי שבא מהאדמה , ממעמקיה.

קרא עוד

בוקר של יום שטוף שמש….

הבוקר התחיל עם קרן שמש שהסתננה פנימה ,דרך התריס המוגף , נופלת לה על השידה ועל כיפת הזכוכית של המנורה לצידי. קרן השמש הדגישה את צבעי הזכוכית וקימוריה. שלחתי יד לחוש את חומה…

מכאן הדרך הייתה קצרה ,לקום ולפתוח את החלון לרווחה , כדי לוודא אם יש קרני שמש נוספים. באחת הוצף החדר כולו בשמש …

מיהרתי להכין קפה , לוקחת אותו איתי למקלחת.

טלפון אחד לחברה , סידר לנו בוקר , צהריים שהתארכו לאחר צהריים , של יום נפלא.

הכי חשוב , הבטחנו לעצמנו , לא למהר.. הכל בנחת . לספוג את השמש , את היום ,ולהתמסר למה שאנחנו אוהבות…

מזמן לא היינו בשוק הפשפשים , אז החלטנו להתחיל שם .

קרא עוד