מבשלת חלומות
1
ווק עד צ'יינה
2
תבשיל קארי זריז.

ווק עד צ'יינה

 
 
 

חיכיתי השבוע למוזה והיא לא באה.

אני לא יודעת אם זה קשור למלנכוליה הסתווית שהתגנבה לי ללב. אני מרגישה באוויר ובעצמי ,את הצורך להתכנס פנימה , ללב ולבית .

אני מרגישה את האדמה נאספת פנימה , מתחילה להגן על הזרעים שבתוכה , כמו רחם גדול וחם .

אמרתי לה , למוזה , שאני זקוקה לה בדחיפות , אבל היא עמדה בסירובה .

בדרך כלל כשהיא באה , אני מרגישה אותה לפי החום שמתפשט בבטן ומשם ללב , מאפשר להרגיש שזה בדיוק נכון , מה שאני הולכת לכתוב , לעשות ולהגיד.

עשיתי המון דברים שמביאים מוזות :

שתקתי..

דיברתי..

ראיתי שקיעות וזריחות..

הלכתי לשוק , חזרתי , קראתי , בישלתי.

אפילו מדיטציה עשיתי…

כלום.

אמרתי למוזה , הלא התחייבת , ככה מפקירים.

הציצה המוזה ואמרה: לא תמיד צריך לתת את כל הנשמה , לפעמים מספיקים רק רסיסים.

איך ? עניתי לה , הלא התחייבתי . כתוב בפירוש " אוכל לנשמה" .

ענתה : לא נורא , לפעמים צריך שקט בשביל להתמלא.

אז שתקתי.

נכנסתי למטבח , והכנתי את מה שאני הכי אוהבת , אוכל אסיאתי. חשבתי שחום התבלינים האסיאתי מתאים מאד לתחושה הסתווית.

הכנתי בדממה ,ואכלתי בשקט ,כי היה טעים מאד .

טעים במידה כזו שלא היה צורך במילים.. וגם התמלאתי.

קרא עוד

תבשיל קארי זריז.

יש מתכונים של נצח נצחים.

מתכונים שאנחנו שומרים להם אמונים והם לנו ,אנחנו מכינים אותם מידי פעם והם בתמורה לא מאכזבים.

הימצאותם איתנו כל כך הרבה זמן מעניקה להם משמעות מיוחדת….. הכנתם מציפה זיכרונות של :מתי הם הוכנו? מי הכי אהב? ועוד המון …

מאחר וטעמינו משתנה עם השנים ומתכונים מפוארים ועכשוויים , דחקו את רגליהם של הישנים , אנחנו שוכחים אותם . מצטופפים עם עוד רבים אחרים במחברת המתכונים , (כן פעם היו לנו מחברות על מחברות של מתכונים).

פתאום ,חשק מסתורי או שיחה אקראית , גורמים לי לשלוף אותם מנבכי המחברת…

אני נושפת החוצה את האבק שהצטבר . את הענן שמתעופף ,מחליפים זיכרונות ,ריחות ,ימים של פעם….

המתכון ששלפתי הפעם הוא תבשיל קארי קלי –קלות.

קרא עוד