מבשלת חלומות
1
סלט ססגוני של שלושה סוגי אורז ועוף
2
מרק כרובית ואורז
3
פניני אורז מלכותיים

סלט ססגוני של שלושה סוגי אורז ועוף

אימוץ מתכונים ממקורות שונים והפיכתם לשלנו , הוא נושא שמטריד אותי מידי פעם…
אני מוצאת את עצמי לא אחת , שואלת שאלות שקשורות למתן קרדיט למתכון שלא הומצא על ידי הכותב. אך למרות זאת , אנחנו מתעלמים לחלוטין מהמקור .

כדי להאיר את הנושא הזה , החלטתי לשתף אתכם במספר שאלות שעלו בדעתי.

האם העובדה , שקיבלתי השראה ממתכון מסוים , נכנסתי למטבח ושיניתי כמה מרכיבים כדי שהוא יהיה מדויק לטעמי , הופכת את המתכון לשלי?

שמעתי לא אחת אנשים ,שעוסקים בתחום האוכל , מדברים על כך שאם שינינו 3 מרכיבים מהמתכון המקורי , המתכון ששונה , למרות ההשראה.. הופך באופן אוטומטי לרכושו של המשנה. מבלי לאזכר אפילו את המתכון המקורי.

האם זה נכון לנהוג כך? מה עם זכויות יוצרים?

מה עם הרעיון שבעצם אין מתכון מקורי , והמתכון הולך ומתגלגל מאחד לשני , לובש צורה ופושט צורה ומשתנה בכל פעם… לכן שום מתכון במקורו , לא שייך לאף אחד . אלא שייך לכולם?

האם יש דברים חדשים בעולם המזון , או שהכל עניין של פרספקטיבה , של התנסות אישית? של טעם אישי?

האם העובדה שללא ההתנסות האישית , התשוקה לבישול ולאוכל , פיתוח טעמים וטכניקות שונות ושינוי מתכונים וטעמים , היה כל עולם המזון קופא על שמריו? יש קסם רב בדינמיקה המשתנה ללא הרף , ביצירה המתמדת….

לא אחת אני שומעת על שפים שקיבלו את השראתם מאחרים , מספרי בישול . התחנכו על אסכולה זו או אחרת והושפעו ממנה. אבל בדרכם מצאו את הקול האישי שלהם . אבל לעולם לא שכחו לתת קרדיט לדרך שלהם ולמורים שלהם , מה שעושה אותם גדולים יותר בעיני.

אני חושבת שהאופן שבו אנו רואים וחשים את המתכון , נכנסים למטבח ואומרים שם את האמירה האישית שלנו , היא נפלאה מאין כמוה.

לתת קרדיט למקור ההשראה , נפלא אף יותר.

אז ברוח זו , אני מביאה מתכון מהספר המצוין של יותם אוטלנגי וסמי תמימי.

הם שניהם שלנו , מצליחים מאד באנגליה ומוכרים בעולם כולו.

הספר נקרא "ספר המתכונים" ויש בו אסופה מרגשת של מתכונים שחלק גדול מהם הייתי רוצה כבר לנסות.

סלט העוף והאורז שבה את ליבי. ניסיתי אותו פעם כמו שהוא .

קרא עוד

מרק כרובית ואורז

השעון הפנימי שלי והתאריך יצאו מאיזון . אין סנכרון בין הרגשתי למציאות.

שעון הקיץ התחלף , החושך מקדים ליפול עלינו . באופן טבעי , מתחילה גם התכנסות פנימה …. עם רצון לשהות יותר בבית.

בראש ובגוף , אני מתחילה לחשוב על שכבות של בגדים , מגפיים ,התכרבלות מתחת לשמיכת פוף , תמיד בליווי של ספר ותה חם , זה השילוש הקדוש שמביא נחמה מפני הרוחות והסערות שבחוץ…

מרק ונזידים חמים וכבדים ,זה הכרח. ו… כלום לא קורה!!! אני עדיין באמצעו של נובמבר עם גופיה ורגליים יחפות.

גם אני , שמעדיפה את הקיץ על החורף , מבינה שאנחנו חייבים את המחזוריות הזו. מצפה לגשם הראשון שירווה את האוויר בלחות שלו . מתגעגעת לריח האדמה כשהגשם הראשון נופל עליה , לרוח קרירה שתעיף את השיער ותשטוף קצת את הקיץ מהפנים .

מחשבת מה נשאר לנו כפסע מהבצורת , כולה חודשיים –שלושה….

כך בניגוד לתאריך ולחורף שמתבושש להגיע , אני מנסה ללבוש סוודר פה ושם וגם לא מוותרת על מרק חם . אני נאמנה לשעון הפנימי שלי , מקווה שגם החורף ימלא את הבטחתו.

אני מביאה מתכון של מרק פשוט וטעים שהולך על קו האמצע , לא נזידי מידי , קליל במידה ,אבל מספיק חם להתעקשות על חורף….

קרא עוד

פניני אורז מלכותיים

כדורי פנינים מלכותיות כך נקרא המאכל הזה. אני יכולה להבין למה הן נקראות כך :עיגולי בשר קטנים בקוטר אגוז מצופים באורז ומונחים לאידוי בסלסילת אידוי. האורז תופח ,יוצר מעטה לבן ותפוח סביב הבשר ,אכן מרשים!!
את המאכל מכינים הסינים בימי חג ופסטיבלים ,עד כדי כך הוא מיוחד….
אבל אני לא מחכה לימי חג בשביל דברים טובים , ויום שישי מספיק חג בשבילי!
את המתכון לקחתי מכל מיני מקורות ,ושיניתי לטעמי . אהבתי מאד את התוצאה ,ואין ספק שאחזור על המתכון בעוד הרבה הזדמנויות.
לאירוח זו מנה יפה מאד ,אפילו מרהיבה … קלה מאד להכנה. אין ספק שהאורחים שלכם יוכו בתדהמה על הכישורים שלכם באומנות הבישול לנוכח המנה הזו :-)