לפני מספר ימים דיברתי עם עומריקי , המתגורר בבוסטון הרחוקה . שאלתי אותו שאלת מבוגרים שנועדה בעליל לעצבן ילדים קטנים . שאלתי : " נו עומריקוש איזה שירים של ראש השנה למדתם בגן?" . הילד מיד התארגן לאיזה מחרוזת , אותה שמעתי בקושי בגלל פלאי הסקייפי . המתוק המשיך , תוך שאני מציקה לו בשורה אחת שנתקעה לי בראש " בראש השנה … בראש השנה… נחרדתי לדעת שזה השיר היחידי שאני זוכרת וגם אותו , לא במלואו .
המשכתי לפשפש כשאני חושבת נוגות על אלצהיימר.
מיד הזדרזתי ללכת ליוטיוב …ונשמתי לרווחה כשהזיכרונות הפרטיים והקולקטיביים של שירי ראש השנה , הציפו אותי.
מיד גם נזכרתי שהשנה , לא הזמנתי עדיין את עצמי לעריכת חשבון נפש נוקב של מה היה השנה ומה יהיה.
בדרך כלל , בראש השנה יחד עם הסתיו ואווירת ההתחדשות , כשברקע מאיימים עשרת ימי תשובה . אני נתקפת במחשבות על איפה נמצאים בדיוק חיי בשנה זו ולאן רצונותיי ורגשותיי יובילו אותי הלאה .
אני אוהבת לסמן לי מטרות ריאליות וגם כאלה שמימושן הזוי לחלוטין .
אווירת החג גם גורמת לי לשקוע במחשבות על איך הדברים היו פעם . על מאכלים , מנהגים ועל בית הורי .
סוג כזה של הרהורים יכול בהחלט להוות גורם לשקיעה נוגה . אך מתיקות האוויר שנצבעת לאט בגוונים סתווים , ההכנות לחג וההתרגשות להתכנסויות משפחתיות , אינה מניחה לי ללכת לאחור.
במקום זה אני לוקחת איתי את העבר ששזורים בו אנשים יקרים שאינם עוד איתי , ללוות אותי בחג ובשנה הקרובה.
את תחושת המתיקות שבאוויר , אני מרכזת ומצמצמת למה שאינו נעדר כמעט מכל בית בראש השנה – עוגת דבש . עוגה שמחברת מנהגי עבר והווה ומביאה במהות שלה , איחולים לשנה מתוקה .
אני בחרתי הפעם גם להכין עוגות דבש אישיות , מושלמות ברכות שלהן ובטעמן .
המתכון לקוח מהספר הנפלא של יותם אוטולנגי וסמי תמימי.
המתכון מכיל בתוכו לבנדר . לי לא היה , ליבי נצבט לזכר הזרים העצומים שראיתי בשוק של יוניון סקוור – ניו יורק , והתעצלתי לסחוב לארץ.
קרא עוד
זמן תפוחים ומאפינס | מבשלת חלומות
[…] מה שאני הכי אוהבת במאפינס האלה מעבר להיותם טעימים , רכים ועסיסיים כל כך . היא ההכנה המיוחדת שלהם…