לכולנו יש חלומות . גם לי יש .
חלק מהחלומות שלי , לא דורשים ממני כלום , ואני שמחה סתם לחלום אותם.
מאחרים איני יכולה להתעלם . הם דורשים את התעניינותי מידי פעם , אני צריכה להזין אותם בתקוות והבטחות . הם דורשים הרבה אומץ והתגברות על מכשולים כדי לממש אותם .
תהום עמוקה פעורה לעיתים בין החלום ובין היכולת לחיות אותו . אחד החלומות שלי הוא לנסוע להודו .
הודו היא ארץ מרתקת מבחינתי , אפופה במסתורין .
השאלה הכי נוקבת והמטרידה אותי ביותר , איך אנשים חיים לעיתים ללא תקווה , כמעט ללא יכולת לשנות . אבל יחד עם זאת להיות כל כך מלאי תקווה והסכמה לגורלם .
כשאני חושבת על הודו , אני מדמיינת ריחות תבלינים , שווקים רועשים וססגוניים , אוכל שאהוב עלי מאד . ארץ רחבה , פראית ובעלת נופים נהדרים . ויוגה …. אהובת נפשי . אשרמים שקטים ומוארים ,ואנשים שבאו מכל קצוות עולם לתרגל יוגה .
אבל אני יודעת גם על העליבות , עוני , לכלוך וסבל גדול .
לפעמים אני אומרת לעצמי שהתהום בין החלום שלי למימושו , היא העבודה שלי : יותר מידי חולי , סבל ומוות שמשאירים את נפשי סוערת רוב הזמן , עסוקה בסבל האנושי הבלתי נגמר .
אני יודעת שאני חייבת לעזוב את איזור הנוחות שיצרתי , כדי לנסוע להודו . יום אחד אני מבטיחה לעצמי , זה בדיוק מה שאעשה .
בינתיים אני עושה ניסיונות באוכל הודי , מאתגרת את החיך בטעמים חדשים וחולמת על אותם ריחות רחוקים.
קרא עוד
הי בתחילת התבשיל שמים 3 כוסות מים . בשלב הוספת הכופתאות , בודקים אם יש מספיק רוטב , אם חסר…