אוכל שממלאים בו אוכל אחר , צריך את הזמן שלו .
באופן הגיוני כשלוקחים שני מצרכים שונים וממלאים אותם אחד בשני , צריך לתת להם את הזמן להתחבר . להבין את החיבור שלהם .
כשרוצים להכניס בשר וגם אורז , או רק אורז לתוך פלפלים , קורים כמה דברים .
בהתחלה החיבור הזה של הבשר , האורז וכל מה שעוד שמנו שם .
אחר כך לוקחים את התערובת הזו שיכולה בעצם להיות כמו שהיא ומכניסים אותה למשהו אחר , במקרה הזה , פלפלים.
כדי שיקרה החיבור הנהדר הזה ביניהם , אנחנו צריכים להניח להם להתבשל במיץ שלהם .
כך שהפלפלים על טעמם המריר – מתקתק , ירככו את טעמם באמצעות מיצי הבשר , עשבי התיבול והתבלינים .
לכן זה לא מאכל מהיר הכנה , מלאתי , בישלתי וזהו .
זה סוג אוכל שמתיידד  קודם בבישול קצר  ואחר כך עובר לתנור .
בתנור בחום לא גבוה , קורים דברים נפלאים : הבשר מגיר את המיצים שלו לפלפלים והם מצידם מתרככים ונוצרת בהם מתיקות .
אני אוהבת לאפות את הפלפלים לפחות שעה וחצי בחום לא גבוה .
סיר מכוסה . ברבע השעה האחרונה , מסירה את המכסה , מעלה טמפרטורה ונותנת לכל התבשיל להשחים מעט .
קרא עוד

בזמן האחרון אני טומנת .

פעם טמנתי את הראש בחול , ככה היה לי נעים  ולא הרגשתי צורך לחפור.
היום אני טומנת את נפשי בכף ידי , כי ככה מרגיש לי נכון לעכשיו.
אני גם טומנת מלית שוקולדית ושמנתית בתוך בצק שמרים רך ומזמין.
טומנת בשר ואורז בעלי כרוב שקופים .
עורמת המון דברים טובים בתוך בצק תפוח , טומנת וממתינה .
אוהבת את הציפייה הזו  , מאפשרת לה להימשך כמה שאפשר .

מפזרת בעצלתיים את המלית , מחליקה אותה על פני הבצק בשימת לב רבה , מקפידה שכל חלקי המלית יהיו שווים בכל מקום .
רק אז אני מגלגלת , לוקחת את הזמן , ומשאירה .
נותנת להם לנוח יחד, להתיידד. כמו זרע שנטמן באדמה  , האדמה חובקת אותו לתוכה , שניהם לא יודעים מה יהיה בקץ היחסים שנרקמו שם  ביניהם.
מרגישה כמו הזרע הזה שנובט עכשיו בתוך נפשי .
מרשה לעצמי לאט, לשנות מחשבות , אורחות חיים וסיסמאות שאינן מתאימות לי יותר .
ממתינה.

כרוב ממולא של אמא שלי

קרא עוד