הדובדבן שבעוגה – עוגת דובדבנים אוסטרית
פעם , כשהייתי ממש צעירה , חלמתי על ארצות רחוקות . הן נראו לי הרבה יותר שוות משלנו (עדיין .. לפעמים….).
הירוק היה ירוק יותר , הנופים יפים יותר , והאוכל היה משהו לערוג אליו. הסופרים אפילו הנידחים , שכונתיים ביותר , היו נראים לי שווים פי אלף משלנו (עדיין … לפעמים…)
הרהרתי בעצב על שנות דור המפרידות בינינו לבין העולם הגדול.
הכי אהבתי את הדובדבנים ופירות היער.
לפני מליונת'אלפים שנים ביקרתי לראשונה באוסטריה , הזרועות שלי היו כחולות מכל הצביטות שצבטתי את עצמי , כדי לוודא שאני ערה.
הירוק ,אכן היה ירוק יותר … והמים ? אגמים ,נהרות ומפלים ,גרמו לי לחשוב על צדק יקומי.
דוכן הדובדבנים ,באמצע אחת העיירות הציוריות האלה (צדק?) ,עצר אותי ממרוצתי ,אחר עוד איזה ציור קיר.
גדולים ובוהקים באדום מושלם … מיד קניתי קצת , מחזיקה את גביע הנייר החום , האדום של הדובדבנים מכתים בסגול את הנייר .
הביס המושלם הראשון ,הציב רף גבוה לכל אלה שיבואו אחריו , באותו רגע ובכלל.
בשר הדובדבן היה מוצק , ולא הכין אותי לשפע המיץ שבא בעקבותיו , מתוק מאד וחמצמץ ברמיזה קלה.. שלולית קטנה של נוזל אדמדם בתחתית הגביע , אישרה שגמרתי את כולם.
מאז אני תמיד מחפשת בדיוק את אלה ,הראשונים…
ברבות הזמן הפכנו למעצמה קולינארית בלתי מבוטלת , עם היצע גדול ומתפתח ועם יבול דובדבנים הגדל בהתמדה מידי שנה. עדיין לא מצאתי כאן את ההם , הראשונים…
מצאתי אותם בבוסטון , גדולים מאד , מתוקים ובלתי אפשריים.
מהקטנים יותר והפחות "שווים" אני מכינה עוגה.
עוגה נפלאה עם חמאה שנותנת מעטה פריך ומתקתק לחמצמצות הקלה של הדובדבנים.
נראה מעולה. אוסטריה מדהימה. כשביקרתי בווינה הייתי פשוט מאושרת. טיילתי וטיילתי בלי מפה ובלי כלום. איזו עיר נפלאה ותרבותית. הלוואי…