מבשלת חלומות
1
קיץ…ומרק יוגורט
2
קיש עגבניות כפול וגבינת עיזים
3
אורז ירוק -עם פול ,אפונה ועשבי תיבול….
4
סלט פסטה ממכר- פסטה פנה, גבינת פטה ובזיליקום
5
סלט תפוחי אדמה של סאלי
6
קיש בטטות וברוקולי
7
אגסים ביין
8
מג'דרה של דגנים וקטניות
9
סלט כרוב אדום ופפאיה ברוטב חמוץ -חריף.
10
פסטה מחיטה מלאה עם אפונה סינית וברוקולי

קיץ…ומרק יוגורט

בעבר נהגתי להתייחס אל מזג האוויר כמדד לברומטר של רגשות ,נעים לי … לא נעים לי… חם מידי ולח ודביק בקיץ ,כל מזג אויר קיבל את " הציונים "שלו.

היום בקלות אני מסוגלת להתייחס למזג אויר כמצב ותו לא ,ולחשוב על כל הדברים הנפלאים שהוא מזמן.

לכל אחד יש את הדברים שמסמלים ומרגישים לו קיץ. אני אוהבת את מגע הרצפות הקרירות מתחת כפות הרגליים ,את הלבוש שנוגע ,לא נוגע בגוף…

תחושת שחרור וחופש מתמשך.

הכי אני אוהבת את האוכל ,קריר ,לא מחייב ,קל. הכל חייב להיות טרי ורענן ,מנות קטנות ,פירות הקיץ המדהימים….גלידה מרעננת…

בדיוק כזה הוא מרק היוגורט ,קל מרענן ,חמצמץ במידה ,טעים מאד וגם דל קלוריות …טוב תלוי כמה אוכלים! הוא מהווה אופציה מוצלחת לארוחת צהריים קלילה שמותירה תחושה של שובע ,גם עם כמות לא גדולה. וזו כמובן אופציה נפלאה גם לערב ,עם בריזה שבאה מבחוץ (לא של מזגן) , קלה כזו , מוזיקה נעימה שמתנגנת לה ברקע ,ואיזה אבטיח שבא קצת אחר כך. אח קיץ….

קיש עגבניות כפול וגבינת עיזים


"חוברת" המתכונים שלי נחלקת לשלוש קטגוריות:
1) מתכונים שהם נכס …כאלה שאני חוזרת ומכינה אותם ללא הפסק ,עד כדי כך שהם מזוהים איתי ואני מתבקשת להכינם לכל אירוע.
2) מתכונים שהם בהחלט טובים מאד,אבל אני מכינה אותם לעיתים יותר נדירות.
3) מתכונים שהכנתי פעם אחת ,או מקסימום פעמיים,אבל הם לא ממש קיימו את ההבטחה שהייתה גלומה בהם…אבל הם נשארו איתי מתוך כוונה לשפרם באיזשהו אופן.
הקיש הנפלאהזה שייך לקטגוריה הראשונה. אני מכינה אותו ללא הפסק ,גם בזכות פשטות הכנתו , הוא מעורר התפעלות בכל מקום בגלל המראה שלו..וכשטועמים אותו כולם מסכימים שהוא בהחלט מושלם.
את המתכון ראיתי בספר "ששת מאפים"אותו כתבו קרין ורונן גירון ,בהוצאת " על השולחן". מיד התאהבתי במראה שלו , הקישוט הפשוט שלו הוא גאוני .
חשוב להשתמש במתכון בעגבניות שרי קטנות ומתוקות שעדיין מחוברות לגבעול…

קרא עוד

אורז ירוק -עם פול ,אפונה ועשבי תיבול….


בכל הקשור לבישול אני יכולה להיות די טרחנית…מתעקשת על הכנת מתכון מסוים רק עם ירקות ופירות בעונתם.לפעמים אני מקנאה באנשים שלא מדקדקיםכל-כך.ההתעקשות שלי לא מאפשרת לי להנות ממתכון על בסיס קבוע ,אלא רק כל זמן שהוא מתארח אצלנו…וזו עונתו.
את אותם ירקות ופירות שאפשר להקפיא ,אנימקלפת ומקפיאה וכך יכולה להנות ממאכל מסויםגם לא בעונתו.
את "הבעיה" מעצימים כל אותם ספרים ומתכונים הממליצים בחום :"הכי מומלץ להשתמש בירקות ופירות בעונתם."..ואני ממלאה בצייתנות אחר ההוראות ,רק עד שמגיע "העונתם" אני כבר בכלל שכחתי מהמתכון שבשעתו כל –כך רציתי להכין…
ניסיתי כמובן לציין לי תזכורות בכל מיני פתקים,הבעיה שגם אותם איני מוצאת…
את המתכון הזה אפשר להכין גם מירקות קפואים (סנפרוסט) או להכין מלאי בעונה כמו שאני עשיתי.

קרא עוד

סלט פסטה ממכר- פסטה פנה, גבינת פטה ובזיליקום


סלט הפסטה שאביא בפניכם נולד מתוך כמיהה לסלט הפסטה המקורי של אורנה ואלה.
כמה שניסיתי לדלות מהן את הרצפט לא הצלחתי….
באחד הפעמים שסעדתי במקום ,שאלתי בפעם האלף כמעט את המלצר ששרת אותנו על המתכון והוא בנון שאלנטיות (כאילו זה לא מה שרצינו מאז ומעולם) גילה לנו את המרכיבים של המתכון ומשם המשכנו לאלתר.
לימים אורנה ואלה פירסמו את המתכון בספרן המצוין, אבל אני דבקתי בגירסה שלי שהיא קלה יותר להכנה ועם נוכחות חזקה יותר.
שתדעו כולם "מתעלפים"על הסלט הזה.

קרא עוד

סלט תפוחי אדמה של סאלי

הסלט שתיכף אביא בפניכם הוא לא סתם סלט . הוא מיוחד בכך שהוא שרד דורות ,חצה יבשות ,הגיע מסלי חמותה של רחל ,היישר אלי וכאן בבלוג הוא מנציח את סלי לדורותיה.
מאחר ורגשנית גדולה וידועה אני ,מצאתי את עצמי מתפעלת ומהרהרת בכוחו של האוכל כמסמל ומשמר תרבויות ,מנהגים , זיכרונות וגעגועים ….
כשטעמתי את סלט תפוחי האדמה הזה לראשונה ,אהבתי מאד את טעמו ואת החמיצות הפיקנטית שלו. חקרתי מהיכן הוא הגיע והסתבר לי שמקורו מהעיר בוטושן ברומניה משם הגיעה סאלי (ז'ל) ,היא עצמה סיפרה בזמנו שהמתכון מתגלגל במשפחתה שנים….
בעודי מהרהרת בנושא ,שיתפתי בו חברה לעבודה .מנקודה זו הפלגנו בזיכרונות על ימים רחוקים של ילדותנו ,אני על מטבחה של אימי (יהיה זכרה ברוך) והיא על מטבחה של אימה (שתיבדל לחיים ארוכים) ,דיברנו גם על ימי שישי.היא סיפרה על לחם בית שאימה הייתה מכינה, חם וריחני אותו הם אכלו עם סלט עגבניות חריף ופיקנטי .אני סיפרתי על הקציצות המופלאות של אימי ,אין שניות להן בתבל… (אולי בעיקר כי הן נעשו בידיה) וכיצד היינו חוזרות מבית הספר וחוטפות אותן בעודן חמות ,וצורבות את החיך ,אבל כל כך טעימות…..
הוא שאמרתי אוכל משמר געגועים וזיכרונות לאנשים שתמיד יהיו איתנו….
הסלט של סאלי באמת פשוט ,אבל אין לי ספק שלאחר שתכינו אותו תאמצו אותו.

קרא עוד

קיש בטטות וברוקולי

בראשית הקמת הבלוג (שעדיין הוא בחיתוליו) ניסחתי לעצמי כל מיני כללים. על מה כן לכתוב ולהביא וכמובן על מה לא…. רק ששכחתי כלל חשוב מאד…אין כללים וסופם של כאלה להוכיח את היוצא מהכלל.

הצהרות גם אם הן נאמרות לעצמי ,מתמוססות מכוחן של הנסיבות.

אחד הכללים שעליהם החלטתי היה :אין מביאים מתכונים של בלוגרים אחרים ! הרציונל שעמד מאחורי הכלל הזה סבר כי אין צורך להלאות את הקוראים במשהו שמישהו אחר הביא , וגם כי צריך להשתדל להיות מקוריים .הכלל הזה התחלף בכלל אחר שהחלטתי לעצמי (אפשר להבחין עד כמה אני עקבית 🙂 שבו אפשר להביא מתכונים של אחרים ,אבל חשוב עד מאד לציין מהיכן הם הובאו..(הגינות) ולתת להם בכל זאת פרשנות משל עצמי . טוויסט אחר למנה שהוא פרי מחשבתי. זה הכלל בינתיים עד שהוא יתחלף לו באחר.

כל זה מוליך אותי היישר למתכון הבא שלקחתי והכנתי מתוך הבלוג המצוין הזה

קרא עוד

אגסים ביין

כשרחל הציעה את הקינוח הזה לסיום ארוחת חברים ,חביבה וכיפית ,היססתי.
אגסים הם לא הפרי הכי אהוב עלי ,הם ברירת מחדל של שלהי עונה. הם נכנסים בדיוק לתפר של כמעט פירות קיץ…
רחל התעקשה ,אמרה שזו מנה ממש נפלאה. הסכמתי מתוך מחשבה שאגסים ביין יכולה להיות מנה לא מכבידה לאחר ארוחה מרובת מנות.
לאחר שקילפנו ,בישלנו וצימצמנו ,התקבלה מנה מאד טעימה שנותנת כבוד לאגסים ,יתרה מזאת אני מאמצת אותה על בסיס קבוע….

מג'דרה של דגנים וקטניות

את מסעדת "רפאל" של השף רפי כהן ,אני פוקדת בשקדנות מאז הקמתה.
פעם היינו אוכלים שם לעיתים תכופות יותר, היום קצת פחות. מה שמזכיר לי שמעניין אותי לבדוק מה חדש שם…
אני מאד אוהבת את האופן שבו רפי כהן משתמש במצרכים בסיסיים ונגישים ונותן להם פרשנות משלו ,מתוחכמת ועם זאת כל כך פשוטה ,עד שקשה להבין איך אף אחד לא חשב על זה לפניו…
באחת הארוחות במסעדה ,אכלתי מנה של ממולאים שהיו מדהימים . היו שם עלי גפן,חצילים קטנים, ועוד ירקות שהיו ממולאים בבשר טלה ,בורגול ,עדשים וזרש (אוכמניות קטנות מיובשות) על הכל הייתה נגיעה של טחינה ושמן זית…שירה!!
כל כך התרשמתי שהחלטתי להשיג את המתכון .מאחר ואני לא הססנית בקשר לדברים שאני מאד רוצה. התקשרתי למסעדה ותוך 30 ד'ק היה המתכון בידי…. כמובן שהכנתי אותו על בסיס קבוע!
המנה הזו של המג'דרה היא בדיוק מסוג המנות הבסיסיות והמתוחכמות …קטניות ודגן שהם הכי בריא ודי נחשבים עדיין לטרנד…. ומהם ליצור את המג'דרה הגאונית הזו שהיא מאכל מסורתי ועתיק יומין.
ראיתי את המתכון באחד העיתונים ,אחרי שרפי כהן הסכים לחלוק את מתכוניו עם כולנו…ומיד ידעתי שהמג'דרה הזו הולכת להישאר איתנו הרבה מאד זמן ולנצח אם אפשר . המתכון משלב את כל הדברים שאני הכי אוהבת ,הוא גם בריא ,פשוט , טעים ומנצח!!
אני מאד אוהבת את השילוב של המנה עם במיה טרייה בעונה וטחינה .
מג'דרה של קטניות ודגן עם טחינה כמובן….

קרא עוד

סלט כרוב אדום ופפאיה ברוטב חמוץ -חריף.

כשגמלה בליבי ההחלטה להיות מודעת רוב הזמן למזון שאני אוכלת. פגשתי בדרכי מאכלים שבעבר לא חיבבתי או לא ניסיתי ,אבל בהחלט לא חשבתי עליהם מחשבות חיוביות…. אחד מהם הייתה הפפאיה , פרי שאין סיכוי שהייתי אוכלת אותו מתוך בחירה.
התחלתי לאכול אותה בהססנות לאחר שקראתי ושמעתי עליה דברים מופלאים .ערכה התזונתי וסגולותיה הרפואיות סיקרנו אותי … טעמה מיוחד מאד ,מאופין בבישום ארומתי עדין. אני התאהבתי…ומשתדלת לאכול אותה כמעט על בסיס יומי.
למי שרוצה ליהנות מיתרונות הפרי ורוצה להתרגל לטעם בהדרגה ,אפשר ומומלץ לשלב אותה בסלטים ירוקים .
מעבר להיותה כל כך בריאה ,הפפאיה הוא פרי דיאטטי ,היא מכילה רק 30 קלוריות ל100 ג'ר! אני קונה את שלי אורגנית ,אם כבר בריא…
בעיני אחד הסלטים היותר טעימים שמשלבים פפאיה ,הוא זה שפגשתי במסעדה של "אורנה ואלה" .הוא מוגש שם עם המבורגר מחזה אווז . אני והילה ביתי היינו מבקשות רק אותו כמנה בפני עצמה . הוא טעים מ א ד!! רענן ומיוחד במינו.
כשפגשתי אותו בספר שלהן , שמחתי מאד התחלתי להכין אותו על בסיס קבוע…
לסלט יש צבעים עזים ,הוא מתובל עם רוטב חמוץ – חריף מדהים.
הסלט יכול ללוות כל ארוחה , ומתאים מאד גם לבשר . בפרי יש אינזים בשם פפאין שעוזר בעיכול הבשר.

קרא עוד

פסטה מחיטה מלאה עם אפונה סינית וברוקולי

בוקר אחד אחרי שהגעתי במפתיע לאן שהייתי צריכה להגיע . נכחתי לדעת שהדרך והנסיעה חלפו מבלי שאחוש בהם בכלל…בכל פרק הזמן הזה לא ממש הייתי שם.
עובדה זו הוליכה אותי למסקנה שמחצית חיינו חולפת לה בסוג כזה של "אוטוטיזם" (שילוב של התנהלות אוטומטית וסוג של אוטיזם).
עיסוק רודף עיסוק… אנחנו נלחמים לשמור על שיגרה מוכרת ונוחה….ולפעמים אנחנו לא כל כך נוכחים. ידיעה זו הוליכה אותי להחלטה שפעם בשבוע לפחות (טוב זו רק התחלה) אני חורגת מהשגרה ועושה משהו קצת שונה ,נוסעת בדרך אחרת ,קובעת פגישות ספונטניות , גם אם הן לא מתאימות לאותו יום …..
השבוע החלטתי ללכת לים אחרי העבודה , מרחק של 400 מ' מהבית כל כך קרוב ועם זאת רחוק…(למי יש זמן).
לקחתי את מזרן היוגה ,טרמוס קטן של קפה ואיך לא 3 עוגיות בדיוק..(מתכון בפעם אחרת).
השיגרה קצת נלחמת…מה עכשיו?…יש כל כך הרבה מה לעשות!!… אבל אני הייתי נחרצת.
מגע החול תחת כפות הרגליים ,רחש הגלים והשקט …משימות היום שנותרו מאחור מתרחקות ממני והלאה.
פורשת את המזרן… מתכנסת פנימה ,נשימות ,התרגול זורם מעצמו….
קפה ועוגיות..הטעם איכשהו חזק וטעים יותר.
משתהה עוד קצת , מתבוננת איך העננים מתכנסים באופק ,השמש מתארגנת לשקיעה מרהיבה….
חושבת בדרכי הביתה שבא לי משהו פחממתי ועם זאת שישאיר אותי בתחושה שאכלתי משהו בריא.