מאפה של גן עדן – גראטן.

חבילת המצות עדיין מונחת במטבח , חשופה ומזמינה , כך שאוכל לחתוך לי חתיכה , ככה סתם כשאני חולפת על פניה. אני אוהבת מצות .

בשר המנגל של יום העצמאות , הותיר בי שובע לשנה והבטחה לשקול צמחונות מחדש.

בפתח "מאיים" עלינו החג השערורייתי הבא : שבועות.

מאחר ואני אדם של משנות סדורות , תכנונים וארגונים שנה קדימה , אני צופה לליבו של החג , האוכל.

מארגנת רשימות , חולפת על מתכונים , מתלבטת בין כאלה שהבטחתי לעצמי מזמן , ואחרים שאותם אני מכירה היטב וחוזרת אליהם כמו שחוזרים לארץ מבטחים .

בינתיים אני עושה כמה פרומואים , כדי לעשות בחירות נבונות :-))

הפנקוטה  פתחה את הסדרה . הגראטן ממשיך ומבטיח לנו פצצת פחמימות מלאה בכל טוב .

אני זורמת , יודעת שאת החשבון אפרע אחר כך , כשאצטרך להשיל מעלי את כל הטוב הזה.  בינתיים ,לא מאפשרת לאימת הכולסטרול למנוע ממני את ההתפרעות הזו.

לעניין הגראטן , או בפשטות מאפה שכבות של תפוחי אדמה ושמנת , חמאה וגם גבינה , אם אתם לא בעניין של להיות קטנוניים עכשיו ולהתחיל לצמצם.

תפוחי אדמה ושמנת הם שילוב שתמיד השאיר אותי מובסת , ובעלת יכולת התאפקות של דבורה על פרח.

הכי אהבתי את תפוחי האדמה שאימי בישלה במים , חתוכים לקוביות . כשהם היו מוכנים , רכים ולוהטים , היא סיננה אותם ומיהרה לחתוך מעל קוביית חמאה , זרתה מעט מלח ויצקה למעלה שמנת סמיכה . השילוב בין תפוחי האדמה הלוהטים והשמנת הקרה , היה…. נו די !!! הולכת להכין.

המאכל הזה גורם לי לחשוב על קידמה , ואיך קרה ששומן שהיה פעם כל כך ידידותי ונחשק , הפך לפתע לאויב הציבור .

אני זוכרת פעם אחת , נסענו ל 3 שבועות והשארנו את הילדים אצל הורי. לא הכרתי אותם כשחזרנו , בתמורה לילדים רזים , ערים ותזזיתיים . קיבלתי ילדים שמנמנים , כבדי תנועה ותפוחי לחיים , אימי כמובן האמינה ששומן הוא מצרך חיובי וחיוני.

כמו שהבנתם , גראטן הוא לא מאכל דייאט , אבל הוא כזה שכובש את לב כולם. הצרפתים שאחראים לעוד כמה חטאים , אחראים גם למאכל הזה.

אני אוהבת אותו , בזכות הריח , המרקם והטעם וגם את האופן שבו השם שלו מתנגן בפה , אני מתעכבת על הריש , משתהה ומאריכה אותו במכוון .

אם מכינים את המאפה הזה , רק אותו לבדו , עם סלט ירוק ויין טוב , אין צורך יותר בכלום.

את הגראטן הכנתי הפעם עם בטטות , שהעניקו מתיקות נוספת , אותה אהבתי מאד.

כדאי לפני כן לתת את הדעת לכמה דברים:
תפוחי האדמה : אני יודעת שאני דורשת יותר מידי , אבל מניסיון ,תפוחי האדמה קובעים את התוצאה הסופית . בבקשה לא מקירור , טריים ככל האפשר ואם אפשר אז אורגניים . כאלה שרגבי האדמה עוד עליהם והסכין מתקשה קצת לקלף בגלל הטריות. כדאי לבחור תפוחי אדמה גדולים שיתנו פרוסות גדולות .

כנ"ל לגבי הבטטות.

שמנת: כדי להפחית מעט את אחוזי השומן , אפשר להשתמש בשמנת בעלת 15% שומן.

גבינה : אני ממליצה על גבינת גרוייר , למרות מחירה השערורייתי , נדרשת ממנה כמות קטנה בלבד. הגבינה הזו אינה מתפרקת , יש לה טעם עז , מתקתק והיא משתלבת באופן נפלא במאפה .

מנדולינה:
אפשר לחתוך ביד , בסכין חדה לפרוסות דקות או במעבד מזון עם דסקית מתאימה . אבל המנדולינה יוצרת פרוסות דקיקות ושוות בעוביין . תוך 5 דקות וידיים חזקות , נערמת לה ערימה יפה.

תבנית:
גדולה. כדי שכל פני המאפה יהיו במגע עם החום והוא יצא פריך ושחום , כמו שרצינו כשחשבנו עליו.

מנה ליחיד או לזוג:
אל תתנו לכמויות להרתיע אתכם , צמצמו בכמות , אפו בתבנית קטנה . לא צריך חמולה בשביל ליהנות .

מצרכים:

לתבנית גדולה.

8 מנות נכבדות מאד.

• 6-7 תפוחי אדמה גדולים
• 4 בטטות גדולות
• 3 שיני שום קצוצות דק
• 100 גר' גבינת גרוייר מגורדת.
• 1 מיכל ( 250 מל"ל) שמנת מתוקה
• 50 גר' חמאה.
• 1 כפית אגוז מוסקט מגורד (יש לקנות שלמים שמחזיקים מעמד במזווה מיליון שנה)
• מלח גס ופלפל שחור גרוס לפי הטעם.

ההכנה:

מקלפים את תפוחי האדמה והבטטות , שוטפים בקלות (כדי לשמור על העמילן בתפוחי האדמה , העמילן עוזר  להסמיך את המאפה).

פורסים לפרוסות דקיקות בעובי 1/2 ס"מ , במנדולינה 0.75 מ"מ. או במעבד מזון עם דסקית מתאימה.

מערבבים בקערה את השמנת המתוקה , המלח , פלפל ואגוז מוסקט.

משמנים את התבנית במעט חמאה , מסדרים את תפוחי האדמה בחפיפה.

מעל מניחים שכבה בטטות , אף הן בחפיפה. וממשיכים , פעם שכבה תפוחי אדמה ובטטות לסירוגין.

בין שכבה לשכבה , מפזרים מעט מהשום , וכף גבינת גרוייר.דואגים שתשארנה לפחות 2 כפות גדושות גבינה לציפוי.

מסיימים בשכבת תפוחי אדמה. יוצקים מעל את השמנת , חותכים את החמאה לקוביות ומניחים במרחקים שווים על המאפה.

מפזרים את הגבינה.

מניחים מעל נייר כסף , שיעטוף הכל היטב.

אופים בחום של 200 מעלות .

נכון בשלב הזה הריח קצת מוציא מהדעת , אבל מתרחקים מהתנור ומסיחים את הדעת באיזה פעילות . כמו הרמת משקולות למשל…

כשמזלג חודר את כל השכבות בקלות , מסירים את הנייר וממשיכים לאפות עד שפני הגראטן משחימים ומזהיבים היטב.

בינתיים אפשר לראות את השמנת , החמאה והגבינה יוצרים אמולסיה מדהימה ומבעבעת.

מגישים כך לשולחן . וחותכים עם כף גדולה…..