מבשלת חלומות
1
פסטה גאונית עם עגבניות ובוראטה
2
פסטה אל'ה פולין – כוסמת עם אטריות
3
פסטה פנה עם ראגו בקר , כבדי עוף וחזה אווז
4
פסטה בהשראת אַלָה פוטנסקה
5
פסטה ים -תיכונית צבעונית ועזת טעמים….
6
פסטה מחיטה מלאה עם אפונה סינית וברוקולי
7
פסטה עם ברוקולי,שקדים וגבינת פרמזן.
8
זו לא עוד סתם מנה של איטריות וירקות!

פסטה גאונית עם עגבניות ובוראטה

מוקטנת 6נסענו לנו אני והווייזרית, כך אני קוראת לזו מwaze  . זו עם הקול השקט , האינטימי והבוטח .

לי ולה יש יחסים ארוכי טווח , שנבנו בעמל רב . לא היה לנו קל לתת אמון אחת בשנייה.
אך לאט היא סמכה עלי שאוכל לאיית את היעד בשפה ברורה , ולי היה ברור שאני יכולה
להשעין עליה בבטחה אותי ואת האוטו .

אני למדתי לאהוב את הקול שלה מזהיר אותי מפני מכשולים. בצליל נמוך ומרגיע היא הייתה
אומרת : חפץ חשוד בהמשך הדרך .

 שוטר , היא הייתה מזהירה ברוך .

אני , שנטייתי הברורה והעדיפה היא קודם להיכנס ללחץ , הייתי מיד נרגעת . אפילו
הרגשתי שאנחנו כצוות מגובש , קושרות קשר כנגד כל המכשולים באשר הם .

עד לאותו יום שצרוב על לוח ליבי , בו החלטנו אני והיא לנסוע למחלבת הבאפאלו
בביצרון  , פינה עלומה , אך הכרחית לצורך המסע שלנו .

כתבתי כהרגלי  והיא אישרה , המסלול מוכן , צאי לדרך.

עד לנקודה מסוימת הכל היה רגיל , התרווחתי לי ואפילו הספקתי לסקור את השדות
והמרחבים , חשה שלווה ובטוחה .

עד לרגע שהווייזרית אמרה לי בטון בטוח , פני שמאלה .
נחלצתי משרעפיי ובלי היסוס חתכתי בחדות שמאלה , מבלי לחשוב אפילו שנייה . בוטחת כבר אמרתי?

אלא שאז גיליתי שהשמאלה היה שדה קוצים עם איזה בית באופק .

רעש השביל מגרד לי את התחת של המכונית , השאיר אותי המומה ותקועה באמצע , לא
מתקדמת ולא נסוגה .

לנהג מכונית שהתקרבה , סיפרתי דומעת על קץ יחסיי עם הוויזרית וביקשתי פתח מילוט .

בינתיים אני לא רוצה לשמוע ממנה יותר , יחסי האימון שנבנו בעמל רב , קרסו .

לאחר זמן , כשהטראומה תקהה , ייתכן וארשה לה לחזור , אבל בתנאים שלי .

פסטה גאונית עם עגבניות ובורטה

מוקטנת 4

קרא עוד

פסטה אל'ה פולין – כוסמת עם אטריות

אמא שלי אמרה לי:

ילד , כשתהיה רחוק שם לבדך

החברים הכי טובים שלך יהיו געגועיך .

צלילי קסטה רחוקים – נתן יהונתן

המנה הזו לא דומה לשום דבר שאתם מכירים .

יש בה נחמה פחמימתית , וטעמים של פעם . אני לא אגיד פולין , כי אף פעם לא הייתי שם . אבל היא בהחלט מזכירה לי את האוכל של אימי . אוכל פשוט , כפרי וביתי .אבא שלי היה קורא לזה קאשה.

אימי הייתה מכינה את זה כמו פילאף , עם הרבה בצל ,גזר שום וסלרי , היא אפילו לא ידעה מה זה פילאף , אבל הייתה לה יד בטוחה ויודעת וחושים של בשלנית .

לפעמים אני מכינה את הכוסמת כמו אמא שלי ולפעמים עם אטריות .

בדרך הביתה התלבטתי בין התכרבלות תחת שמיכה , כשקול הרוח מכה בחלונות . או המנה הזו שמכינים בכלום זמן .

החלטתי על המנה , כי זה כוחו של אוכל , משכך געגועים ומביס רעב .

הרוח הכתה בחלונות , כמו שאני אוהבת . ריח הבצל המטוגן ומראה האטריות המבעבעות בעדינות בסיר ,הרגישו כמו החלטה נכונה .

קרא עוד

פסטה פנה עם ראגו בקר , כבדי עוף וחזה אווז

זה התחיל כשיחה נעימה כזו על אוכל , נגמר בסוג של וויכוח ומחשבות על קיבעונות .

אכלנו אוכל איטלקי וכרגיל על מה מדברים כשאוכלים ? על אוכל…

היא אמרה שראגו / בולונז מכינים לפי כל הכללים , או לא מכינים בכלל ואם מכינים בכללים אחרים , אז לפחות , כדאי לא לקרוא לזה ראגו.. אלא פסטה עם בשר.

אני דווקא יודעת איך מכינים לפי הכללים , אבל במשך השנים פיתחתי גרסה שאהובה על כולנו , מכינים בצ'יק , היא לא שוחה ברוטב , היא חריפה מעט , ואפילו שומו שמיים , אני מכניסה את התבשיל לתבנית ונותנת לו מעטה קראנצ'י של 10 דק' , יאם יאם!!!!

אז אמרתי לה שהיא מתקבעת ואוכל צריך להתאים למי שאוכל אותו . היא לא הסכימה , כי יש כללים .

אחר כך חשבתי שאולי אני זו שמתקבעת על אותו תבשיל כבר המון שנים ולא נותנת סיכוי.

החלטתי לנסות , אבל בלי עניין הסלרי והגזר , לקחתי מתכון של יונתן רושפלד והייתי אמיצה הפעם , אבל ערכתי בו גם שינויים (כי אוכל מתאימים לאנשים…) .

עכשיו נראה לי שזו הולכת להיות הגרסה החדשה שלנו . במחשבה שנייה , למה להצהיר ….

קרא עוד

פסטה בהשראת אַלָה פוטנסקה

 

זיכרון הוא כלי המופעל באמצעות כל החושים , על מנת לקבל אינפורמציה הקשורה לעבר…..

למסקנה – תובנה הזו הגעתי , בגלל פסטה.

ככה זה אצלי , פעולות פשוטות ,כמו בישול למשל .. מאפשרות לי להגיע למסקנות נחרצות. סוג של "מתפלספת".

רציתי פסטה של מה שיש , בשעה של אין קניות , כי הכל סגור וכולם בדרך הבייתה להכין איזה פסטה ואולי איזה סלט ירוק , אוכל כזה שיסגור היטב את היום.

קרא עוד

פסטה ים -תיכונית צבעונית ועזת טעמים….

לאן שלא הולכים , כולם מדברים על החום…. דיבורים של כל שנה….

קשה לי לבשל ,על אפייה אין בכלל מה לדבר , אני רוצה לגור בפריזר ואם אי אפשר אז לפחות במקרר:-)). אין לי כוח לאכול , רק לשתות וכן… הרבה גלידה (אה משם הקילוגרמים הנוספים..). כולם נראים כאילו סחטו מהם כל טיפה של חיוניות ,והם נגררים עד חלוף הזעם ,סליחה ,הקיץ.

אז לכולנו ,מתכון של פסטה ,יפת –צבעים , שטעמיה עזים ומעוררים . ים –תיכונית. רצוי להכינה בחסות המזגן (כדי שלא נקטר) וגם בשעות הערב ,אם יש לכם בריזה .כדאי לפתוח את החלונות ולתת לקיץ להיכנס קצת פנימה.

אפשר לאכול את הפסטה פושרת , בטמפרטורת החדר ,או סתם ישר מהמקרר.

אם יש לכם חברה לפסטה ,תוסיפו סלט ירוק ובירה קרה מאד ,ועשיתם את המוטל עליכם על הצד הטוב ביותר .

קרא עוד

פסטה מחיטה מלאה עם אפונה סינית וברוקולי

בוקר אחד אחרי שהגעתי במפתיע לאן שהייתי צריכה להגיע . נכחתי לדעת שהדרך והנסיעה חלפו מבלי שאחוש בהם בכלל…בכל פרק הזמן הזה לא ממש הייתי שם.
עובדה זו הוליכה אותי למסקנה שמחצית חיינו חולפת לה בסוג כזה של "אוטוטיזם" (שילוב של התנהלות אוטומטית וסוג של אוטיזם).
עיסוק רודף עיסוק… אנחנו נלחמים לשמור על שיגרה מוכרת ונוחה….ולפעמים אנחנו לא כל כך נוכחים. ידיעה זו הוליכה אותי להחלטה שפעם בשבוע לפחות (טוב זו רק התחלה) אני חורגת מהשגרה ועושה משהו קצת שונה ,נוסעת בדרך אחרת ,קובעת פגישות ספונטניות , גם אם הן לא מתאימות לאותו יום …..
השבוע החלטתי ללכת לים אחרי העבודה , מרחק של 400 מ' מהבית כל כך קרוב ועם זאת רחוק…(למי יש זמן).
לקחתי את מזרן היוגה ,טרמוס קטן של קפה ואיך לא 3 עוגיות בדיוק..(מתכון בפעם אחרת).
השיגרה קצת נלחמת…מה עכשיו?…יש כל כך הרבה מה לעשות!!… אבל אני הייתי נחרצת.
מגע החול תחת כפות הרגליים ,רחש הגלים והשקט …משימות היום שנותרו מאחור מתרחקות ממני והלאה.
פורשת את המזרן… מתכנסת פנימה ,נשימות ,התרגול זורם מעצמו….
קפה ועוגיות..הטעם איכשהו חזק וטעים יותר.
משתהה עוד קצת , מתבוננת איך העננים מתכנסים באופק ,השמש מתארגנת לשקיעה מרהיבה….
חושבת בדרכי הביתה שבא לי משהו פחממתי ועם זאת שישאיר אותי בתחושה שאכלתי משהו בריא.

פסטה עם ברוקולי,שקדים וגבינת פרמזן.

התלבטתי מה להכין למשפחתי היקרה לארוחת ערב ביום שישי. בשיחת טלפון עם בני (סער) דנו בעניין ,מה דעתך על ארוחה איטלקית ? הוא שאל , כאן אמור היה להסתיים הדיון ?טעות , הוא רק התחיל כי עכשיו צריך להחליט מה היא תכלול.מה דעתך על לזניה? הוא שאל שנית ,בסדר אוקי התחלנו להתקדם,הארוחה מתחילה להיבנות.
צריך קודם אנטי-פסטי כמובן ,ואם לזניה אז נזדקק לעוד סוג פסטה שתהיה שונה בטעמה ובחומרי הגלם מהלזניה (מתכון בהמשך) אותה אפשר להכין מראש.
החלטתי על מנה שניתן להכין אותה בזמן שכולם ליד השולחן,מתאוששים מהמנה הראשונה. מנה בסגנון של אליו אוליו- שום, שמן זית,פלפל צ'ילי….
המנה הזו יפה טעימה בריאה ומהירת הכנה כבר אמרנו ,רק שצריך להכין את כל המרכיבים מראש.
כמו שאני מאמינה אין מגבלות וגבולות והמתכון הוא רק בסיס לתת לדמיון ולטעם לעוף….

זו לא עוד סתם מנה של איטריות וירקות!

למנה הנפלאה הזו יש אין ספור ווריאציות ברשת,אך לזו נתתי את הטאץ' שלי,אני משנה אותה בהתאם למה שבא לנו ובהתאם לזמינות המוצרים,אך בסיס הכנתה הוא דומה.אני אוהבת את הצבעים,ואת קלות ההכנה.אני תמיד מכינה את כל המצרכים מראש שזה ניג'וז קטן,ואז נותר רק להקפיץ ולשולחן!