מבשלת חלומות
1
תפוזי דם
2
המסע להודו

תפוזי דם

על חוף הכנרת 1961, לילה של קיץ אוויר של קטיפה

אור סירות דייגים משתקף על המים, רוח קלה נעימה כמו לטיפה

ירח תפוז-דם בא לפתע מסוריה, מסוק שחולף מרטיט את האוויר

משורר וילד נפגשים בשיר. אהוד בנאי (משורר וילד)

האובססיה שלי לתפוזי דם , לא הגיונית ולכאורה אין לה סיבה מוצדקת .

מסוף דצמבר אני מתחילה להציק לירקנים בשאלות ובחקירות , על מועד הגעתם לשוק .

האם העונה כבר נגמרה? אני שואלת בחרדה נשלטת . או שעדיין לא התחילה ? אני פוחדת שהתשובה לשאלה הראשונה תהייה חיובית , ואז אנה אני באה ? מה? לחכות עכשיו עוד שנה.

אני מפצירה בירקן הפרטי שלי ,להביא תפוזי דם . אין בעיה הוא עונה לי , אצלנו בצפון יש תפוזי דם בכל פינה .

עדיין אני מפקפקת ולא נחה על זרי דפנה , בביקורי השבועי בשוק האיכרים, אני מבקרת בכל דוכן . גם באלה שאין סיכוי שהמחשבה על תפוזי דם תחלוף בראשם .

בקצה השוק מצאתי אותם. רכים למגע , לא אחידים בצורתם , אבל כמה יפים בקליפתם האדומה –כתמתמה .

קניתי המון , וגם חילצתי הבטחה שהם יהיו כאן עוד חודש לפחות .

ניקבתי חור בקליפתו של אחד אדמדם במיוחד , ושתיתי את תוכנו המתוק .

עם השאר התאפקתי עד הבית .

קרא עוד

המסע להודו

לכולנו יש חלומות . גם לי יש .

חלק מהחלומות שלי , לא דורשים ממני כלום , ואני שמחה סתם לחלום אותם.

מאחרים איני יכולה להתעלם . הם דורשים את התעניינותי מידי פעם , אני צריכה להזין אותם בתקוות והבטחות . הם דורשים הרבה אומץ והתגברות על מכשולים כדי לממש אותם .

תהום עמוקה פעורה לעיתים בין החלום ובין היכולת לחיות אותו . אחד החלומות שלי הוא לנסוע להודו .

הודו היא ארץ מרתקת מבחינתי , אפופה במסתורין .

השאלה הכי נוקבת והמטרידה אותי ביותר , איך אנשים חיים לעיתים ללא תקווה , כמעט ללא יכולת לשנות . אבל יחד עם זאת להיות כל כך מלאי תקווה והסכמה לגורלם .

כשאני חושבת על הודו , אני מדמיינת ריחות תבלינים , שווקים רועשים וססגוניים , אוכל שאהוב עלי מאד . ארץ רחבה , פראית ובעלת נופים נהדרים . ויוגה …. אהובת נפשי . אשרמים שקטים ומוארים ,ואנשים שבאו מכל קצוות עולם לתרגל יוגה .

אבל אני יודעת גם על העליבות , עוני , לכלוך וסבל גדול .

לפעמים אני אומרת לעצמי שהתהום בין החלום שלי למימושו , היא העבודה שלי : יותר מידי חולי , סבל ומוות שמשאירים את נפשי סוערת רוב הזמן , עסוקה בסבל האנושי הבלתי נגמר .

אני יודעת שאני חייבת לעזוב את איזור הנוחות שיצרתי , כדי לנסוע להודו . יום אחד אני מבטיחה לעצמי , זה בדיוק מה שאעשה .

בינתיים אני עושה ניסיונות באוכל הודי , מאתגרת את החיך בטעמים חדשים וחולמת על אותם ריחות רחוקים.

קרא עוד