מבשלת חלומות
1
שנה חדשה ומאפים קטנים של תפוחים
2
לממש את הקיץ…
3
עוגת גבינה משוישת בשוקולד
4
אל תתנו לקיץ לעבור בלי זה – בריוש מושלמים עם גבינת שמנת ופטל אדום
5
עוגת גבינה ואוכמניות טריות.
6
הדובדבן שבעוגה – עוגת דובדבנים אוסטרית
7
למי שלא יכול עם חלב : מאפינס בננות ונוטלה חלומיים.
8
עוגת גבינה ניו יורקית לפסח
9
תחילתו שוק האיכרים….סופו פאי תפוחים..
10
עוגת שלוש שכבות-קוקוס ושוקולד -הכי פסח!

שנה חדשה ומאפים קטנים של תפוחים

מסורת חג עושה לי נעים בלב , מאפשרת להיצמד לדברים בטוחים וידועים , להתייצב על קרקע בטוחה .

זה מתחיל הרבה לפני החג , כשאנחנו רק דנים בכל מקום בשאלות טריוויאליות , כמו :איפה אתם בחג הזה , מי מארח ? מה את מכינה? אני אוהבת את שיח הנשים הזה .

כשהחג הולך ומתקרב , אני ממש מרגישה ,משב רוח של שלום ,שלווה וקדושת חג . אפילו הסתיו כורת ברית שלום עם החג , ומשב רוח נעים מצנן את החום שעדיין מבקש להלהיט מידי פעם .

בשיעור היוגה , במדיטציה , ביקשתי מהמתרגלים לחשוב על חלום לשנה החדשה , לדמיין אותו מאד מוחשי , ואפילו לתכנן צעדים לביצועו . גם אני חשבתי על חלום משל עצמי , חשבתי שחלום הוא נתיב של תקווה ומתאים מאד לשנה החדשה .

פעם חשבתי שצריך להיצמד לחלומות ריאליים וברי קיימא . היום אני מבינה שמותר לחלום כל דבר ולתת דרור לחלומות שלנו.

קרא עוד

לממש את הקיץ…

יוני היה חודש בו בחרתי להחליט על מעט דברים , גם על אלה שהייתי צריכה להחליט , החלטתי רק בגלל שהייתי מוכרחה.

יוני היה חודש של ביקור משפחתי בבוסטון .

יוני היה חודש עמוס בפגישות , פרידות והתארגנות מחודשת ליום יום .

יוני היה חודש בו המחשב קרס , תוקן ועדיין לא החליט אם הוא חזר לעצמו . אני יודעת שאני עדיין לא חזרתי לגמרי לעצמי , ואם יש מי שמוצא אותי , שיחזיר בבקשה.

אני יכולה להגיד לזכותי שבחרתי לתת לאירועים להוליך אותי . נכחתי לדעת שלשחרר זו תחושת חופש נפלאה באמת . בטח שבית חלומי על האגם בניו המפשייר , שהייה עם הכי אהובים עלי , קניות ואוכל טוב הם אמצעים נהדרים לתחושת השחרור שלתוכה שקעתי.

קרא עוד

עוגת גבינה משוישת בשוקולד

לכבוד וברוח שבועות , התחלתי ביצירות קטנות ולא כל כך משמעותיות . רציתי רק לבשר לבני הבית על בואו הקרב של החג .

טעימות קטנות שרק ירמזו להם , את הצפוי להיות , אם הם יתקבצו כולם יחד לכבוד החג האהוב עלי .

התחלתי בעוגה קטנה , כזו שלוקחים ממנה ביסים קטנים ולא מבינים אחרכ' לאן היא נעלמה . כזו שלא נשארת שבוע ומעלה תהיות של , האם לאפסן במקרר או לא ?

כזו שמספיקה גם לשניים , ולא מעוררת יותר מידי שאלות של : מה עוגה שלמה עכשיו רק לשנינו? או רק לי לבדי?

עוגה שמסתדרת נחמד , נניח ליד עוד עוגת גבינה גדולה . כי מה פתאום להסתפק באחת בלבד.

למרות גודלה ומהירות הכנתה ( 15 דק') , כל ביס ממנה הוא ביס מושלם .

תחילה החיך נוגע בשכבה העליונה של השוקולד המריר , משם אל הגבינה הרכה והשמנתית ולבסוף , שכבת הפירורים עם רמז של קינמון..

קרא עוד

אל תתנו לקיץ לעבור בלי זה – בריוש מושלמים עם גבינת שמנת ופטל אדום

 
 
 
 

לפעמים אני מתעכבת לבדוק את האהבות והעדפות שלי . סקרנית לדעת מהיכן הן נוצרו , איזה זיכרון או חוויה קיבעו לי אותם בתודעה , וסידרו לי את המועדפים שלי בסולם היררכי של הכי אוהבת וכאלה של פחות…

סיפור האהבה ההיסטרי שלי עם פירות יער , קצת הטריד את שלוותי , כשאני שואלת את עצמי : למה? למה דווקא הם? מה יש בקטנים ,היפים האלה , ספק חמצמצים , ספק מתקתקים , ששובה את ליבי ואף פעם לא די לי מהם.

צללתי עמוק (מאד עמוק ) לתודעה ושליתי משם אגדה של עולם יפה יותר , עולם שבו עם הנץ החמה , פוסעות להם אם ובנותיה אל היער , סינרים מצויצים למותניהם וסלים קטנים בידיהן . הן פוסעות אל היער לקטוף , פטל , דמדמניות , ועוד כאלה נפלאות.

תוך דקה וקצת ,הן כבר בדרך חזרה ,אל הבית הקטן . הארובה עם העשן, מרמזת על החמימות שמחכה להן בפנים.

קרא עוד

עוגת גבינה ואוכמניות טריות.

פגשתי אותו במסדרון , אני בדרך החוצה , הוא פנימה. חלפתי מחייכת , שלום ומה נשמע..

שום דבר לא הכין אותי להבעת העצב שעלתה על פניו , להילוכו שעצר ולמונולוג הכאב שלו.

הוא דיבר על אימו האהובה , על לכתה מעימו בחטף.

עמד לו גבר כבן 50 וקצת , מדבר על יתמותו , על היותו עכשיו בודד בעולם.

האיש הוא בעל משפחה , עם ילדים . אך הוא חש שנגדע השורש , הבסיס.

הוא דיבר על תחושה של תלישות.

מספר לי על ימים , שהוא חולף על פני ביתה , בדרך לשלו . מסתכל אל החושך בחלונות , ומרגיש כמו ילד עזוב , שאין לו לאן לחזור.

עמדתי שם , מקשיבה , ליבי מבין את הכאב והבדידות עליהם דיבר.

זכרתי באיזו אהבה הוא דיבר על התבשילים שלה , עיניו נוצצות..

מידי פעם היה מביא לנו לטעום . אני זוכרת עוגת גבינה שאהבנו במיוחד .

שמנתית ,רכה ומתוקה בדיוק במידה האהובה עלי .

למעלה היא הייתה מניחה , שכבה עבה של אוכמניות , כאלה שבאות בקופסת שימורים . ספק ריבה , ספק מלית .

שילוב הצבעים היה מדהים , הטעם ממכר .

לקח לי המון זמן ,ומצאי של אוכמניות טריות , עד שהחלטתי להכניס אותן פנימה… טריות וסגלגלות.

הדובדבן שבעוגה – עוגת דובדבנים אוסטרית

פעם , כשהייתי ממש צעירה , חלמתי על ארצות רחוקות . הן נראו לי הרבה יותר שוות משלנו (עדיין .. לפעמים….).

הירוק היה ירוק יותר , הנופים יפים יותר , והאוכל היה משהו לערוג אליו. הסופרים אפילו הנידחים , שכונתיים ביותר , היו נראים לי שווים פי אלף משלנו (עדיין … לפעמים…)

הרהרתי בעצב על שנות דור המפרידות בינינו לבין העולם הגדול.

הכי אהבתי את הדובדבנים ופירות היער.

לפני מליונת'אלפים שנים ביקרתי לראשונה באוסטריה , הזרועות שלי היו כחולות מכל הצביטות שצבטתי את עצמי , כדי לוודא שאני ערה.

הירוק ,אכן היה ירוק יותר … והמים ? אגמים ,נהרות ומפלים ,גרמו לי לחשוב על צדק יקומי.

דוכן הדובדבנים ,באמצע אחת העיירות הציוריות האלה (צדק?) ,עצר אותי ממרוצתי ,אחר עוד איזה ציור קיר.

גדולים ובוהקים באדום מושלם … מיד קניתי קצת , מחזיקה את גביע הנייר החום , האדום של הדובדבנים מכתים בסגול את הנייר .

הביס המושלם הראשון ,הציב רף גבוה לכל אלה שיבואו אחריו , באותו רגע ובכלל.

בשר הדובדבן היה מוצק , ולא הכין אותי לשפע המיץ שבא בעקבותיו , מתוק מאד וחמצמץ ברמיזה קלה.. שלולית קטנה של נוזל אדמדם בתחתית הגביע , אישרה שגמרתי את כולם.

מאז אני תמיד מחפשת בדיוק את אלה ,הראשונים…

ברבות הזמן הפכנו למעצמה קולינארית בלתי מבוטלת , עם היצע גדול ומתפתח ועם יבול דובדבנים הגדל בהתמדה מידי שנה. עדיין לא מצאתי כאן את ההם , הראשונים…

מצאתי אותם בבוסטון , גדולים מאד , מתוקים ובלתי אפשריים.

מהקטנים יותר והפחות "שווים" אני מכינה עוגה.

עוגה נפלאה עם חמאה שנותנת מעטה פריך ומתקתק לחמצמצות הקלה של הדובדבנים.

קרא עוד

למי שלא יכול עם חלב : מאפינס בננות ונוטלה חלומיים.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

פעם… כשהייתי אם צעירה , הכרחתי את בני לאכול אשל וגבינה.

אחות טיפת חלב אמרה שזה בריא והכרחי ואני הייתי עדיין צייתנית .

מאחר ובני לא הבין כלום בענייני צייתנות . הוא סירב , מחה , בקיצור כל מה שתינוק בן 9 חודשים יכול לעשות , שזה בעצם כלום…

כדי להסיח את דעתו , עמד מעליו אבי עם מצלתיים של מכסי סירים , אימי עשתה קולות ותנועות של אווירון , הילד פער את פיו בהשתאות , ואני מיהרתי להכניס לתוכו את המאכל שאמור להבטיח את בריאותו .

הזיכרון נצרב בזיכרונו , ונדרשו לו עוד מספר שנים לא מבוטל כדי להתאושש ולבסס את טעמו.

אני מכירה המון אנשים שלא רגישים לחלב ומוצריו , אבל פשוט לא אוהבים את הטעם . יש גם כאלה שרגישים לחלב מינקותם.

מתקפת השבועות שמבטיחה לנו עוד צמיג על המותניים , נוסף לאחרים שהתמקמו להם יפה בפסח , יום העצמאות….

מתקפה זו לא מותירה לי ברירה , אלא לחשוב על סובלי החלב .

להם אני מביאה יופי של מאפינס , עשירים ,יפים ורכים כמו ענן.

קרא עוד

עוגת גבינה ניו יורקית לפסח

 
 
 


"אני עובר את החורף בכוחו של האביב " אמר שארל דה לין . אני מסכימה איתו לגמרי.

החורף מתמוסס לאיטו , בין לחות שקיימת באוויר , בקרים שעדיין קרירים , לבין צהריים ואחרי צהריים חמימים . הימים מתארכים , מאפשרים לאור להישאר בטרם תתגנב החשיכה הקרירה של הלילה.

האביב עדיין מהתל בנו , מאפשר לקרני השמש לחדור מבעד חרכי התריס המוגפים , דרך הווילונות השקופים למחצה , ומשם אל הרצפה , מטילים צל רך.

בדיוק כשאני מחליטה לקפל את שמיכת הפוך , לגנוז את הסוודרים עד בואו של החורף הבא , ולהוציא ממחבואם סנדל אחד או שניים , נמוגה לה השמש והתחזית מבשרת על גשמים בודדים וירידה בטמפרטורות.

הפסח מביא איתו את האביב , אבל גם את החמסין שמתארח ליום , בקושי יומיים . אמנון אומר שכך קורה כל שנה , חמסין ורוח שבאים לנו ממצריים וזו דרכם של המצרים ל"העניש " אותנו על מה שעשינו להם ביציאת מצריים , דווקא בפסח.

אני מנסה להיאחז באביב , בפריחה ובתחושת ההתחדשות , יודעת שלפני שאיהנה מספיק , הוא כבר לא יהיה כאן.

הילה אומרת שרק בבוסטון , היא למדה שיש ארבע עונות מוחשיות ושונות , שם לכבודה של כל עונה , יוצרים חגיגה וחופש מהלימודים , כדי לסמל את בואה של עונה חדשה .

השנה הצפנו לחגוג את החג , חולפים בדרכנו בכבישים מוארים בשמש רכה ובשדות מוריקים , הדרך זורמת ברוגע , נשפכת היישר לעמק יזרעאל ולהבטחת החג.

הבאתי איתי עוגה , כשרה לגמרי וראויה לחג .

את העוגה מצאתי לפני הרבה שנים בעיתון , לא זכור לי המקור .אני זוכרת את הכותרת "עוגת גבינה ניו יורקית" , השם הילך עלי קסם ודמיינתי , איך כשאכין אותה , אהיה חלק מהעולם הגדול , הרגשתי מאד מתוחכמת . כמה תמים , נאיבי , אבל כל כך ראשוני היה לחשוב כך….

מאז העוגה איתי , ואף פעם אינה מאכזבת , אני ורחל קוראות לה בקיצור "הניו יורקית" …

את הפירורים שבתחתית העוגה , החלפתי בעוגיות יין טחונות. עוגה גבינתית , שמנתית ורכה

קרא עוד

תחילתו שוק האיכרים….סופו פאי תפוחים..

ביום שישי האחרון ,כהרגלי ,לאחר שיעור יוגה. אני שמה את פעמי אל שוק האיכרים. לפעמים אני לא צריכה כלום ,אבל תמיד יוצאת עם סל מלא…

כל ביקור מביא עימו הפתעה מעניינת ,משהו חדש שלא הכרתי קודם .בפעם האחרונה השלל שלי היה: תפו"א בשם ניקולה ,קטנים ,תוכם צהוב והטעם מושלם ,לא דומה לשום דבר אחר.

מצאתי גם:סלק צעיר ומאורך שהוא מתוק יותר לאחר הבישול ומשך הבישול שלו קצר יותר.

ארטישוקים זעירים שכל מה שיש לעשות איתם ,הוא לבשלם במים רותחים להוציא את המרכז ולאכול.

אננס קטן ומתוק במיוחד, מקלפים חותכים לגודל הרצוי –טעם גן עדן.

בדוכן הזה (של נועה, ולא אין לי שום אינטרסט … מעבר לתוצרת נפלאה ..)

יש את העגבניות הכי טעימות שאכלתי ,במיוחד עגבניות השרי…אין דבר כזה שמשתווה למתיקות של העגבניות האלה.

גן עדן למי שאוהב את הירקות והפירות שלו טריים ,זולים (אין פערי תיווך), דיאלוג ישיר ומרתק עם בעלי הדוכנים,שהם גם המגדלים ומטפחים את תוצרתם…

בדוכן התפוחים ראיתי אנשים מתקהלים מעל ארגז תפוחים ,פניתי שם לאיש שנגס בתפוח בכל פיו ושאלתי לפשר ההתקהלות ,הוא שלף תפוח מתוך הערימה ונתן לי לטעום ,מה אגיד תפוח מלא טעם ,חמוץ –מתוק ,מלא מיץ וארומה כמו שתפוחים צריכים להיות, התמכרתי…. לתפוח הזה קוראים פוג'י ,עונתו קצרה והוא משווק רק בשוק האיכרים . משום מה הניסיון להחדירו לשוק הישראלי לא צלח ,לא ברור לי מדוע ,הוא באמת אחד מיני התפוחים שהכי אהבתי .קניתי המון…כי בנתיים כבר נוצרה במוחי תמונה של עוגת תפוחים ריחנית ומתוקה אותה אלך להכין. קניתי שקית גדולה של תפוחי פוג'י וגם כמה תפוחי גרני-סמיט ,החלטתי ששילוב בין השניים יניב עוגת תפוחים נפלאה ,תפוחי הסמיט שומרים על המוצקות שלהם גם בבישול ואפיה ,הפוג'י יעניקו את הטעם המתוק והמיוחד שלהם.

עוגת תפוחים:

מצרכים:

בצק:

  • 2 כוסות קמח.
  • 1 כפית אבקת אפיה.
  • 130 ג"ר חמאה.
  • 2 כפות שמנת חמוצה.
  • 4 כפות סוכר.
  • 1/2 מקל ווניל או 2 שקיות סוכר ווניל.
  • 2 חלמונים.

שמים את כל החומרים בקערה ולשים לבצק ,עוטפים בניילון ושומרים כ30 ד"ק במקרר.

בינתיים מכינים את המלית:

  • 3 תפוחי גראני –סמיט גדולים + 4 תפוחי פוג'י .(אם אין משתמשים ב5 תפוחי סמיט גדולים).
  • 50 ג"ר חמאה.
  • 4 כפות סוכר חום.
  • 1/2 מקל ווניל או 2 שקיות סוכר ווניל.
  • 1 כפית קינמון+אחת נוספת לזרייה למעלה.

הכנת התפוחים:
מקלפים את התפוחים ,חותכים לרבעים וכל רבע לשניים. הפלחים צריכים להיות די עבים ,כדי לא לאבד את המרקם שלהם בבישול.

מניחים אותם בסיר עם שאר החומרים .

מבשלים עד שהם מתרככים מעט והרוטב נעשה קרמלי.

מסירים מהאש ומקררים.

פירורי השטרויסל לכיסוי התפוחים:

  • 5 כפות קמח.
  • 2 כפות סוכר.
  • 2 שקיות סוכר ווניל.
  • 70 ג"ר חמאה.

מניחים את כל החומרים בקערה ,מערבבים את כל החומרים עם קצות האצבעות עד שנוצרים פירורים .

הרכבת העוגה:
מניחים את הבצק ששמרנו במקרר בתבנית פאי ומרדדים עם הידיים ,כך שהבצק יכסה את התחתית והדפנות .

מסדרים בצורה יפה את התפוחים מעל הבצק.

מפזרים את פירורי הבצק(שטרויסל).

מעל הפירורים מפזרים את כפית הקינמון הנותרת +כף סוכר חום באופן אחיד.

אופים בחום של 175 מעלות עד שהעוגה מזהיבה היטב והפירורים מעל העוגה משחימים מעט.

הכי טוב להגיש עם גלידת ווניל קרה כשהעוגה פושרת. או עם שמנת מתוקה מוקצפת עם כף סוכר.
מעט תמונות מהשוק ,הדוכן של נועה עם עגבניות השרי הנפלאות והאננס המתוק….

 

 


וכמובן שאתם מוזמנים לשמוע קצת על שוק ,תפוחים ..אבל לא רק….

 

 

עוגת שלוש שכבות-קוקוס ושוקולד -הכי פסח!

לפני יומיים הייתה לי חוויה מאד מיוחדת שנתנה לחג השנה משמעות מעט שונה.
סיימתי להעביר שיעור יוגה בקיבוץ דתי בדרום הארץ. התלמידות שלי הציעו לי לראות כיצד מכינים מצה שמורה. הן סיפרו שהפעם האחרונה בה הם הכינו מצה שמורה הייתה לפני שבע שנים.השנה החליטו לחדש את המנהג.
כל כך שמחתי והתרגשתי ממה שראיתי שהרגשתי צורך לחלוק איתכם את החוויה. לצערי לא לקחתי מצלמה, כי לא הייתי מוכנה אבל אנסה לתאר בדיוק מה ראיתי ואתם תנו דרור לדמיונכם.
בתוך אולם גדול הם הקימו מבנה קטן מעץ ,שם עמד בחור גדול ולש בקערה בצק העשוי מקמח ומים ,בסמוך אליו היה שולחן ארוך שהמשיך עד קצה האולם ,שם עמדו כולם , צעירים ומבוגרים לבושים בסינרים,כובעים וכפפות.
הבחור העביר את גוש הבצק ,מישהו חילק אותו לכדורים ומכאן הכול המשיך כסרט נע.
חלק רידדו את הכדורים לעלה דק,משם עיגולי הבצק עברו הלאה כדי שיעברו עליהם עם מכשיר שעשה בעלה רשת של חורים קטנים (כדי שהבצק לא יתפח). ומשם עמדו ילדים שקיבלו את הבצק על מוט עץ והעבירו אותו למעגלה שרידדה אותם עוד יותר דק. יש לציין שכל התהליך צריך להימשך בדיוק 18 דק',ואסור שהוא יימשך מעבר לזמן הזה.
עיגולי הבצק הועברו עכשיו לתנור עצים שבער בחוץ ,שם אפו אותו. בסוף התהליך המצות האפויות עברו לידי אישה שבחנה אותם בקפדנות,מצה שלא הייתה מושלמת הוכרזה כפסולה ועברה למיכל שכולם יכלו לקחת ממנו ולאכול. המצות המושלמות הועברו אחר כבוד לחדר מיוחד ונארזו כדי לחלקם לאנשי הקיבוץ.
כל אותו זמן התנגנה מוזיקה חסידית שעשתה שמח בלב והמריצה את העוסקים במלאכה.
לא רציתי ללכת ,נשארתי עד שסיימו ואז התחיל להיות באמת שמח ,האנשים התחלקו למעגלים ורקדו ,הייתה שם שמחה והתלהבות מהעשייה.
אני חשתי שהייתה לי זכות לראות משהו באמת מיוחד שריגש אותי מאד ,אהבתי מאד את היחד,היו שם דורות של סבים,אמהות ,נכדים ונינים. ובקיצור היה ש מ ח!
אגב המצות היו מאוד טעימות!.
ואם כבר אווירה של חג שכמעט כאן. אני רוצה להציע עוגה של פסח,העשויה משלוש שכבות של שוקולד וקוקוס. לכול שכבה יש מרקם אחר והיא מאד טעימה,אין לי ספק שהיא תיכנס לרשימת מתכוני העוגות שלכם לחג.
עוגת שלוש שכבות-שוקולד וקוקוס-הכי פסח!

קרא עוד