מבשלת חלומות
1
עוגת קוקוס משמש
2
כשנותנים לכם לימונים …. תעשו עוגות
3
אפילוג , שיר של אחרי מלחמה , וקראמבל פירות אחד
4
אביב , וורוד ומאפינס עטופים בסוכר
5
עוגת גזר רכה מנוקדת באגוזים וקוקוס
6
שבלולי שמרים ושוקולד
7
כל בית ועוגת השוקולד שלו
8
עוגה לקפה עם גבינת שמנת ופולי קקאו
9
על מילים ומאפה פרידה מהקיץ
10
שנה חדשה ומאפים קטנים של תפוחים

עוגת קוקוס משמש

 קוקוס 8

 

אני מתחילה להתכונן לסופ"ש ביום רביעי  .

עד יום רביעי אני לא שם בכלל . מן מנוחה של לפני מנוחה .

ביום רביעי אני מתחילה להתעסק בדברים קטנים שמקדמים אותי  אל התכלית , יום שישבת .

אני מתחילה כמובן , במה אבשל .

חמישי אני כבר באמוק קניות .

שישי אני ממשיכה , בטוחה שעוצר כבד יורד עלינו עם הגיע השעה 3 . לכן קיצרת נשימה אני רצה לי מחנות לחנות .

אח"כ אני נרגעת  .

שמה שירים בפול ווליום .

מכינה כריך מלחם  השיפון שרק קניתי  (ובשבילו הייתי צריכה להגיע לקצות תבל) ונהייה לי שקט.

לאט ערבו של היום מתארגן למשהו ברור יותר  , ועל הבטחת השבת אני מתרפקת בערגה .

שאריות הארוחה מסתמנות על הצלחת . בכוס היין נשארו בדיוק עוד שתי לגימות , אותן אני אוהבת להשאיר ממש לסוף .

היום שנגמר מחכה ממש בפינה  , שם בצללים של אור וחושך  , שוכן השקט  . אפשר להתרווח , לגלגל בלשון את שארית היין  .

לא לרצות כלום , רק לשבת ככה ולראות מה יבוא הלאה .

עוגת קוקוס וריבת משמש

קוקוס 1
קרא עוד

כשנותנים לכם לימונים …. תעשו עוגות

 לימון 11

 

אמנון התקשר והזהיר , אל תקני לימונים!!!! ולא הוסיף עוד מילה  .

אין לי בעיה עם דרמות ומסתורין , למדתי להתאפק .

כשנכנסתי הביתה , חיכה לי , מתריס  , ארגז לימונים צהובים יותר מהשמש  וכמעט גדולים כמוה .

שמתי אותם ליד החלון הגדול  , מאפשרת לאור שנכנס להבליט יותר את צבעם  , הריח היה   חזק  . 
כשעצמתי עיניים  יכולתי כמעט להישבע שאני גרה בפרדס   של לימונים .

יכולנו להמשיך  ליהנות ככה אני והלימונים  , עד שהתחלתי להיות מוטרדת .

כאדם פרקטי ואחראי  , ישר הבנתי שאם לא אעשה מעשה  , האידיליה הזו תחלוף  ולא תותיר דבר , למעט   כמות גדולה של  לימונים שחלפה לה ככה סתם מהעולם , רק בגלל עצלות .

כי ביננו , כמה סלט אפשר להכין בשביל לימונים  , כמה לימונדה אפשר לשתות בעיצומו של החורף ?

אז התחלתי לאפות עוגות  , זה טוב ללימונים , נהדר למשקל  ולתחושת האחריות .

התחלתי בטארט לימון .

טארט לימון קלאסי עם קצפת לימונית

קרא עוד

אפילוג , שיר של אחרי מלחמה , וקראמבל פירות אחד

קראמבל קטן

 

 

גוררת רגליים אל שוק האיכרים , מכריחה את עצמי לנהל שיגרה .

אני חולפת על השפע העצום ברגליים שמכריחות תנועה ומושיטה יד אוטומטית למוצרים שנחים להם שם יפים כל כך . מודעת לכך שהחשק והלהט אבדו לי . בראש מתנגן לי שיר שאחרי המלחמה , הוא תמיד מזכיר לי תקווה , אני משננת בלב.
העיניים עייפות והגוף כבד כל כך , הלב מנותק מהכול . הראש הוא זה שנטל פיקוד ומספר לי ממה אני חייבת ליהנות , ומה יקרה אם אוותר .
אני מדרימה בדרך הביתה ולמרות ההתעלמות שלי , הלב לוקח פיקוד ומחליט שזה הזמן להעלות דופק .
אני לא משוחחת עם אף אחד , אני כרוית אוזן לרדיו  , לא מאפשרת לשום שיגור רקטה לחלוף סתם לידי . הדרך מתחלפת , אבל העיניים שלי סוקרות כל הזמן מילוט אפשרי למקרה ש…

אני מבינה שזה הזמן לנקוט בכל אמצעי שאני יודעת ואספתי בדרכי , בכל המנגנונים שישאירו אותי שקטה ובוטחת . אני מצליחה קצת להרגיע , אבל ברקע אני מבחינה בדופק ובחרדה שמאיימת שם , מוכנה להופיע  אם תידרש לכך .
בבית בחסות הממ"ד , אני מאפשרת לעצמי , לקלף חרדות .
שעתיים אחרי , מכינה קראמבל .
קרא עוד

אביב , וורוד ומאפינס עטופים בסוכר

 

קטן 3

בזמן האחרון אני חושבת בוורוד .
מסתכלת מסביב באופטימיות רחפנית  , לא מציאותית משהו.
אני מעדיפה לחשוב בוורוד , למרות הרוח הגבית שדוחפת קדימה , לא מרפה.
וורוד הוא בריחה אני יודעת.
אולי בגלל זה אני מקיפה את עצמי ,כל הזמן בחפצים וורודים , זה הצבע האהוב עלי ,כולם יודעים.

Marcel_Vertes_Shocking_perfume_Schiaparelli

האביב משטה בי בכל פעם מחדש, מכניס לי ללב שמחה קדחתנית , אופטימיות זוהרת , מאפשר לי להאמין שוב שהכול אפשרי.
המחשבות שלי מכוונות אותי לפגוש דברים שיהלמו את הלך הרוח שלי , אז פגשתי ככה סתם , באמצע היום, בשיר של שלמה ארצי .
השיר נכנס לי חזיתית בלב, במיוחד שורה אחת .
כשקראתי אותה ,הצטערתי שהיא לא שלי : "זיכרון זה דבר וורוד" .
מבינה את העוצמה של האמת הזו , נזכרת בכל  הזיכרונות , אותם אני עוטפת באופטימיות  וורודה , זהירה ורחפנית משהו.
קרא עוד

עוגת גזר רכה מנוקדת באגוזים וקוקוס

יושבת ובוהה בעגמימות השמיים  .

 

המזגן מחמם במקסימום שלו  .  הייתי מרשה לו יותר , אם היה אפשר .
מחכה לפריחת התורמוסים וכובע הנזיר שיצבעו לי הכל בסגול וכתום .
פעם היה לנו אח , יצוק ברזל  , עם ארובה שפתוחה לשמיים . כשהייתי מתקרבת לבית  , רואה את העשן שמתמר למעלה  , כבר היה לי חם .
חום כזה פשוט של אושר שזוחל לאט פנימה  , נוגע גם בשפתיים . במין חיוך של ציפייה .
היינו שמים קליפות תפוז וערמונים ומתבוננים בלהבות . המון זמן יכולתי לבהות ככה בלהבות ולכרסם ערמונים תוך כדי .
את האח השארנו וגם את עץ הלימונים והקומקוואט  . שמעתי שהם עקרו את הכל , גם את האח  .
אז אני כאן , עם המזגן והפריחה המובטחת של כובע הנזיר והתורמוסים .

שבלולי שמרים ושוקולד

 
 
 
 
 
 
דקה לפני שאחר הצהריים הוכרז כשעה הרשמית של אותו יום ,
 
דקה לפני שפניתי להכנת שבלולי שמרים . מאפים מפתים שהביאו איתם כמות  מספקת של תשוקה , על מנת להכניסני למטבח  ולהתמודד עם הכנת בצק שמרים .  התמודדות שמרתיעה אותי לפעמים , מן פחד קמאי , לא ברור.
דקה לפני , ניסיתי להרגיע  , נותנת לרחש הגלים להיכנס הביתה

 

מרוב ריכוז , הכנסתי פנימה המולת רחוב .
חשבתי שמראה עיניים  יהיה עדיף במקרה הזה .
 יצאתי למרפסת , פוגשת  קרני שמש רכות ונעימות  , אוויר שביר ופריך של סוף קיץ .
חשבתי שמזג האוויר הזה מתאים בדיוק למאפי השמרים שלי , לא חם מידי , לא קר מידי .
המחשבה הייתה  מרגיעה ומעודדת דיה  כדי לגשת למלאכה .

כל בית ועוגת השוקולד שלו

לכל בית יש את עוגת השוקולד, שעליה נשבעים שהיא הכי . הכי קלה להכנה והכי טעימה שיש , הכי תמורה יחסית למידת ההשקעה .

שלנו היא בדיוק כזו , אלא שהיא לא בדיוק שלנו ולא נולדה אצלנו במטבח . היא הגיעה אלינו לפני המון שנים ממשואות יצחק .

אמנון הביא אותה , טמונה בתבנית אלומיניום , עטופה בנייר כסף . מניח אותה באגביות על השיש .

כלום לא הכין אותנו לביס הראשון בעל הטעם השוקולדי העמוק , ולמרקם העוגה הרך , שרק משמש כבסיס לקרם המופלא .

נדנודים בלתי פוסקים , הביאו לחיקנו לבסוף את המתכון הנכסף .

שיפרתי אותו כמובן , אך לעולם העוגה הזו תיקרא בביתנו – העוגה של משואות.

בדרכ' ביס קטן מעוגת שוקולד , משאיר אותי מסופקת , טעם שוקולד עמוק ורמת סוכר סבירה , לא צריכה את כל העוגה בשביל התחושה הזו .

לא כך עם העוגה הזו , היא שייכת לקטגוריה , שאין דבר כזה , מספיק שוקולד .

קרא עוד

עוגה לקפה עם גבינת שמנת ופולי קקאו

לא צריך להיות קונדיטור מוסמך כדי לאפות עוגות .

בטח שאני רוצה להיות מסוגלת להוציא תחת ידיי , יצירות קטנות ומופלאות , מקושטות באופן מינימליסטי .

יצירות שכל מי שיראה אותן , יפחד לפצוע את הרקמה שנארגה כל כך עדינות , ויעמוד משתאה ומשתהה לפני החיתוך הראשון .

כשאהיה קצת גדולה , אני מבטיחה לעצמי , אלמד ליצור עוגות מושלמות כאלה .

בינתיים אני מכינה עוגות טעימות להפליא , קצת כפריות ולעיתים מגושמות , אך מלאות חן בחוסר המושלמות שלהן , עוגות שהן אנטי תזה לאלה שבחלומות .

הכי אני אוהבת את אלה שיש להן טוויסט קטן , ככה אני מפצה .

קרא עוד

על מילים ומאפה פרידה מהקיץ

מילים , אני אומרת לפעמים לתלמידים שלי , הן חוט השני שמחבר בין נשמה אחת לשנייה . הן חשופות וחושפות , לכן עליהן להיבחר אחת אחת , בקפידה רבה .

אני אומרת את זה בקול , למעשה גם לעצמי . אני רוצה לשמוע איך המילים מתגלגלות מהבפנים החוצה , כדי שהמחשבה עליהן תשתרש בי היטב .

השבוע לא הקפדתי כל כך על בחירתן של המילים , הן פשוט יצאו . הרגשתי אותן יוצאות ,ורק כשהן היו בחלל ,הבנתי שהן פשוט פלסו את דרכן החוצה .

הבטחתי לעצמי בפעם האלף לשמור עליהן , יותר טוב . אבל גם הבנתי שאי אפשר לסגור משהו הרבה זמן , גם מילים .

במצב חסר אחריות כזה , נצמדתי למילים של פו :

הרבה יותר משעשע לנהל שיחה עם מישהו שלא זורק לך מילים קשות וארוכות כמו "השתלשלות העניינים הרגילה בנסיבות אלו היא כדלקמן", ומסתפק בכמה מילים קצרות ופשוטות כמו: "קח עוגה, פו."

– א. א. מילן

אז במקום להגיד מילים ארוכות ולא מתכוונות , הקשבתי כל ערב ל lou reed שצבע לי את היום , בצבעים מזויפים , אך הכרחיים של שלמות .

וגם ל nina simone  שמילות השיר שלה ,התחברו בדייקנות למה שהרגשתי

גם אפיתי קצת , כי אחרי היכרות כל כך ארוכה עם עצמי , אני כבר יודעת מה הכי מרגיע אותי…

קרא עוד

שנה חדשה ומאפים קטנים של תפוחים

מסורת חג עושה לי נעים בלב , מאפשרת להיצמד לדברים בטוחים וידועים , להתייצב על קרקע בטוחה .

זה מתחיל הרבה לפני החג , כשאנחנו רק דנים בכל מקום בשאלות טריוויאליות , כמו :איפה אתם בחג הזה , מי מארח ? מה את מכינה? אני אוהבת את שיח הנשים הזה .

כשהחג הולך ומתקרב , אני ממש מרגישה ,משב רוח של שלום ,שלווה וקדושת חג . אפילו הסתיו כורת ברית שלום עם החג , ומשב רוח נעים מצנן את החום שעדיין מבקש להלהיט מידי פעם .

בשיעור היוגה , במדיטציה , ביקשתי מהמתרגלים לחשוב על חלום לשנה החדשה , לדמיין אותו מאד מוחשי , ואפילו לתכנן צעדים לביצועו . גם אני חשבתי על חלום משל עצמי , חשבתי שחלום הוא נתיב של תקווה ומתאים מאד לשנה החדשה .

פעם חשבתי שצריך להיצמד לחלומות ריאליים וברי קיימא . היום אני מבינה שמותר לחלום כל דבר ולתת דרור לחלומות שלנו.

קרא עוד