מבשלת חלומות
1
תבשיל של במיה עגבניות וקציצות
2
סלט של קיץ ועוד חברים
3
דג ים תיכוני
4
טריאדה של חציל
5
השלם גדול מסך חלקיו – עוף וירקות בתנור
6
חצילים מעושנים על מצע עגבניות וטחינה.

תבשיל של במיה עגבניות וקציצות

 


קטן5
במיה היא אוכל של פעם , אוכל של שכונות .

דמיינו את השכונות הקולקטיביות של פעם , כאשר ההכנות לבישול נעשו בחצרות הפנימיות של השכונה .
מקום בו נשים נקבצו להם יחד , מספרות על חייהן תוך שהן בוררות אבנים קטנות מתוך האורז , מקלפות , חותכות ומגלגלות .
קוטמות לבמיה בזהירות את הגבעול , מבלי לפגוע חלילה בבשרה. מייעצות זו לזו איך הכי טוב לבשל את זה או האחר , והכל נאמן לעונות השנה .
קרא עוד

סלט של קיץ ועוד חברים

הרבה זמן לא הייתי כאן , אני יודעת .

אני לא זוכרת אם כבר אמרתי לכם , אבל לא תמיד אני מרגישה צורך להיות כאן וכשזה קורה , אני פשוט מרפה .

יש מעט מאד דברים בעולם שאני לא מוכרחה לעשות , כאן זה אחד המקומות היחידים שאני לא מוכרחה , אם אני לא רוצה .

אבל בירכתי הראש היכן שאנחנו שומרים את הדברים לאחר כך . יש את המקום הזה , מקום יקר ואהוב אני יודעת שתיכף אחזור אליו , רק עוד רגע , כשאגמור להיות שקטה .

אני מקווה שגם אתם שמרתם אותי באיזה מקום ,ואולי אפילו קצת חיכיתם ?

קרא עוד

דג ים תיכוני

פאול קור שכתב את הספר , כספיון הדג הקטן . אמר שההשראה לספר באה לו יום אחד , כשישב בסטודיו שלו .

על השולחן הייתה מונחת קופסת סיגריות פתוחה , קרן שמש נפלה על נייר הכסף ונצנצה בתוכו …

חשבתי על זה כשהכנתי דגים כשההשראה לכאלה בדיוק באו לי כשהתבוננתי בשרי אנסקי מכינה את הדגים המלוחים שלה .

בלי להשוות את עצמי לפאול קור , רק חשבתי על איך חלקי תמונות מתקשרים בסוף לפאזל .

עמדתי אצל הירקן שלי , קונה כוסברה , פטרוזיליה , ובצל ירוק אורגניים לגמרי , רעננים ומאוגדים בצרורות קטנים , כשהיא נכנסה פנימה לקחה כמה צרורות של בצל ירוק ושעטה החוצה במהירות .

עקבתי אחר ההתלהבות שלה , ראיתי אותה עם המטפחת הלבנה על ראשה והבעת ניתוק מוחלטת . פורסת את הדגים המלוחים לנתחים קטנטנים , מפלטת . שמה בכלים קטנים , מערימה פרוסות דקות של בצל ומעל שמנת . פורסת לחם , סוחטת לתוכו עגבניות שרי קטנות , מעל את נתחי הדג וממש בפסגה בצל ירוק קצוץ ופלפל צ 'ילי פרוס דק אף הוא .

אז קניתי , בטח שקניתי , אבל לא אמרתי די.

הלכתי לחנות הדגים ממש ממול וקניתי מוסר ים מפולט שבשרו לבן , וגם עגבניות משונות צורה , ממש כמו בחו"ל , וידעתי איך הכל מתחבר לי ביחד…

קרא עוד

טריאדה של חציל

חצילים אוהבים חום חזק , אני אומרת ל ג , כשהיא פותחת אלי עיניים של זעזוע

מי ? היא שואלת אותי , מי שורף היום חצילים על הגז ?

כשאני מתעקשת היא מפרטת באוזניי , את כל הנגד שלה נגד הטקס , שמסתכם כולו בענייני לכלוך .

אני מסבירה לה בנועם אך בתקיפות , את עניין החום הגבוה שמצמק ישר את מעטפת החציל . אך משאיר את תוכו לבן , בוהק ועסיסי .

זה כמו בשר , אני מחדדת את נקודת המבט שלה . חום חזק וכל המיצים שלו נאספים פנימה .

כשהמבט שלה נשאר ספקני , הקול שלי קיבל גוון מתנצל …

ניסיתי , אני אומרת לה , לצלות את החציל בתנור . אבל התוצאה לא דמתה לשום דבר שאני מכירה , החוץ קיבל גוון אפרפר והפנים נעשה מימי לחלוטין .

גם הטעם , אני מתעקשת לא דומה בכלל . את הטעם המעושן מחליף טעם מר וסתמי .

הבנתי שהכי טוב זה לשכנע במעשים .

קרא עוד

השלם גדול מסך חלקיו – עוף וירקות בתנור

אחרי שסיימנו את שיעור היוגה בשלושה אום… נותרתי שלווה , כשצליל האום עוד מרעיד מיתרים של שקט אצלי בגוף .

את האום הארוך אני מתחילה להרגיש בבטן ומשם הצליל עולה לחזה ומסתיים בגרון ובראש , בכל מקום בגוף התהודה שהוא יוצר שונה , אני אוהבת לעקוב אחר ההשתנות הזו .

בדרך חזרה , אני מנסה להרוויח עוד קצת זמן של שקט , בלי מחשבות ורעש נוסף , רק רעש האוטו שחותך את הדרך.

לפתע קול אחראי קטן , פילס את דרכו החוצה (למרות התנגדותי) והזכיר לי שיש אורחים לארוחת ערב , והאום לבדו לא יחזיק את המטלה .

החלטתי שאני לוקחת מתכון ישן , מוסיפה לו מרכיב אחד או שניים ומכניסה אותו לתנור .

התאים לי להשאיר אותו כך , שעתיים שלוש בתנור .

גם חשבתי על  סינרגיה. ודמיינתי את כל המרכיבים בתבשיל מבעבעים יחד בתנור , וכל אחד משפיע ותורם מטעמיו לזה שלידו .

קרא עוד

חצילים מעושנים על מצע עגבניות וטחינה.

לבשל ולאכול מבחינתי הוא חלק ממארג החיים ,שלי הפרטי כמובן , אך הוא לא מנותק מהמקום שבו אנו חיים –הארץ שלנו , והאוניברסאלי.
מעבר למקורות שלנו כעם שיש בו ערב רב של תרבויות ,וטעמים. אנו מושפעים גם מטרנדים שקיימים בעולם וסוחפים גם אותנו לטעמים חדשים ולתרבויות אחרות.אני אוהבת את האופן שבו הבישול הישראלי נפתח לעושר הטעמים של העולם כולו .אני גם אוהבת את האופן שבו אנחנו מצליחים לשמר את הטעמים שלנו ולשלב בו חומרים אחרים ועל ידי כך ליצור משהו מעניין וחדש.
למה אני מקדימה ואולי מלאה אתכם בכל זה? אין לי ספק שאני לא מחדשת כלום …. נוכחתי לדעת תוך כדי כתיבת הבלוג שכל מתכון שלי הוא פיסת חיים המכיל בתוכו זכרונות , ולכן גם יש לי זיקה רגשית חזקה כל כך לכל אחד מהמתכונים ,והם מהווים חלק נכבד ממארג החיים שלי. אך יחד עם זאת יש בי סקרנות והתלהבות עצומים לטעמים אחרים .
המתכון הזה לדוגמה מעורר בי געגועים עזים לביתי וחתני שנמצאים היום בבוסטון…אני נוצרת את אותם ארוחות –ערב שאכלנו יחד ,הן אף פעם לא היו סתמיות ,תמיד היה בהן משהו מיוחד.
המקור למתכון הזה הוא ממטבחו של אייל שני –ממסעדת" הסלון".הם אכלו את המנה ,מאד אהבו ,אך מאחר ונטיית ליבה של הילה ביתי הוא אוכל בריא ,הם המציאו גרסה משלהם.הייתה להם חלוקה תפקידים ברורה להכנת המנה :אורן ריסק את העגבניות ,הילה קלתה את החצילים והכינה טחינה,אורן הרכיב את המנה ,והיא נתנה את הטאץ' הסופי.
אני אכלתי את המנה במסעדה ומה אגיד …עם כל הכבוד לאייל שני (יש המון כבוד )הגרסה הזו הרבה יותר טובה. במתכון המקורי החצילים מטוגנים ,כאן הם קלויים ,שם יש רמז לעגבניות ,כאן העגבניות הן מרכיב נכבד למנה שבלעדיהן היא מוכרת כעוד מנה של חצילים וטחינה….
המנה הזו נפלאה בגלל הטעמים הכל –כך פשוטים "ונקיים" שלה ,מיעוט מצרכים שמחייב מרכיבים משובחים ביותר …. כדאי להגיש עם משולשי פיתה מרוחים בשמן זית ומעט מלח גס וקלויים בתנור.