מבשלת חלומות
1
יצא לי אס (פרגוס)
2
מרק עדשים וירקות – מוליגטוני
3
שנה חדשה ומאפים קטנים של תפוחים
4
הגשם יבוא ומרק מינסטרונה
5
עוגיות נוטלה וקינמון
6
ווק עד צ'יינה
7
קינואה , אספרגוס צלוי וגבינת פטה .
8
עוגת סתיו של תפוחים וקינמון
9
עונת התפוחים סמוקי הלחיים … ומאפינס תפוחים
10
גאלט פירות של שלהי קיץ…

יצא לי אס (פרגוס)

ראיתי היום להקות של ציפורים נודדות .

אתמול ראיתי חצבים בוואדי .
אז חשבתי כמו תמיד על חילופי עונות , על מחזוריות וטבע . אפילו חייכתי בשביעות רצון.
נראה לי שזה בגלל שהספקתי הרבה הקיץ , ואני יכולה לשחרר . לפתוח את הלב והסקרנות למה שהסתיו והחורף יביאו .
אני ממהרת ליהנות עוד קצת ממה שהטבע הביא עד עכשיו . אז הכנתי קישואים צהובים – ירוקים , ממולאים בבורגול ועדשים .
גם אספרגוס אני קונה בכל שבוע , במיוחד את הלבנים ששעתם קצרה .

אספרגוס 7

אספרגוס ירוק   נוכח כמעט כל הזמן  , וגם אפשר ללקט   אספרגוס בר בחורשות אחר הגשם  , הוא מלך היער .

אספרגוס 6

שמעתי ברדיו את  מיכל אנסקי ואפרת אנזל  מדברות על אספרגוס , חייכתי שוב  והסכמתי עם כל מילה .
אז הכנתי שני מתכונים חדשים עם אספרגוס  , וכרגיל עם אספרגוס ,  כל מתכון מצליח .
קרא עוד

מרק עדשים וירקות – מוליגטוני

בעוד הפרפרים מפזזים תחת קרני השמש באופן חסר אחריות , לא פוחדים לפרוש כנפיים מולה , לוהטת ככל שתהיה .

האפשרות להצטנף עוד רגע תחת איזה פרח מחשש לצינת סתיו , סתם מעוררת בהם רפרוף נוסף , דווקאי כזה .

 בתוך כל האופטימיות הזו , אני מחליטה על מרק , כחלק מסשן של ארוחה הודית .

אני לא הולכת על סתם מרק , אלא כזה שמכיל הרבה ירקות ,קטניות , וגם תבלינים מחממי חיך ובטן יש בו . בקיצור כל טוב .למרות שאני מבינה בראש שזה עדיין לא זמן מרק . אני ממשיכה לארגן את כל המרכיבים .

חותכת כל ירק לחוד פורסת בצלים ושומים , מנקה ירקות שורש ובטטות מתוקות ששעתן היפה עוד תגיע בבוא החורף .

כשאני מחממת תבלינים , אני כבר מבינה בלב שהמרק הזה , טוב בכל זמן שהוא .

אלא שבלילות הסתיו הצוננים הוא יהיה נהדר , ובחורף הוא יהיה הכרח .

הגשם שהתחיל לטפטף , הבהיר שהכל זמני , גם לפרפרים .

קרא עוד

שנה חדשה ומאפים קטנים של תפוחים

מסורת חג עושה לי נעים בלב , מאפשרת להיצמד לדברים בטוחים וידועים , להתייצב על קרקע בטוחה .

זה מתחיל הרבה לפני החג , כשאנחנו רק דנים בכל מקום בשאלות טריוויאליות , כמו :איפה אתם בחג הזה , מי מארח ? מה את מכינה? אני אוהבת את שיח הנשים הזה .

כשהחג הולך ומתקרב , אני ממש מרגישה ,משב רוח של שלום ,שלווה וקדושת חג . אפילו הסתיו כורת ברית שלום עם החג , ומשב רוח נעים מצנן את החום שעדיין מבקש להלהיט מידי פעם .

בשיעור היוגה , במדיטציה , ביקשתי מהמתרגלים לחשוב על חלום לשנה החדשה , לדמיין אותו מאד מוחשי , ואפילו לתכנן צעדים לביצועו . גם אני חשבתי על חלום משל עצמי , חשבתי שחלום הוא נתיב של תקווה ומתאים מאד לשנה החדשה .

פעם חשבתי שצריך להיצמד לחלומות ריאליים וברי קיימא . היום אני מבינה שמותר לחלום כל דבר ולתת דרור לחלומות שלנו.

קרא עוד

הגשם יבוא ומרק מינסטרונה

ו

טפטוף של טיפה ונצנוץ של זהב , והרוח נושב לו חופשי על הדרך . הגשם יבוא וישטוף כל כאב , זה המתח שתם והשמחה שבלב…  עלי מוהר – והגשם יבוא)

לפני שבא היורה ועשה את מפגן הראווה הראשון שלו לשנה זו . כבר כרתי ברית שלום עם החורף , ואפילו חיכיתי לו בשקיקה . התחלתי לאהוב את הרוח הצוננת על הלחיים ואפילו התקדרות השמיים ,רמזה לי על סוג של הבטחה . לגיטימציה לתת לדלת להיסגר מאחורי גבי , להתכרבל , ולבשל מרקים ונזידים .

בדרך מהעבודה , העלים והרוח יצרו מפגן ראווה מרשים ,וטיפות גשם גדולות בישרו על העתיד להגיע . פתחתי את החלון , נושמת אויר ומושיטה יד פרושה החוצה . שמחה פשוטה של רגע , חרצה לי סימנים של זיכרון בלב . ככה יהיה לי החורף מעתה , טפטוף של טיפה ונצנוץ של זהב.

מרק חם ועשיר , אפשר לי תחושת סיפוק פשוטה ובסיסית וחום שהתיישב לו בבטן , גרם לי לחשוב על דברים קטנים של חורף…

קרא עוד

עוגיות נוטלה וקינמון

 

למרות אהבתי לקיץ , ימים אלה של סתיו מרגשים אותי . הבקרים מעירים עם קרירות נעימה שנמצאת בדיוק בתפר שבין חום של קיץ , לקור של חורף .

שמש הבוקר מרחיקה ערפילים של שחר , מביאה שמיים כחולים , בלי האור הזוהר והמסנוור של הקיץ .

קרני השמש הרכות עוטפות הכל באור רך , הרכות הזו מאפשרת מיקוד והתבוננות אל פרטים קטנים .

הכחול של הבוקר מתגנב קצת אל אחר צהריים , לפני האפור והחשיכה המוקדמת של הערב.

באחר צהריים כזה , אני מעריכה את הקרירות שמאפשרת לסגור קצת את החלונות , לפנות אל תנור האפייה ולמלא את הבית בריח קינמון וסוכר .

אני מביאה את הרכות , המיקוד וההתבוננות בפרטים אל הבצק , אל האופן שבו אני יוצרת ממנו צורות . אני שואפת לתוכי את ענן הסוכר והקינמון שנופל ברכות על העוגיות , חלקו נישא בחלל החדר .

קרא עוד

ווק עד צ'יינה

 
 
 

חיכיתי השבוע למוזה והיא לא באה.

אני לא יודעת אם זה קשור למלנכוליה הסתווית שהתגנבה לי ללב. אני מרגישה באוויר ובעצמי ,את הצורך להתכנס פנימה , ללב ולבית .

אני מרגישה את האדמה נאספת פנימה , מתחילה להגן על הזרעים שבתוכה , כמו רחם גדול וחם .

אמרתי לה , למוזה , שאני זקוקה לה בדחיפות , אבל היא עמדה בסירובה .

בדרך כלל כשהיא באה , אני מרגישה אותה לפי החום שמתפשט בבטן ומשם ללב , מאפשר להרגיש שזה בדיוק נכון , מה שאני הולכת לכתוב , לעשות ולהגיד.

עשיתי המון דברים שמביאים מוזות :

שתקתי..

דיברתי..

ראיתי שקיעות וזריחות..

הלכתי לשוק , חזרתי , קראתי , בישלתי.

אפילו מדיטציה עשיתי…

כלום.

אמרתי למוזה , הלא התחייבת , ככה מפקירים.

הציצה המוזה ואמרה: לא תמיד צריך לתת את כל הנשמה , לפעמים מספיקים רק רסיסים.

איך ? עניתי לה , הלא התחייבתי . כתוב בפירוש " אוכל לנשמה" .

ענתה : לא נורא , לפעמים צריך שקט בשביל להתמלא.

אז שתקתי.

נכנסתי למטבח , והכנתי את מה שאני הכי אוהבת , אוכל אסיאתי. חשבתי שחום התבלינים האסיאתי מתאים מאד לתחושה הסתווית.

הכנתי בדממה ,ואכלתי בשקט ,כי היה טעים מאד .

טעים במידה כזו שלא היה צורך במילים.. וגם התמלאתי.

קרא עוד

קינואה , אספרגוס צלוי וגבינת פטה .

  .

 
 
 
 

אם להסתמך על לוח השנה , אנחנו כמעט בספטמבר , ואני מתחילה לחשב את הקיץ לאחור.

אני מרגישה את נשיפת הסתיו.

ציניקנים , ייאנחו מתוך פלגי הזיעה שלהם , ימחו אותם ואת דבריי .

אבל אני בעצב , מתחילה לעשות מחוות של פרידה :

ממהרת ללבוש את כל השמלות שעוד לא לבשתי .

קונה סנדלים של סוף עונה , ומורחת ציפורניים בוורוד עז .

מקפיאה עוד קצת פטל , אוכמניות ודובדבנים , שומרת לי במקפיא טעמים של קיץ.

משקיפה אל הים , ברגליים חשופות , בריזה קלה באה והולכת , מרמזת על קרירות של סתיו וחורף שתיכף יבוא…

בינתיים הולכת להכין סלט , קל , טעים , שמסתדר בנעימות עם חום הקיץ . אחד מתוך רשימה שאני חייבת להספיק , לפני מתקפת מאכלי הקדירה.

קרא עוד

עוגת סתיו של תפוחים וקינמון

"סתם יום של חול עם בוקר כחול ,בלי חג ומחול…

יום רגיל עם אור וגיל ,פשוטים כפת של לחם"….

יש ימים שקמים בבוקר ומרגישים שיר בלב. סתם כך בלי סיבה ,בלי מחשבות על העבר ,העתיד ובכלל. אפילו יש המון סיבות של נגד….

אבל השיר משתכן לו בלב ,נובט וגדל לו לאט לאט , ומלווה אותי כל היום.

ככה קמתי לי פתאום בבוקר ,עם הרגשה שהכל בסדר , אני והעולם נמצאים בזוגיות נפלאה… .

אני מכירה את התחושה הנעימה הזו של שלווה ושלמות , של סתם אושר טיפשי ,מכירה את ההרגשה . מודעת ולא נותנת לשום מילה ואדם להפר אותה. יודעת שמחר ייתכן והתחושה המושלמת הזו לא תהיה שם…

בינתיים אני מאפשרת לאנשים לראות את השמחה בעיניים שלי ,ומחייכת לכל מבט שאני פוגשת , גם לזרים מוחלטים. כי היום לא אכפת לי מה יגידו….

והפלא קורה ,אנשים מחייכים אלי ,גם אם לא הקדמתי חיוך. ומברכים אותי לשלום ,גם אם לא הקדמתי בשלום.

היום זורם לו בשלווה ,אני נאחזת בתחושה . בטוחה באותו רגע שכל הימים יכולים להיות כאלה ,אם רק ארשה….

באחר צהריים של יום כזה , המטבח מואר בשמש סתווית. קרני השמש מאירות כל פינה. אני מערימה את המצרכים שקניתי על משטח העבודה.

מחפשת ב youtube את השיר שהתנגן לי כל היום בראש ….ופונה להכנת העוגה שדמיינתי כל אותו יום . עוגה של תפוחים וקינמון ,כל היום דמיינתי את הרגע שהריח ,של העוגה הנאפית בתנור יתפשט בחלל הבית….

קרא עוד

עונת התפוחים סמוקי הלחיים … ומאפינס תפוחים

עכשיו מתחילה עונתם של התפוחים סמוקי הלחיים…. כבר שכחנו שלפירות וירקות יש בכלל עונה. הכל בגלל בתי הקירור והחממות שמאריכים לנו את העונה באופן מלאכותי.
אני מאד אוהבת ירקות ופירות בעונתם ,את הציפייה להם… ואת הטעם הראשוני שלהם לאחר המתנה ארוכה.
בהתחלה הם יקרים ובוסריים כאלה ,אבל אני ממתינה בסבלנות… מחכה שיבשילו ויהיו מתוקים ומחירם יהיה שפוי.
אני מחכה לביס הראשון בתפוח אדום ,מתוק וראשוני של העונה . השיניים חורצות סימנים בבשר התפוח ,והפה מתמלא במיץ עסיסי ומתוק ..
כשרעש הנגיסה בתפוח עסיסי מתחלף לו במפגש עם מרקם קמחי ,אני יודעת שהעונה חלפה ולא יעזרו כל בתי הקירור למיניהם … אני עם התפוחים גמרתי ,עד לעונה הבאה…
כמעט יותר מתפוחים טריים ומתוקים ,אני אוהבת מאפים של תפוחים. אותם אני מתחילה להכין עם בוא הסתיו .
הבית עכשיו מתמלא בניחוח של תפוחים אפויים. כשהמאפינס מוכנים ,אני מכינה לי כוס קפה כמו שאני אוהבת ,חם וחזק. בוחרת לי אחד , מתרווחת .. ביס של מאפה חם עם תפוחים קצת קראנצ'יים עדיין בניחוח קינמון……..

גאלט פירות של שלהי קיץ…

בערב או לפנות בוקר אני כבר מתחילה להריח את הסתיו.
אני מבחינה בסימנים רבים המכריזים על בואו של הסתיו . מי שהחום מעיק עליו ,לא כל כך מבין על מה אני מדברת . אבל אני כאוהבת קיץ מושבעת ,חשה את שלהי הקיץ…יכולה להרגיש את רוח הסתיו נושפת בעורפי , מילא סתיו ,אלא שהחורף תיכף ישעט בעקבותיו….
רוח הסתיו תביא את הנחליאלי ,את חבצלת החוף והחצב (אותם כבר אפשר לראות פה ושם). בשדות כבר קוטפים את הכותנה .. והעלים מתחילים לשנות את צבעם. הציפורים מתארגנות כבר לנדידתן דרומה….
הימים מתקצרים והלילות מתארכים… ב22 בספטמבר (תסכימו איתי שזה כבר כאן) שעות היום משתוות לשעות הלילה.
עוד רגע קט ,כולם ידברו על געגועים לים,לקצת חום ולקיץ…
פירות שלהי הקיץ ,רכים ומתוקים במיוחד ממלאים את האויר בריחם המתוק והבשל ( לא אלה שנמכרים לנו אחרי שבילו קצת יותר מידי זמן בהקפאה).
פירות כמו תמרים ,תאנים מתוקות כדבש , רימון וגויאבות ,דוחקים בהם לעזוב בכבוד.. ולהשאיר לנו טעם מתוק וגעגוע לפעם הבאה ,לעונה הבאה….
אז מצאתי במקרר ,כמה פירות נטושים שבכלל שכחתי שהם שם… והוספתי עוד כמה ממש מתוקים שמצאתי אצל הירקן , והכנתי גאלט של סוף קיץ.
אני מאד אוהבת את המאפה הזה ,קודם בגלל שהוא ממש קל להכנה , כמו גם את השילוב של הבצק החמאתי עם החמצמצות –המתוקה של הפירות .
המראה של הגאלט הוא כל כך כפרי ופשוט לכאורה ,אבל כל –כך יפה!! .
הכי כיף לאכול את הפאי –גאלט הזה פושר ,כי אז יש את המיצוי הכי גדול של טעמים . אבל גם אחרי יום ,אכלנו אותו בהנאה רבה…
אפשר כמובן להגיש עם קצפת \ גלידה . אבל אני אוהבת את טעם הפרי כמו שהוא….
אפשר כמובן להכין עם איזה פרי שרוצים ,ולשלב אפילו כמה סוגים של פירות