מבשלת חלומות
1
עוגת גבינה משוישת בשוקולד
2
מאפינס קפה
3
עוגיות נוטלה וקינמון
4
אל תתנו לקיץ לעבור בלי זה – בריוש מושלמים עם גבינת שמנת ופטל אדום
5
עוגת גבינה ואוכמניות טריות.
6
הגרנולה של flour
7
למי שלא יכול עם חלב : מאפינס בננות ונוטלה חלומיים.
8
עוגת גבינה ניו יורקית לפסח
9
מאפינס שוקולד ותפוזי דם
10
בראוניז שיש של גבינת שמנת ושוקולד

עוגת גבינה משוישת בשוקולד

לכבוד וברוח שבועות , התחלתי ביצירות קטנות ולא כל כך משמעותיות . רציתי רק לבשר לבני הבית על בואו הקרב של החג .

טעימות קטנות שרק ירמזו להם , את הצפוי להיות , אם הם יתקבצו כולם יחד לכבוד החג האהוב עלי .

התחלתי בעוגה קטנה , כזו שלוקחים ממנה ביסים קטנים ולא מבינים אחרכ' לאן היא נעלמה . כזו שלא נשארת שבוע ומעלה תהיות של , האם לאפסן במקרר או לא ?

כזו שמספיקה גם לשניים , ולא מעוררת יותר מידי שאלות של : מה עוגה שלמה עכשיו רק לשנינו? או רק לי לבדי?

עוגה שמסתדרת נחמד , נניח ליד עוד עוגת גבינה גדולה . כי מה פתאום להסתפק באחת בלבד.

למרות גודלה ומהירות הכנתה ( 15 דק') , כל ביס ממנה הוא ביס מושלם .

תחילה החיך נוגע בשכבה העליונה של השוקולד המריר , משם אל הגבינה הרכה והשמנתית ולבסוף , שכבת הפירורים עם רמז של קינמון..

קרא עוד

מאפינס קפה

דייטאנים ושאר מטיפי תזונה נכונה , ממליצים להתחיל את הבוקר בארוחה מאוזנת ובריאה .

מאחר ובריאותי חשובה לי ואני משתוקקת להיות אנרגטית וחדורת עשייה , אני מאזנת בקפידה את מה שאני אוכלת . אלא שבעוד אני טורחת על כל זה , אני משוועת לאיזה מאפה עם סתם קפה .

אני יודעת כל אותו זמן שלכל שבוע , יש סוף שבוע שבו אפשר לשחרר מכל מיני מנטרות בריאותיות . כך הופך סוף השבוע , לסוג של ארץ אחרת שבה הכל מותר .

מותר להסתובב כל היום עם טרנינג , גם ישן וסמרטוטי , אבל כל כך אהוב ומוכר .

אפשר ורצוי לא להתאפר , להסתרק ולצחצח שיניים (שומו שמיים)

אפשר לא לעשות ממש כלום כל היום

אפשר לבהות בכל מיני סרטים \ סדרות , במבט בוהה ומנותק

יש לי רשימה ארוכה מאד , אבל הבהרתי את כוונתי .

הכי חשוב : אפשר לאכול ה כ ל !!! כי לכל סוף שבוע , יש את השבוע שבא …

אני מתחילה את הבוקר עם קפה ועוגה כמו שאני אוהבת , וזה מרגיש הכי נכון ומדויק . אני לוקחת ביסים מדודים ומלאי עושר של קינמון וחמאה , וחושבת שהדברים הטובים שווים , רק אחרי ציפייה לקראתם , כך מעריכים אותם הרבה יותר ( הי , אני לא מדברת רק על אוכל …)

קרא עוד

עוגיות נוטלה וקינמון

 

למרות אהבתי לקיץ , ימים אלה של סתיו מרגשים אותי . הבקרים מעירים עם קרירות נעימה שנמצאת בדיוק בתפר שבין חום של קיץ , לקור של חורף .

שמש הבוקר מרחיקה ערפילים של שחר , מביאה שמיים כחולים , בלי האור הזוהר והמסנוור של הקיץ .

קרני השמש הרכות עוטפות הכל באור רך , הרכות הזו מאפשרת מיקוד והתבוננות אל פרטים קטנים .

הכחול של הבוקר מתגנב קצת אל אחר צהריים , לפני האפור והחשיכה המוקדמת של הערב.

באחר צהריים כזה , אני מעריכה את הקרירות שמאפשרת לסגור קצת את החלונות , לפנות אל תנור האפייה ולמלא את הבית בריח קינמון וסוכר .

אני מביאה את הרכות , המיקוד וההתבוננות בפרטים אל הבצק , אל האופן שבו אני יוצרת ממנו צורות . אני שואפת לתוכי את ענן הסוכר והקינמון שנופל ברכות על העוגיות , חלקו נישא בחלל החדר .

קרא עוד

אל תתנו לקיץ לעבור בלי זה – בריוש מושלמים עם גבינת שמנת ופטל אדום

 
 
 
 

לפעמים אני מתעכבת לבדוק את האהבות והעדפות שלי . סקרנית לדעת מהיכן הן נוצרו , איזה זיכרון או חוויה קיבעו לי אותם בתודעה , וסידרו לי את המועדפים שלי בסולם היררכי של הכי אוהבת וכאלה של פחות…

סיפור האהבה ההיסטרי שלי עם פירות יער , קצת הטריד את שלוותי , כשאני שואלת את עצמי : למה? למה דווקא הם? מה יש בקטנים ,היפים האלה , ספק חמצמצים , ספק מתקתקים , ששובה את ליבי ואף פעם לא די לי מהם.

צללתי עמוק (מאד עמוק ) לתודעה ושליתי משם אגדה של עולם יפה יותר , עולם שבו עם הנץ החמה , פוסעות להם אם ובנותיה אל היער , סינרים מצויצים למותניהם וסלים קטנים בידיהן . הן פוסעות אל היער לקטוף , פטל , דמדמניות , ועוד כאלה נפלאות.

תוך דקה וקצת ,הן כבר בדרך חזרה ,אל הבית הקטן . הארובה עם העשן, מרמזת על החמימות שמחכה להן בפנים.

קרא עוד

עוגת גבינה ואוכמניות טריות.

פגשתי אותו במסדרון , אני בדרך החוצה , הוא פנימה. חלפתי מחייכת , שלום ומה נשמע..

שום דבר לא הכין אותי להבעת העצב שעלתה על פניו , להילוכו שעצר ולמונולוג הכאב שלו.

הוא דיבר על אימו האהובה , על לכתה מעימו בחטף.

עמד לו גבר כבן 50 וקצת , מדבר על יתמותו , על היותו עכשיו בודד בעולם.

האיש הוא בעל משפחה , עם ילדים . אך הוא חש שנגדע השורש , הבסיס.

הוא דיבר על תחושה של תלישות.

מספר לי על ימים , שהוא חולף על פני ביתה , בדרך לשלו . מסתכל אל החושך בחלונות , ומרגיש כמו ילד עזוב , שאין לו לאן לחזור.

עמדתי שם , מקשיבה , ליבי מבין את הכאב והבדידות עליהם דיבר.

זכרתי באיזו אהבה הוא דיבר על התבשילים שלה , עיניו נוצצות..

מידי פעם היה מביא לנו לטעום . אני זוכרת עוגת גבינה שאהבנו במיוחד .

שמנתית ,רכה ומתוקה בדיוק במידה האהובה עלי .

למעלה היא הייתה מניחה , שכבה עבה של אוכמניות , כאלה שבאות בקופסת שימורים . ספק ריבה , ספק מלית .

שילוב הצבעים היה מדהים , הטעם ממכר .

לקח לי המון זמן ,ומצאי של אוכמניות טריות , עד שהחלטתי להכניס אותן פנימה… טריות וסגלגלות.

הגרנולה של flour

 

פגשתי אותה ביום קודר וסגרירי במיוחד. גשם כזה הוא מחזה נפוץ בבוסטון של חודש יוני. הכל מסביב היה קודר . רצינו קפה ועוד משהו שלא היינו סגורים עליו ליד . שמענו על flour , שמועות על כך שאסור לפספס וכאלה… נסענו לשם נחושים שלא ניתן למקום לחמוק מאיתנו.

חזות המקום הייתה סתמית , כך שכלום לא הכין אותנו למה שיש בפנים.

כשנכנסו , הפכתי באחת לילדה קטנה שרוצה הכל ולא מוכנה לוותר על כלום.

הייתה המולה , ומראה שאהוב עלי במיוחד : עוגות ועוגיות עם מראה כפרי ולא מתחנף .. ללא קרמים וקישוטים מיותרים . סקונס , מאפינס , עוגות סבתא עשירות וכבדות במרקם שלהן . ריח הקפה והעוגות השאיר אותי חסרת החלטה , התור הלך והתקדם , מעמת אותי עם העובדה שזמן הבחירה מגיע…

בביקורי הבאים , הקפדתי לפקוד את המקום . אז גם התוודעתי לכריכים המופלאים ולגרנולה הכי טעימה שאכלתי.

למי שלא יכול עם חלב : מאפינס בננות ונוטלה חלומיים.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

פעם… כשהייתי אם צעירה , הכרחתי את בני לאכול אשל וגבינה.

אחות טיפת חלב אמרה שזה בריא והכרחי ואני הייתי עדיין צייתנית .

מאחר ובני לא הבין כלום בענייני צייתנות . הוא סירב , מחה , בקיצור כל מה שתינוק בן 9 חודשים יכול לעשות , שזה בעצם כלום…

כדי להסיח את דעתו , עמד מעליו אבי עם מצלתיים של מכסי סירים , אימי עשתה קולות ותנועות של אווירון , הילד פער את פיו בהשתאות , ואני מיהרתי להכניס לתוכו את המאכל שאמור להבטיח את בריאותו .

הזיכרון נצרב בזיכרונו , ונדרשו לו עוד מספר שנים לא מבוטל כדי להתאושש ולבסס את טעמו.

אני מכירה המון אנשים שלא רגישים לחלב ומוצריו , אבל פשוט לא אוהבים את הטעם . יש גם כאלה שרגישים לחלב מינקותם.

מתקפת השבועות שמבטיחה לנו עוד צמיג על המותניים , נוסף לאחרים שהתמקמו להם יפה בפסח , יום העצמאות….

מתקפה זו לא מותירה לי ברירה , אלא לחשוב על סובלי החלב .

להם אני מביאה יופי של מאפינס , עשירים ,יפים ורכים כמו ענן.

קרא עוד

עוגת גבינה ניו יורקית לפסח

 
 
 


"אני עובר את החורף בכוחו של האביב " אמר שארל דה לין . אני מסכימה איתו לגמרי.

החורף מתמוסס לאיטו , בין לחות שקיימת באוויר , בקרים שעדיין קרירים , לבין צהריים ואחרי צהריים חמימים . הימים מתארכים , מאפשרים לאור להישאר בטרם תתגנב החשיכה הקרירה של הלילה.

האביב עדיין מהתל בנו , מאפשר לקרני השמש לחדור מבעד חרכי התריס המוגפים , דרך הווילונות השקופים למחצה , ומשם אל הרצפה , מטילים צל רך.

בדיוק כשאני מחליטה לקפל את שמיכת הפוך , לגנוז את הסוודרים עד בואו של החורף הבא , ולהוציא ממחבואם סנדל אחד או שניים , נמוגה לה השמש והתחזית מבשרת על גשמים בודדים וירידה בטמפרטורות.

הפסח מביא איתו את האביב , אבל גם את החמסין שמתארח ליום , בקושי יומיים . אמנון אומר שכך קורה כל שנה , חמסין ורוח שבאים לנו ממצריים וזו דרכם של המצרים ל"העניש " אותנו על מה שעשינו להם ביציאת מצריים , דווקא בפסח.

אני מנסה להיאחז באביב , בפריחה ובתחושת ההתחדשות , יודעת שלפני שאיהנה מספיק , הוא כבר לא יהיה כאן.

הילה אומרת שרק בבוסטון , היא למדה שיש ארבע עונות מוחשיות ושונות , שם לכבודה של כל עונה , יוצרים חגיגה וחופש מהלימודים , כדי לסמל את בואה של עונה חדשה .

השנה הצפנו לחגוג את החג , חולפים בדרכנו בכבישים מוארים בשמש רכה ובשדות מוריקים , הדרך זורמת ברוגע , נשפכת היישר לעמק יזרעאל ולהבטחת החג.

הבאתי איתי עוגה , כשרה לגמרי וראויה לחג .

את העוגה מצאתי לפני הרבה שנים בעיתון , לא זכור לי המקור .אני זוכרת את הכותרת "עוגת גבינה ניו יורקית" , השם הילך עלי קסם ודמיינתי , איך כשאכין אותה , אהיה חלק מהעולם הגדול , הרגשתי מאד מתוחכמת . כמה תמים , נאיבי , אבל כל כך ראשוני היה לחשוב כך….

מאז העוגה איתי , ואף פעם אינה מאכזבת , אני ורחל קוראות לה בקיצור "הניו יורקית" …

את הפירורים שבתחתית העוגה , החלפתי בעוגיות יין טחונות. עוגה גבינתית , שמנתית ורכה

קרא עוד

מאפינס שוקולד ותפוזי דם

פעם קיבלתי ארגז קטן של תפוזי דם . הקליפה הייתה מעט מחוספסת ולא מבריקה , אפילו מעט מצ'וקמקת. אבל כדין הדברים שניתן להגיד עליהם , אין תוכם כברם….שמשמעותו :אין קשר בין מה שרואים למה שיש באמת….
הבפנים היה גווני גוונים של אדום ,כתום . כל קשת צבעי האדום והכתום נשזרה בתוך הפרי.

הטעם היה מתוק ומיוחד , מרוכז ועמוק בטעמיו…

בחלק ממש קטן מהפרי ,הכנתי מאפינס שוקולד מדהימים ,טעם התפוזים הפך את טעמם של המאפינס , למיוחד יותר והצבע השפיע על גוון הבצק , גרם לו להראות צהוב ,כתום יותר.

מאז בכל עונה אני מחפשת את אותם תפוזי דם ,לפעמים לא מוצאת.

קרא עוד

בראוניז שיש של גבינת שמנת ושוקולד

אני אוהבת מאד גאג'טים , במיוחד כאלה שנועדו להקל עלינו במטבח.
נכון שצריך לפעמים להיות עם כישורים של מפצחי תוכנה כדי להפעיל אותם אבל אחרי מאבק ארוך ועיקש הכל מסתדר… או נשבר . וזה עוד בלי להזכיר שצריך למצוא להם מקום במטבח , וגם לזכור איפה בדיוק הנחתי כל דבר. כך יצא שטרחתי כחצי שעה לפרוס תפוחי אדמה ,הכי דק שאפשר ,וגם שיהיו חתוכים זהים בדיוק אחד לשני , נזכרתי שיש לי מנדולינה שנקנתה בחצי משכורת .. . ואיפה בכלל הנחתי אותה ?..
אחד הדברים שגורמים לי סחרחורת רצינית בחנויות שמצטיינות בלבלבל אותי הן תבניות האפייה למיניהן . אני חומדת את כולן ,עוצרת את עצמי בתבנית החמישית בערך . תוך שאני מבטיחה לעצמי לחזור מהר כדי לרכוש את שאר החנות.
השלל האחרון שלי הניב תבנית של עוגיות- בראוניז אישיות .
חשבתי לעצמי שהכי כיף זה לקבל עוגה אישית כזו ,שהיא לגמרי שלי. ואולי זה יגמול אותי מהצורך ליישר כל פעם חתיכה מהתבנית הכללית :-(
המתכון הזה הוא שילוב קצת שערורייתי של חמאה ,שוקולד וגבינת שמנת.
אבל בגלל זה הוא כנראה כל –כך טעים…
על זה אני אומרת ,תרשו לעצמכם ותהיו נדיבים עם עצמכם ,אבל תמהרו לחלק גם לאחרים…
אפשר כמובן להכין בתבנית מרובעת קטנה , או להכפיל כמויות ולהשתמש בתבנית יותר גדולה.

קרא עוד