מבשלת חלומות
1
שנה חדשה ומאפים קטנים של תפוחים
2
לממש את הקיץ…
3
עוגת גבינה משוישת בשוקולד
4
מאפינס קפה
5
עוגיות נוטלה וקינמון
6
אל תתנו לקיץ לעבור בלי זה – בריוש מושלמים עם גבינת שמנת ופטל אדום
7
עוגת גבינה ואוכמניות טריות.
8
הגרנולה של flour
9
למי שלא יכול עם חלב : מאפינס בננות ונוטלה חלומיים.
10
עוגת גבינה ניו יורקית לפסח

שנה חדשה ומאפים קטנים של תפוחים

מסורת חג עושה לי נעים בלב , מאפשרת להיצמד לדברים בטוחים וידועים , להתייצב על קרקע בטוחה .

זה מתחיל הרבה לפני החג , כשאנחנו רק דנים בכל מקום בשאלות טריוויאליות , כמו :איפה אתם בחג הזה , מי מארח ? מה את מכינה? אני אוהבת את שיח הנשים הזה .

כשהחג הולך ומתקרב , אני ממש מרגישה ,משב רוח של שלום ,שלווה וקדושת חג . אפילו הסתיו כורת ברית שלום עם החג , ומשב רוח נעים מצנן את החום שעדיין מבקש להלהיט מידי פעם .

בשיעור היוגה , במדיטציה , ביקשתי מהמתרגלים לחשוב על חלום לשנה החדשה , לדמיין אותו מאד מוחשי , ואפילו לתכנן צעדים לביצועו . גם אני חשבתי על חלום משל עצמי , חשבתי שחלום הוא נתיב של תקווה ומתאים מאד לשנה החדשה .

פעם חשבתי שצריך להיצמד לחלומות ריאליים וברי קיימא . היום אני מבינה שמותר לחלום כל דבר ולתת דרור לחלומות שלנו.

קרא עוד

לממש את הקיץ…

יוני היה חודש בו בחרתי להחליט על מעט דברים , גם על אלה שהייתי צריכה להחליט , החלטתי רק בגלל שהייתי מוכרחה.

יוני היה חודש של ביקור משפחתי בבוסטון .

יוני היה חודש עמוס בפגישות , פרידות והתארגנות מחודשת ליום יום .

יוני היה חודש בו המחשב קרס , תוקן ועדיין לא החליט אם הוא חזר לעצמו . אני יודעת שאני עדיין לא חזרתי לגמרי לעצמי , ואם יש מי שמוצא אותי , שיחזיר בבקשה.

אני יכולה להגיד לזכותי שבחרתי לתת לאירועים להוליך אותי . נכחתי לדעת שלשחרר זו תחושת חופש נפלאה באמת . בטח שבית חלומי על האגם בניו המפשייר , שהייה עם הכי אהובים עלי , קניות ואוכל טוב הם אמצעים נהדרים לתחושת השחרור שלתוכה שקעתי.

קרא עוד

עוגת גבינה משוישת בשוקולד

לכבוד וברוח שבועות , התחלתי ביצירות קטנות ולא כל כך משמעותיות . רציתי רק לבשר לבני הבית על בואו הקרב של החג .

טעימות קטנות שרק ירמזו להם , את הצפוי להיות , אם הם יתקבצו כולם יחד לכבוד החג האהוב עלי .

התחלתי בעוגה קטנה , כזו שלוקחים ממנה ביסים קטנים ולא מבינים אחרכ' לאן היא נעלמה . כזו שלא נשארת שבוע ומעלה תהיות של , האם לאפסן במקרר או לא ?

כזו שמספיקה גם לשניים , ולא מעוררת יותר מידי שאלות של : מה עוגה שלמה עכשיו רק לשנינו? או רק לי לבדי?

עוגה שמסתדרת נחמד , נניח ליד עוד עוגת גבינה גדולה . כי מה פתאום להסתפק באחת בלבד.

למרות גודלה ומהירות הכנתה ( 15 דק') , כל ביס ממנה הוא ביס מושלם .

תחילה החיך נוגע בשכבה העליונה של השוקולד המריר , משם אל הגבינה הרכה והשמנתית ולבסוף , שכבת הפירורים עם רמז של קינמון..

קרא עוד

מאפינס קפה

דייטאנים ושאר מטיפי תזונה נכונה , ממליצים להתחיל את הבוקר בארוחה מאוזנת ובריאה .

מאחר ובריאותי חשובה לי ואני משתוקקת להיות אנרגטית וחדורת עשייה , אני מאזנת בקפידה את מה שאני אוכלת . אלא שבעוד אני טורחת על כל זה , אני משוועת לאיזה מאפה עם סתם קפה .

אני יודעת כל אותו זמן שלכל שבוע , יש סוף שבוע שבו אפשר לשחרר מכל מיני מנטרות בריאותיות . כך הופך סוף השבוע , לסוג של ארץ אחרת שבה הכל מותר .

מותר להסתובב כל היום עם טרנינג , גם ישן וסמרטוטי , אבל כל כך אהוב ומוכר .

אפשר ורצוי לא להתאפר , להסתרק ולצחצח שיניים (שומו שמיים)

אפשר לא לעשות ממש כלום כל היום

אפשר לבהות בכל מיני סרטים \ סדרות , במבט בוהה ומנותק

יש לי רשימה ארוכה מאד , אבל הבהרתי את כוונתי .

הכי חשוב : אפשר לאכול ה כ ל !!! כי לכל סוף שבוע , יש את השבוע שבא …

אני מתחילה את הבוקר עם קפה ועוגה כמו שאני אוהבת , וזה מרגיש הכי נכון ומדויק . אני לוקחת ביסים מדודים ומלאי עושר של קינמון וחמאה , וחושבת שהדברים הטובים שווים , רק אחרי ציפייה לקראתם , כך מעריכים אותם הרבה יותר ( הי , אני לא מדברת רק על אוכל …)

קרא עוד

עוגיות נוטלה וקינמון

 

למרות אהבתי לקיץ , ימים אלה של סתיו מרגשים אותי . הבקרים מעירים עם קרירות נעימה שנמצאת בדיוק בתפר שבין חום של קיץ , לקור של חורף .

שמש הבוקר מרחיקה ערפילים של שחר , מביאה שמיים כחולים , בלי האור הזוהר והמסנוור של הקיץ .

קרני השמש הרכות עוטפות הכל באור רך , הרכות הזו מאפשרת מיקוד והתבוננות אל פרטים קטנים .

הכחול של הבוקר מתגנב קצת אל אחר צהריים , לפני האפור והחשיכה המוקדמת של הערב.

באחר צהריים כזה , אני מעריכה את הקרירות שמאפשרת לסגור קצת את החלונות , לפנות אל תנור האפייה ולמלא את הבית בריח קינמון וסוכר .

אני מביאה את הרכות , המיקוד וההתבוננות בפרטים אל הבצק , אל האופן שבו אני יוצרת ממנו צורות . אני שואפת לתוכי את ענן הסוכר והקינמון שנופל ברכות על העוגיות , חלקו נישא בחלל החדר .

קרא עוד

אל תתנו לקיץ לעבור בלי זה – בריוש מושלמים עם גבינת שמנת ופטל אדום

 
 
 
 

לפעמים אני מתעכבת לבדוק את האהבות והעדפות שלי . סקרנית לדעת מהיכן הן נוצרו , איזה זיכרון או חוויה קיבעו לי אותם בתודעה , וסידרו לי את המועדפים שלי בסולם היררכי של הכי אוהבת וכאלה של פחות…

סיפור האהבה ההיסטרי שלי עם פירות יער , קצת הטריד את שלוותי , כשאני שואלת את עצמי : למה? למה דווקא הם? מה יש בקטנים ,היפים האלה , ספק חמצמצים , ספק מתקתקים , ששובה את ליבי ואף פעם לא די לי מהם.

צללתי עמוק (מאד עמוק ) לתודעה ושליתי משם אגדה של עולם יפה יותר , עולם שבו עם הנץ החמה , פוסעות להם אם ובנותיה אל היער , סינרים מצויצים למותניהם וסלים קטנים בידיהן . הן פוסעות אל היער לקטוף , פטל , דמדמניות , ועוד כאלה נפלאות.

תוך דקה וקצת ,הן כבר בדרך חזרה ,אל הבית הקטן . הארובה עם העשן, מרמזת על החמימות שמחכה להן בפנים.

קרא עוד

עוגת גבינה ואוכמניות טריות.

פגשתי אותו במסדרון , אני בדרך החוצה , הוא פנימה. חלפתי מחייכת , שלום ומה נשמע..

שום דבר לא הכין אותי להבעת העצב שעלתה על פניו , להילוכו שעצר ולמונולוג הכאב שלו.

הוא דיבר על אימו האהובה , על לכתה מעימו בחטף.

עמד לו גבר כבן 50 וקצת , מדבר על יתמותו , על היותו עכשיו בודד בעולם.

האיש הוא בעל משפחה , עם ילדים . אך הוא חש שנגדע השורש , הבסיס.

הוא דיבר על תחושה של תלישות.

מספר לי על ימים , שהוא חולף על פני ביתה , בדרך לשלו . מסתכל אל החושך בחלונות , ומרגיש כמו ילד עזוב , שאין לו לאן לחזור.

עמדתי שם , מקשיבה , ליבי מבין את הכאב והבדידות עליהם דיבר.

זכרתי באיזו אהבה הוא דיבר על התבשילים שלה , עיניו נוצצות..

מידי פעם היה מביא לנו לטעום . אני זוכרת עוגת גבינה שאהבנו במיוחד .

שמנתית ,רכה ומתוקה בדיוק במידה האהובה עלי .

למעלה היא הייתה מניחה , שכבה עבה של אוכמניות , כאלה שבאות בקופסת שימורים . ספק ריבה , ספק מלית .

שילוב הצבעים היה מדהים , הטעם ממכר .

לקח לי המון זמן ,ומצאי של אוכמניות טריות , עד שהחלטתי להכניס אותן פנימה… טריות וסגלגלות.

הגרנולה של flour

 

פגשתי אותה ביום קודר וסגרירי במיוחד. גשם כזה הוא מחזה נפוץ בבוסטון של חודש יוני. הכל מסביב היה קודר . רצינו קפה ועוד משהו שלא היינו סגורים עליו ליד . שמענו על flour , שמועות על כך שאסור לפספס וכאלה… נסענו לשם נחושים שלא ניתן למקום לחמוק מאיתנו.

חזות המקום הייתה סתמית , כך שכלום לא הכין אותנו למה שיש בפנים.

כשנכנסו , הפכתי באחת לילדה קטנה שרוצה הכל ולא מוכנה לוותר על כלום.

הייתה המולה , ומראה שאהוב עלי במיוחד : עוגות ועוגיות עם מראה כפרי ולא מתחנף .. ללא קרמים וקישוטים מיותרים . סקונס , מאפינס , עוגות סבתא עשירות וכבדות במרקם שלהן . ריח הקפה והעוגות השאיר אותי חסרת החלטה , התור הלך והתקדם , מעמת אותי עם העובדה שזמן הבחירה מגיע…

בביקורי הבאים , הקפדתי לפקוד את המקום . אז גם התוודעתי לכריכים המופלאים ולגרנולה הכי טעימה שאכלתי.

למי שלא יכול עם חלב : מאפינס בננות ונוטלה חלומיים.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

פעם… כשהייתי אם צעירה , הכרחתי את בני לאכול אשל וגבינה.

אחות טיפת חלב אמרה שזה בריא והכרחי ואני הייתי עדיין צייתנית .

מאחר ובני לא הבין כלום בענייני צייתנות . הוא סירב , מחה , בקיצור כל מה שתינוק בן 9 חודשים יכול לעשות , שזה בעצם כלום…

כדי להסיח את דעתו , עמד מעליו אבי עם מצלתיים של מכסי סירים , אימי עשתה קולות ותנועות של אווירון , הילד פער את פיו בהשתאות , ואני מיהרתי להכניס לתוכו את המאכל שאמור להבטיח את בריאותו .

הזיכרון נצרב בזיכרונו , ונדרשו לו עוד מספר שנים לא מבוטל כדי להתאושש ולבסס את טעמו.

אני מכירה המון אנשים שלא רגישים לחלב ומוצריו , אבל פשוט לא אוהבים את הטעם . יש גם כאלה שרגישים לחלב מינקותם.

מתקפת השבועות שמבטיחה לנו עוד צמיג על המותניים , נוסף לאחרים שהתמקמו להם יפה בפסח , יום העצמאות….

מתקפה זו לא מותירה לי ברירה , אלא לחשוב על סובלי החלב .

להם אני מביאה יופי של מאפינס , עשירים ,יפים ורכים כמו ענן.

קרא עוד

עוגת גבינה ניו יורקית לפסח

 
 
 


"אני עובר את החורף בכוחו של האביב " אמר שארל דה לין . אני מסכימה איתו לגמרי.

החורף מתמוסס לאיטו , בין לחות שקיימת באוויר , בקרים שעדיין קרירים , לבין צהריים ואחרי צהריים חמימים . הימים מתארכים , מאפשרים לאור להישאר בטרם תתגנב החשיכה הקרירה של הלילה.

האביב עדיין מהתל בנו , מאפשר לקרני השמש לחדור מבעד חרכי התריס המוגפים , דרך הווילונות השקופים למחצה , ומשם אל הרצפה , מטילים צל רך.

בדיוק כשאני מחליטה לקפל את שמיכת הפוך , לגנוז את הסוודרים עד בואו של החורף הבא , ולהוציא ממחבואם סנדל אחד או שניים , נמוגה לה השמש והתחזית מבשרת על גשמים בודדים וירידה בטמפרטורות.

הפסח מביא איתו את האביב , אבל גם את החמסין שמתארח ליום , בקושי יומיים . אמנון אומר שכך קורה כל שנה , חמסין ורוח שבאים לנו ממצריים וזו דרכם של המצרים ל"העניש " אותנו על מה שעשינו להם ביציאת מצריים , דווקא בפסח.

אני מנסה להיאחז באביב , בפריחה ובתחושת ההתחדשות , יודעת שלפני שאיהנה מספיק , הוא כבר לא יהיה כאן.

הילה אומרת שרק בבוסטון , היא למדה שיש ארבע עונות מוחשיות ושונות , שם לכבודה של כל עונה , יוצרים חגיגה וחופש מהלימודים , כדי לסמל את בואה של עונה חדשה .

השנה הצפנו לחגוג את החג , חולפים בדרכנו בכבישים מוארים בשמש רכה ובשדות מוריקים , הדרך זורמת ברוגע , נשפכת היישר לעמק יזרעאל ולהבטחת החג.

הבאתי איתי עוגה , כשרה לגמרי וראויה לחג .

את העוגה מצאתי לפני הרבה שנים בעיתון , לא זכור לי המקור .אני זוכרת את הכותרת "עוגת גבינה ניו יורקית" , השם הילך עלי קסם ודמיינתי , איך כשאכין אותה , אהיה חלק מהעולם הגדול , הרגשתי מאד מתוחכמת . כמה תמים , נאיבי , אבל כל כך ראשוני היה לחשוב כך….

מאז העוגה איתי , ואף פעם אינה מאכזבת , אני ורחל קוראות לה בקיצור "הניו יורקית" …

את הפירורים שבתחתית העוגה , החלפתי בעוגיות יין טחונות. עוגה גבינתית , שמנתית ורכה

קרא עוד