מבשלת חלומות
1
שבלולי שמרים ושוקולד
2
כל בית ועוגת השוקולד שלו
3
עוגה לקפה עם גבינת שמנת ופולי קקאו
4
על מילים ומאפה פרידה מהקיץ
5
שנה חדשה ומאפים קטנים של תפוחים
6
לממש את הקיץ…
7
עוגת גבינה משוישת בשוקולד
8
מאפינס קפה
9
עוגיות נוטלה וקינמון
10
אל תתנו לקיץ לעבור בלי זה – בריוש מושלמים עם גבינת שמנת ופטל אדום

שבלולי שמרים ושוקולד

 
 
 
 
 
 
דקה לפני שאחר הצהריים הוכרז כשעה הרשמית של אותו יום ,
 
דקה לפני שפניתי להכנת שבלולי שמרים . מאפים מפתים שהביאו איתם כמות  מספקת של תשוקה , על מנת להכניסני למטבח  ולהתמודד עם הכנת בצק שמרים .  התמודדות שמרתיעה אותי לפעמים , מן פחד קמאי , לא ברור.
דקה לפני , ניסיתי להרגיע  , נותנת לרחש הגלים להיכנס הביתה

 

מרוב ריכוז , הכנסתי פנימה המולת רחוב .
חשבתי שמראה עיניים  יהיה עדיף במקרה הזה .
 יצאתי למרפסת , פוגשת  קרני שמש רכות ונעימות  , אוויר שביר ופריך של סוף קיץ .
חשבתי שמזג האוויר הזה מתאים בדיוק למאפי השמרים שלי , לא חם מידי , לא קר מידי .
המחשבה הייתה  מרגיעה ומעודדת דיה  כדי לגשת למלאכה .

כל בית ועוגת השוקולד שלו

לכל בית יש את עוגת השוקולד, שעליה נשבעים שהיא הכי . הכי קלה להכנה והכי טעימה שיש , הכי תמורה יחסית למידת ההשקעה .

שלנו היא בדיוק כזו , אלא שהיא לא בדיוק שלנו ולא נולדה אצלנו במטבח . היא הגיעה אלינו לפני המון שנים ממשואות יצחק .

אמנון הביא אותה , טמונה בתבנית אלומיניום , עטופה בנייר כסף . מניח אותה באגביות על השיש .

כלום לא הכין אותנו לביס הראשון בעל הטעם השוקולדי העמוק , ולמרקם העוגה הרך , שרק משמש כבסיס לקרם המופלא .

נדנודים בלתי פוסקים , הביאו לחיקנו לבסוף את המתכון הנכסף .

שיפרתי אותו כמובן , אך לעולם העוגה הזו תיקרא בביתנו – העוגה של משואות.

בדרכ' ביס קטן מעוגת שוקולד , משאיר אותי מסופקת , טעם שוקולד עמוק ורמת סוכר סבירה , לא צריכה את כל העוגה בשביל התחושה הזו .

לא כך עם העוגה הזו , היא שייכת לקטגוריה , שאין דבר כזה , מספיק שוקולד .

קרא עוד

עוגה לקפה עם גבינת שמנת ופולי קקאו

לא צריך להיות קונדיטור מוסמך כדי לאפות עוגות .

בטח שאני רוצה להיות מסוגלת להוציא תחת ידיי , יצירות קטנות ומופלאות , מקושטות באופן מינימליסטי .

יצירות שכל מי שיראה אותן , יפחד לפצוע את הרקמה שנארגה כל כך עדינות , ויעמוד משתאה ומשתהה לפני החיתוך הראשון .

כשאהיה קצת גדולה , אני מבטיחה לעצמי , אלמד ליצור עוגות מושלמות כאלה .

בינתיים אני מכינה עוגות טעימות להפליא , קצת כפריות ולעיתים מגושמות , אך מלאות חן בחוסר המושלמות שלהן , עוגות שהן אנטי תזה לאלה שבחלומות .

הכי אני אוהבת את אלה שיש להן טוויסט קטן , ככה אני מפצה .

קרא עוד

על מילים ומאפה פרידה מהקיץ

מילים , אני אומרת לפעמים לתלמידים שלי , הן חוט השני שמחבר בין נשמה אחת לשנייה . הן חשופות וחושפות , לכן עליהן להיבחר אחת אחת , בקפידה רבה .

אני אומרת את זה בקול , למעשה גם לעצמי . אני רוצה לשמוע איך המילים מתגלגלות מהבפנים החוצה , כדי שהמחשבה עליהן תשתרש בי היטב .

השבוע לא הקפדתי כל כך על בחירתן של המילים , הן פשוט יצאו . הרגשתי אותן יוצאות ,ורק כשהן היו בחלל ,הבנתי שהן פשוט פלסו את דרכן החוצה .

הבטחתי לעצמי בפעם האלף לשמור עליהן , יותר טוב . אבל גם הבנתי שאי אפשר לסגור משהו הרבה זמן , גם מילים .

במצב חסר אחריות כזה , נצמדתי למילים של פו :

הרבה יותר משעשע לנהל שיחה עם מישהו שלא זורק לך מילים קשות וארוכות כמו "השתלשלות העניינים הרגילה בנסיבות אלו היא כדלקמן", ומסתפק בכמה מילים קצרות ופשוטות כמו: "קח עוגה, פו."

– א. א. מילן

אז במקום להגיד מילים ארוכות ולא מתכוונות , הקשבתי כל ערב ל lou reed שצבע לי את היום , בצבעים מזויפים , אך הכרחיים של שלמות .

וגם ל nina simone  שמילות השיר שלה ,התחברו בדייקנות למה שהרגשתי

גם אפיתי קצת , כי אחרי היכרות כל כך ארוכה עם עצמי , אני כבר יודעת מה הכי מרגיע אותי…

קרא עוד

שנה חדשה ומאפים קטנים של תפוחים

מסורת חג עושה לי נעים בלב , מאפשרת להיצמד לדברים בטוחים וידועים , להתייצב על קרקע בטוחה .

זה מתחיל הרבה לפני החג , כשאנחנו רק דנים בכל מקום בשאלות טריוויאליות , כמו :איפה אתם בחג הזה , מי מארח ? מה את מכינה? אני אוהבת את שיח הנשים הזה .

כשהחג הולך ומתקרב , אני ממש מרגישה ,משב רוח של שלום ,שלווה וקדושת חג . אפילו הסתיו כורת ברית שלום עם החג , ומשב רוח נעים מצנן את החום שעדיין מבקש להלהיט מידי פעם .

בשיעור היוגה , במדיטציה , ביקשתי מהמתרגלים לחשוב על חלום לשנה החדשה , לדמיין אותו מאד מוחשי , ואפילו לתכנן צעדים לביצועו . גם אני חשבתי על חלום משל עצמי , חשבתי שחלום הוא נתיב של תקווה ומתאים מאד לשנה החדשה .

פעם חשבתי שצריך להיצמד לחלומות ריאליים וברי קיימא . היום אני מבינה שמותר לחלום כל דבר ולתת דרור לחלומות שלנו.

קרא עוד

לממש את הקיץ…

יוני היה חודש בו בחרתי להחליט על מעט דברים , גם על אלה שהייתי צריכה להחליט , החלטתי רק בגלל שהייתי מוכרחה.

יוני היה חודש של ביקור משפחתי בבוסטון .

יוני היה חודש עמוס בפגישות , פרידות והתארגנות מחודשת ליום יום .

יוני היה חודש בו המחשב קרס , תוקן ועדיין לא החליט אם הוא חזר לעצמו . אני יודעת שאני עדיין לא חזרתי לגמרי לעצמי , ואם יש מי שמוצא אותי , שיחזיר בבקשה.

אני יכולה להגיד לזכותי שבחרתי לתת לאירועים להוליך אותי . נכחתי לדעת שלשחרר זו תחושת חופש נפלאה באמת . בטח שבית חלומי על האגם בניו המפשייר , שהייה עם הכי אהובים עלי , קניות ואוכל טוב הם אמצעים נהדרים לתחושת השחרור שלתוכה שקעתי.

קרא עוד

עוגת גבינה משוישת בשוקולד

לכבוד וברוח שבועות , התחלתי ביצירות קטנות ולא כל כך משמעותיות . רציתי רק לבשר לבני הבית על בואו הקרב של החג .

טעימות קטנות שרק ירמזו להם , את הצפוי להיות , אם הם יתקבצו כולם יחד לכבוד החג האהוב עלי .

התחלתי בעוגה קטנה , כזו שלוקחים ממנה ביסים קטנים ולא מבינים אחרכ' לאן היא נעלמה . כזו שלא נשארת שבוע ומעלה תהיות של , האם לאפסן במקרר או לא ?

כזו שמספיקה גם לשניים , ולא מעוררת יותר מידי שאלות של : מה עוגה שלמה עכשיו רק לשנינו? או רק לי לבדי?

עוגה שמסתדרת נחמד , נניח ליד עוד עוגת גבינה גדולה . כי מה פתאום להסתפק באחת בלבד.

למרות גודלה ומהירות הכנתה ( 15 דק') , כל ביס ממנה הוא ביס מושלם .

תחילה החיך נוגע בשכבה העליונה של השוקולד המריר , משם אל הגבינה הרכה והשמנתית ולבסוף , שכבת הפירורים עם רמז של קינמון..

קרא עוד

מאפינס קפה

דייטאנים ושאר מטיפי תזונה נכונה , ממליצים להתחיל את הבוקר בארוחה מאוזנת ובריאה .

מאחר ובריאותי חשובה לי ואני משתוקקת להיות אנרגטית וחדורת עשייה , אני מאזנת בקפידה את מה שאני אוכלת . אלא שבעוד אני טורחת על כל זה , אני משוועת לאיזה מאפה עם סתם קפה .

אני יודעת כל אותו זמן שלכל שבוע , יש סוף שבוע שבו אפשר לשחרר מכל מיני מנטרות בריאותיות . כך הופך סוף השבוע , לסוג של ארץ אחרת שבה הכל מותר .

מותר להסתובב כל היום עם טרנינג , גם ישן וסמרטוטי , אבל כל כך אהוב ומוכר .

אפשר ורצוי לא להתאפר , להסתרק ולצחצח שיניים (שומו שמיים)

אפשר לא לעשות ממש כלום כל היום

אפשר לבהות בכל מיני סרטים \ סדרות , במבט בוהה ומנותק

יש לי רשימה ארוכה מאד , אבל הבהרתי את כוונתי .

הכי חשוב : אפשר לאכול ה כ ל !!! כי לכל סוף שבוע , יש את השבוע שבא …

אני מתחילה את הבוקר עם קפה ועוגה כמו שאני אוהבת , וזה מרגיש הכי נכון ומדויק . אני לוקחת ביסים מדודים ומלאי עושר של קינמון וחמאה , וחושבת שהדברים הטובים שווים , רק אחרי ציפייה לקראתם , כך מעריכים אותם הרבה יותר ( הי , אני לא מדברת רק על אוכל …)

קרא עוד

עוגיות נוטלה וקינמון

 

למרות אהבתי לקיץ , ימים אלה של סתיו מרגשים אותי . הבקרים מעירים עם קרירות נעימה שנמצאת בדיוק בתפר שבין חום של קיץ , לקור של חורף .

שמש הבוקר מרחיקה ערפילים של שחר , מביאה שמיים כחולים , בלי האור הזוהר והמסנוור של הקיץ .

קרני השמש הרכות עוטפות הכל באור רך , הרכות הזו מאפשרת מיקוד והתבוננות אל פרטים קטנים .

הכחול של הבוקר מתגנב קצת אל אחר צהריים , לפני האפור והחשיכה המוקדמת של הערב.

באחר צהריים כזה , אני מעריכה את הקרירות שמאפשרת לסגור קצת את החלונות , לפנות אל תנור האפייה ולמלא את הבית בריח קינמון וסוכר .

אני מביאה את הרכות , המיקוד וההתבוננות בפרטים אל הבצק , אל האופן שבו אני יוצרת ממנו צורות . אני שואפת לתוכי את ענן הסוכר והקינמון שנופל ברכות על העוגיות , חלקו נישא בחלל החדר .

קרא עוד

אל תתנו לקיץ לעבור בלי זה – בריוש מושלמים עם גבינת שמנת ופטל אדום

 
 
 
 

לפעמים אני מתעכבת לבדוק את האהבות והעדפות שלי . סקרנית לדעת מהיכן הן נוצרו , איזה זיכרון או חוויה קיבעו לי אותם בתודעה , וסידרו לי את המועדפים שלי בסולם היררכי של הכי אוהבת וכאלה של פחות…

סיפור האהבה ההיסטרי שלי עם פירות יער , קצת הטריד את שלוותי , כשאני שואלת את עצמי : למה? למה דווקא הם? מה יש בקטנים ,היפים האלה , ספק חמצמצים , ספק מתקתקים , ששובה את ליבי ואף פעם לא די לי מהם.

צללתי עמוק (מאד עמוק ) לתודעה ושליתי משם אגדה של עולם יפה יותר , עולם שבו עם הנץ החמה , פוסעות להם אם ובנותיה אל היער , סינרים מצויצים למותניהם וסלים קטנים בידיהן . הן פוסעות אל היער לקטוף , פטל , דמדמניות , ועוד כאלה נפלאות.

תוך דקה וקצת ,הן כבר בדרך חזרה ,אל הבית הקטן . הארובה עם העשן, מרמזת על החמימות שמחכה להן בפנים.

קרא עוד