מבשלת חלומות
1
שבלולים
2
מאפה של גן עדן – גראטן.
3
מאפינס שוקולד ותפוזי דם

שבלולים

6לשבלולים יש תנועה אינסופית פנימה.
פעם כשהיינו קטנים , היינו אוספים בר'לה  (שבלולים)  . מניחים אותם בכף ידינו הכה קטנה והיינו שרים להם  : "ברל'ה , ברל'ה צא החוצה , אמא ואבא יתנו לך עוגה " .
לפעמים הברל'ה האמינו לנו ויצאו , שולחים גוף ואוזניים החוצה , ולפעמים נשארו בתוך הכונכיה , לא רוצים עוגה וגם לא את העולם שבחוץ .
לפעמים היינו מוצאים בתים ריקים בלי שבלול , ורבות הייתי טרודה במחשבה , לאן הם הלכו , האם ידעו את הדרך חזרה  וגם כמה עצוב שריק שם בפנים .
כמו אנשים כמעט , חשבתי לעצמי , לא תמיד הם גרים בבית שלהם . יש גוף שעושה הכל כמו שצריך , אבל משהו בפנים נותר ריק לגמרי , אולי בגלל שהם לא מחבבים השתבללות .
הימים הם ימי יום הולדת  , ואני משתבללת  . ימי החורף המתקרבים יוצרים אוירה ראוית השתבללות .
אני אוהבת את ההתכנסות ואת הקרבה אל עצמי , אף פעם אינני נמלטת  . אני מגדילה לעשות ומזמינה את עצמי לדיונים נוקבים .
דיונים שמתחילים במה עשיתי  , ואולי הייתי צריכה אחרת  , ומה עלי לרצות שעוד לא רציתי , ומה לבקש  , למי לתת  ואיך בכלל .
אני מחבבת את סגירת המעגלים ופתיחתם של אחרים   , את תחושת ההתחדשות הזו .
כמובן שהכי ראוי עכשיו  יהיה להכין שבלולים , להרגיש את התנועה פנימה , ולדעת ששם בפנים שמורה תמצית הטוב .

שבלולים של גבינה

קרא עוד

מאפה של גן עדן – גראטן.

חבילת המצות עדיין מונחת במטבח , חשופה ומזמינה , כך שאוכל לחתוך לי חתיכה , ככה סתם כשאני חולפת על פניה. אני אוהבת מצות .

בשר המנגל של יום העצמאות , הותיר בי שובע לשנה והבטחה לשקול צמחונות מחדש.

בפתח "מאיים" עלינו החג השערורייתי הבא : שבועות.

מאחר ואני אדם של משנות סדורות , תכנונים וארגונים שנה קדימה , אני צופה לליבו של החג , האוכל.

מארגנת רשימות , חולפת על מתכונים , מתלבטת בין כאלה שהבטחתי לעצמי מזמן , ואחרים שאותם אני מכירה היטב וחוזרת אליהם כמו שחוזרים לארץ מבטחים .

בינתיים אני עושה כמה פרומואים , כדי לעשות בחירות נבונות :-))

הפנקוטה  פתחה את הסדרה . הגראטן ממשיך ומבטיח לנו פצצת פחמימות מלאה בכל טוב .

אני זורמת , יודעת שאת החשבון אפרע אחר כך , כשאצטרך להשיל מעלי את כל הטוב הזה.  בינתיים ,לא מאפשרת לאימת הכולסטרול למנוע ממני את ההתפרעות הזו.

לעניין הגראטן , או בפשטות מאפה שכבות של תפוחי אדמה ושמנת , חמאה וגם גבינה , אם אתם לא בעניין של להיות קטנוניים עכשיו ולהתחיל לצמצם.

תפוחי אדמה ושמנת הם שילוב שתמיד השאיר אותי מובסת , ובעלת יכולת התאפקות של דבורה על פרח.

הכי אהבתי את תפוחי האדמה שאימי בישלה במים , חתוכים לקוביות . כשהם היו מוכנים , רכים ולוהטים , היא סיננה אותם ומיהרה לחתוך מעל קוביית חמאה , זרתה מעט מלח ויצקה למעלה שמנת סמיכה . השילוב בין תפוחי האדמה הלוהטים והשמנת הקרה , היה…. נו די !!! הולכת להכין.

המאכל הזה גורם לי לחשוב על קידמה , ואיך קרה ששומן שהיה פעם כל כך ידידותי ונחשק , הפך לפתע לאויב הציבור .

אני זוכרת פעם אחת , נסענו ל 3 שבועות והשארנו את הילדים אצל הורי. לא הכרתי אותם כשחזרנו , בתמורה לילדים רזים , ערים ותזזיתיים . קיבלתי ילדים שמנמנים , כבדי תנועה ותפוחי לחיים , אימי כמובן האמינה ששומן הוא מצרך חיובי וחיוני.

כמו שהבנתם , גראטן הוא לא מאכל דייאט , אבל הוא כזה שכובש את לב כולם. הצרפתים שאחראים לעוד כמה חטאים , אחראים גם למאכל הזה.

אני אוהבת אותו , בזכות הריח , המרקם והטעם וגם את האופן שבו השם שלו מתנגן בפה , אני מתעכבת על הריש , משתהה ומאריכה אותו במכוון .

אם מכינים את המאפה הזה , רק אותו לבדו , עם סלט ירוק ויין טוב , אין צורך יותר בכלום.

את הגראטן הכנתי הפעם עם בטטות , שהעניקו מתיקות נוספת , אותה אהבתי מאד.

קרא עוד

מאפינס שוקולד ותפוזי דם

פעם קיבלתי ארגז קטן של תפוזי דם . הקליפה הייתה מעט מחוספסת ולא מבריקה , אפילו מעט מצ'וקמקת. אבל כדין הדברים שניתן להגיד עליהם , אין תוכם כברם….שמשמעותו :אין קשר בין מה שרואים למה שיש באמת….
הבפנים היה גווני גוונים של אדום ,כתום . כל קשת צבעי האדום והכתום נשזרה בתוך הפרי.

הטעם היה מתוק ומיוחד , מרוכז ועמוק בטעמיו…

בחלק ממש קטן מהפרי ,הכנתי מאפינס שוקולד מדהימים ,טעם התפוזים הפך את טעמם של המאפינס , למיוחד יותר והצבע השפיע על גוון הבצק , גרם לו להראות צהוב ,כתום יותר.

מאז בכל עונה אני מחפשת את אותם תפוזי דם ,לפעמים לא מוצאת.

קרא עוד