מבשלת חלומות
1
צ'יקן ג'לפרזי
2
חזרתו של הכיבוש הסיני
3
טריאקי , זה יפני או סיני?
4
סלט ססגוני של שלושה סוגי אורז ועוף
5
קארי עוף.
6
קציצות חזה עוף בטעם חמוץ -מתוק.
7
דפי אורז במלית ירקות וחזה עוף.

צ'יקן ג'לפרזי

צ'יקן 5צ'יקן 14בראש שלי אני מבינה שזהו זמן די אומלל לכתוב על תבשילים , מסעדות וכאלה אבל בחושים שלי אני מרגישה שזה בדיוק הזמן לכתוב על זה .
נקודת העגינה שלי נעה כל הזמן על הציר הזה של ראש ולב בימים אלה .
לכן בבוקר זך אחד שבו קמתי , אל ים כחול שמשקיף לי מכל פינה בבית ועיניי נתקלו בקרני האור שנפלו על השולחן , האדום שעל המפה נראה אדום מתמיד.
שמחה נמרצת קצת התיישבה לי בלב , נקודת העגינה שלי עזבה את הראש והתיישבה לי חזק על החושים , ואני החלטתי שזה בדיוק הזמן למלא רצון ישן ולנסוע לרמלה .
קרא עוד

חזרתו של הכיבוש הסיני

סצ'ואן קטן 1

פתגם סיני עתיק אומר : " אם אין לך משהו חכם להגיד , תגיד פתגם סיני עתיק"

אז באמת אין לי משהו חכם להגיד .

המח שלי נפרד מהגוף ואני בשלבים להביא את שני אלה לסנכרון .

החזרה מבוסטון הקרירה והירוקה , אל היובש ,הלחות והחום הכבד , השאירו אותי קצת המומה וחסרת אוריינטציה .

אני כופה על עצמי שגרה כאמצעי יעיל בדרך כלל , לנחיתה . כרגע אני לא מקפידה על סוג הנחיתה , מבחינתי שתהיה קשה , רק שתקרה כבר .

אז חזרתי ללמד יוגה , לעבוד ולבשל בקטנה . דברים של מה בכך שלא דורשים המון דמיון או התכוונות .

חשק לבשל אין לי , כי התרגלתי לבטלה מאורגנת ונעימה .

אני הולכת תמיד כבחירה ראשונית ואולטימטיבית , אם זה היה תלוי רק בי , על אוכל אסיאתי . הפעם בחרתי באוכל סיני ובמתכון ישן נושן .

אחרי שהלכנו שבי אחר אוכל יפני , תאילנדי , קוריאני , קמבודי וכו' . נחמד קצת לחזור לאוכל סיני שרק אותו פעם ידענו .

חוצמזה אומרים שסין היא המעצמה הבאה שתיצור סדרי עולם חדשים , אז כדאי להתיידד  , לא?

אם מדברים על אוכל סיני , אני תמיד בעד זה הסצ'ואני.

למה? כי ספייסי זה אני , וחריף לוקח מבחינתי כל אוכל אחר .

 

 עוף ברוטב צ'ילי

סצ'ואן קטן 2

קרא עוד

טריאקי , זה יפני או סיני?

 
 
 

טריאקי , זה סיני או יפני ? שאל אמנון ,תוך שהוא חופר במנה ומנסה לקחת ביס גדול.

למה זה חשוב ? אני מקשה . זה טעים וזהו , לא?

מה המרכיבים ? הוא מנסה לעקוף את המכשול.

האמת היא שאני עכשיו מופתעת מאד . לא הייתי מצפה לכזה דיאלוג מאדם שמכנה כל מאכל העשוי מבצק בשם בורקס . כל רוטב אדום בשם סלסה וכל מנת פסטה, מפוארת ככל שתהיה בשם אטריות.

אני זורמת , כדי להבין לאן הדברים הולכים .

יש בזה סאקה , מירין , סויה ועוד… חוץ מזה לך תעשה גוגל , אם זה כזה מעניין

אני די בשוק מהשיחה הלא צפויה , ושואלת את עצמי , האם סוף סוף הולך להיות לי כאן שותף לגחמות הבישול שלי , או שזו אפיזודה חולפת ?

הוא חזר אחרי שעה בערך , מחויך לגמרי ..זה יפני !!! חיפשתי ומצאתי בדיוק מה זה טריאקי.

הלכתי וקראתי גם , אז עכשיו אני יודעת .

חשבתי גם שכמו שאצל אמנון , כל בצק במילוי הוא בורקס , כך אצלי כל מאכל בניחוח אסיאתי , נכנס לאותה הקטגוריה , חוץ מסושי , וסשימי כמובן.

שום דבר מכל אלה , לא גורע מהעובדה שהמנה הזו טעימה מאד!!! זמן ההכנה שלה , כולל ההשריה ברוטב , אורך 30 דק'.

מקבלים מנה שמורכבת ממצרכים ,היוצרים רוטב טריאקי מדהים ולא כזה עז טעמים ומלוח בטירוף שבא לנו בבקבוקים . נכון , צריך ללכת לקנות הכל , אבל הי!!! זה נשמר מלא זמן , בהתחשב בעובדה שאת המנה הזו תכינו על בסיס שבועי לפחות!!!

קרא עוד

סלט ססגוני של שלושה סוגי אורז ועוף

אימוץ מתכונים ממקורות שונים והפיכתם לשלנו , הוא נושא שמטריד אותי מידי פעם…
אני מוצאת את עצמי לא אחת , שואלת שאלות שקשורות למתן קרדיט למתכון שלא הומצא על ידי הכותב. אך למרות זאת , אנחנו מתעלמים לחלוטין מהמקור .

כדי להאיר את הנושא הזה , החלטתי לשתף אתכם במספר שאלות שעלו בדעתי.

האם העובדה , שקיבלתי השראה ממתכון מסוים , נכנסתי למטבח ושיניתי כמה מרכיבים כדי שהוא יהיה מדויק לטעמי , הופכת את המתכון לשלי?

שמעתי לא אחת אנשים ,שעוסקים בתחום האוכל , מדברים על כך שאם שינינו 3 מרכיבים מהמתכון המקורי , המתכון ששונה , למרות ההשראה.. הופך באופן אוטומטי לרכושו של המשנה. מבלי לאזכר אפילו את המתכון המקורי.

האם זה נכון לנהוג כך? מה עם זכויות יוצרים?

מה עם הרעיון שבעצם אין מתכון מקורי , והמתכון הולך ומתגלגל מאחד לשני , לובש צורה ופושט צורה ומשתנה בכל פעם… לכן שום מתכון במקורו , לא שייך לאף אחד . אלא שייך לכולם?

האם יש דברים חדשים בעולם המזון , או שהכל עניין של פרספקטיבה , של התנסות אישית? של טעם אישי?

האם העובדה שללא ההתנסות האישית , התשוקה לבישול ולאוכל , פיתוח טעמים וטכניקות שונות ושינוי מתכונים וטעמים , היה כל עולם המזון קופא על שמריו? יש קסם רב בדינמיקה המשתנה ללא הרף , ביצירה המתמדת….

לא אחת אני שומעת על שפים שקיבלו את השראתם מאחרים , מספרי בישול . התחנכו על אסכולה זו או אחרת והושפעו ממנה. אבל בדרכם מצאו את הקול האישי שלהם . אבל לעולם לא שכחו לתת קרדיט לדרך שלהם ולמורים שלהם , מה שעושה אותם גדולים יותר בעיני.

אני חושבת שהאופן שבו אנו רואים וחשים את המתכון , נכנסים למטבח ואומרים שם את האמירה האישית שלנו , היא נפלאה מאין כמוה.

לתת קרדיט למקור ההשראה , נפלא אף יותר.

אז ברוח זו , אני מביאה מתכון מהספר המצוין של יותם אוטלנגי וסמי תמימי.

הם שניהם שלנו , מצליחים מאד באנגליה ומוכרים בעולם כולו.

הספר נקרא "ספר המתכונים" ויש בו אסופה מרגשת של מתכונים שחלק גדול מהם הייתי רוצה כבר לנסות.

סלט העוף והאורז שבה את ליבי. ניסיתי אותו פעם כמו שהוא .

קרא עוד

קארי עוף.

המפגש הראשון שלי עם אוכל הודי היה לפני הרבה שנים ,במסעדת טנדורי.

רינה פושקרנה הביאה את בשורת האוכל ההודי לארץ ,הטעמים האקזוטיים ועושרם גרמו לי להתאהב..

מאז לא התפתחנו במיוחד במטבח המקסים הזה ,היו ניסיונות ,אבל כולם נשארו מדשדשים מאחור ולא הצליחו לשחזר את הצלחתה של טנדורי (מה באמת קורה איתה היום?).

ניסיתי כמה נסיונות בינוניים בבית ,היום אני יודעת שהם היו די עלובים…

המפגש הראשון והאמיתי שלי היה באזור שאמפיין בארה"ב ,שם שהו בני ומשפחתו במסגרת עבודתו.

הייתה שם מסעדה הודית קטנה ופשוטה מאד ,האוכל הוגש בכלים חד פעמיים,זה לא היה מקום לארוחות מתמשכות אלא : אכלת , שילמת ,הלכת.

אבל איזה אוכל! עושר כזה של טעמים !!! היו שם כל מיני סוגי פיתות (נאן) שהוגשו עם המנות העיקריות .בכל פעם ששהינו שם אכלנו מס' פעמים במקום.

באחת הפעמים המסעדה עברה למקום אחר ,היא הייתה יותר מפוארת עכשיו כל הזמן הומה באנשים ,בצהריים הייתה להם ארוחת מזנון – אכול כפי יכולתך עבור 12 דולר בערך ,עובדה שיצרה לי בעיה אמיתית כי רציתי כמובן לאכול מהכל. מה אגיד ,האוכל אף היה טעים יותר .מה שנפלא באוכל הזה :החך לא "משתעמם" לרגע ,בכל ביס חשים רבדים רבדים של טעמים ,מסע של החושים ש"תוקפים" את בלוטות הטעם והריח,בכל פעם מתגלה טעם חדש ,תבלין נוסף….

בני וכלתי שאוהבים את האוכל אף יותר ממני , לא הסתפקו בביקורים במסעדה ורצו ללמוד יותר על האוכל. כך הם מצאו את עצמם עוברים סדנה של יום לבישול הודי ,על ידי אחד החברים של בני שהיה כמה מפתיע …מהודו.

המתכונים מצאו כמובן את דרכם אלי ,ועל כך בהמשך….

היום אני רוצה להביא מתכון מתוך הספר של "אורנה ואלה" :קארי עוף.

קרא עוד

קציצות חזה עוף בטעם חמוץ -מתוק.

סיפור תחילה ואחר'כ מתכון.
נכדי המתוק בן השנתיים וקצת,גר בבוסטון הרחוקה ומבקר שם בגן של הjcc, גן בו מדברים עברית וגם אנגלית. ביום שישי מונה המתוק לתפקיד" אבא של שבת".ביתי כתתה את רגליה אל הבוצ'רי(כשר)לקנות מיץ ענבים וחלה,אותם חילק הקטנצ'יק בין ילדי הגן.בתמורה הוא קיבל למשמורת למשך השבת דובון חובש כיפה ולבוש בסוודר עם מגן דוד ,כמו כן קיבל ערכה הכוללת שירי שבת.
בשבת בבוקר קם הילדון,חיפש את הדובי ומשלא מצא ,אמר לאמא שלו בפנים עצובות:"אמא איפה ה'?אני לא מוצא אותו".
ומתכון קציצות מאד טעים העשוי מחזה עוף בטעם חמוץ –מתוק שילדים מאד אוהבים ומבוגרים אפילו יותר.

דפי אורז במלית ירקות וחזה עוף.

דפי האורז האלה הם המצאה ממש נחמדה,מרטיבים במים,מספיגים,ממלאים במלית שבחרנו וזהו.המנה הזו יפה,כי מבעד לשקיפות העדינה של העלים ניתן לראות את מגוון הצבעים של המלית.
וכן בואו נדבר על קלוריות,כל דף כזה הוא בערך 8 קלוריות,ואם שמים בתוכו מלית שהיא לא מליון קלוריות,הרווחנו כי היא מנה טעימה במיוחד,ומשביעה.
אל תחשבו שאני מנמלטי הקלוריות,אבל אני שומרת אותם לאותם דברים שאי אפשר בלעדיהם:לחם,עוגות וכד'.
זו בהחלט אחת המנות המועדפות עלי.בגירסה הזו אופים את העלים בתנור ,לאחר המילוי.ניתן לאכול אותם גם ללא אפיה.אפשר לשמור יום נוסף במקרר ואז לאפות.

קרא עוד