מבשלת חלומות
1
מפגש פסגה ירוק
2
עוגת גבינה ניו יורקית לפסח
3
דרום אדום :כלניות , גראדים ואורז ופטריות לנחמה…
4
עוף ואורז בתנור \ או קדרה אחת וחסל….

מפגש פסגה ירוק

 

בכל שנה , כמה ימים לפני פסח . כשהגשם מנער טיפות אחרונות והאביב בוקע לאט מתוך קליפתו המנומנמת . השוק מתכסה בצבעים מרהיבים של ירקות .

הירוק שלהם עמוק ורווי במים ובלשד האדמה. כתמי האור והצל , נופלים ברכות על העלים , והצבעים מקבלים גוון עמוק יותר.

כך בתפר של חורף ואביב , חג וחולין . הירקות מארגנים מפגש פסגה .

בהתחלה מפציע הארטישוק , בצבעים של סגול וירוק . כבר לפי הארטישוק אני נזכרת שהוא כאן לכבוד הפסח . הוא משתהה , לפני שצבעיו דוהים ומחכה לשום הירוק , לאפונה ולפול .

השומר עוד נאחז גם הוא קצת לפני שיתפוגג אל שנת הקיץ שלו. בשיא מופיעים גם השקדים הירוקים , אותם אני אוכלת ככה , כדי שהלימון והמלח לא יתחרו , באיך שהטבע רצה אותם : פריכים , קצת מרירים וחמצמצים .

חשפתי לארטישוקים את ליבם , וחילצתי פול ואפונים מהתרמיל , רק כדי לשדך אותם עם עוף . חשבתי שזה המעט שאני יכולה לתרום למפגש האביבי הזה .

קרא עוד

עוגת גבינה ניו יורקית לפסח

 
 
 


"אני עובר את החורף בכוחו של האביב " אמר שארל דה לין . אני מסכימה איתו לגמרי.

החורף מתמוסס לאיטו , בין לחות שקיימת באוויר , בקרים שעדיין קרירים , לבין צהריים ואחרי צהריים חמימים . הימים מתארכים , מאפשרים לאור להישאר בטרם תתגנב החשיכה הקרירה של הלילה.

האביב עדיין מהתל בנו , מאפשר לקרני השמש לחדור מבעד חרכי התריס המוגפים , דרך הווילונות השקופים למחצה , ומשם אל הרצפה , מטילים צל רך.

בדיוק כשאני מחליטה לקפל את שמיכת הפוך , לגנוז את הסוודרים עד בואו של החורף הבא , ולהוציא ממחבואם סנדל אחד או שניים , נמוגה לה השמש והתחזית מבשרת על גשמים בודדים וירידה בטמפרטורות.

הפסח מביא איתו את האביב , אבל גם את החמסין שמתארח ליום , בקושי יומיים . אמנון אומר שכך קורה כל שנה , חמסין ורוח שבאים לנו ממצריים וזו דרכם של המצרים ל"העניש " אותנו על מה שעשינו להם ביציאת מצריים , דווקא בפסח.

אני מנסה להיאחז באביב , בפריחה ובתחושת ההתחדשות , יודעת שלפני שאיהנה מספיק , הוא כבר לא יהיה כאן.

הילה אומרת שרק בבוסטון , היא למדה שיש ארבע עונות מוחשיות ושונות , שם לכבודה של כל עונה , יוצרים חגיגה וחופש מהלימודים , כדי לסמל את בואה של עונה חדשה .

השנה הצפנו לחגוג את החג , חולפים בדרכנו בכבישים מוארים בשמש רכה ובשדות מוריקים , הדרך זורמת ברוגע , נשפכת היישר לעמק יזרעאל ולהבטחת החג.

הבאתי איתי עוגה , כשרה לגמרי וראויה לחג .

את העוגה מצאתי לפני הרבה שנים בעיתון , לא זכור לי המקור .אני זוכרת את הכותרת "עוגת גבינה ניו יורקית" , השם הילך עלי קסם ודמיינתי , איך כשאכין אותה , אהיה חלק מהעולם הגדול , הרגשתי מאד מתוחכמת . כמה תמים , נאיבי , אבל כל כך ראשוני היה לחשוב כך….

מאז העוגה איתי , ואף פעם אינה מאכזבת , אני ורחל קוראות לה בקיצור "הניו יורקית" …

את הפירורים שבתחתית העוגה , החלפתי בעוגיות יין טחונות. עוגה גבינתית , שמנתית ורכה

קרא עוד

דרום אדום :כלניות , גראדים ואורז ופטריות לנחמה…

המירס שלי , המנציח ללא הרף את הקשר רב העבותות שלי אל בית החולים , מקום עבודתי , צלצל בקולו המרגיז והמונוטוני . צלצול של הודעה המתעקשת שאקרא אותה. למודת ניסיון , אני נכנעת . יודעת שהצליל לא יפסק , עד שאקרא את מה שיש להם להגיד לי.

במיוחד עכשיו , כשטילי הגראד מנסים לנחות אצלנו למרות כיפת הברזל .

המירס מרגיע בזו הלשון : "בדקות האחרונות נשמעו שתי הזעקות….. לילה שקט , ערב נעים , או יום נעים , הכל בהתאמה לזמן הנפילה…

לפעמים אני מוצאת את עצמי שועטת אל הממ"ד , תלוי כמה חרדה הצלחתי לצבור . לרוב אני ממשיכה בעיסוקי. במיוחד עכשיו , כשאירועי החג מצליחים לגרור גם אותי למעגל ההיסטריה הכללי.

קרא עוד

עוף ואורז בתנור \ או קדרה אחת וחסל….

הפשטות היא הטרנד העכשווי.

יכול להיות שהפשטות היא הנוגדן למורכבות , לחיי הסטרס המואצים , וחוסר הביטחון שבחיים. כל דבר יכול להפר את האיזון הקל שאנחנו מצליחים להשיג.

ייתכן שאני מוצפת מידי , המון ידע זורם כל הזמן , הצורך הדחוף להתעדכן כל הזמן , משאיר אותי קצת מותשת.

אני מתרגלת לי קצת פשטות ורוגע ביום יום , צעד קטן בכל פעם.

חלקים קטנים בחיי , הולכים ומשתנים בהדרגה , גדלים בהתמדה.. פחות ריצה …חייבת להספיק , צריכה את זה , לא יכולה לחיות בלי זה .. היי עצרי שנייה !!!

לאן את רצה? מה עוד צריך להוכיח? ולמה , למה ? זה כזה חשוב.

התחום שהכי קל לי לתרגל פשטות , הוא תחום האוכל . יש בי נטייה ברורה לחזור יותר לשורשים , לפעם.

תמיד אהבתי דברים שיש להם יכולת להישאר והם חסיני זמן… ריהוט עתיק , שירים ישנים ששורטים קצת את הלב , מביאים געגוע למשהו עלום ולא ממש מוגדר.

גם אוכל . בסיסי , עם מצרכים ספורים שתמיד נמצאים בבית . אוכל שלא תמיד מחייב עמידה של שעות במטבח , ועדיין מנפיק תוצאה טובה מאד. מותיר יותר זמן , לשוחח , לקרוא או סתם לרבוץ באפס מעשה , פעולה שאהובה עלי מאד….

המאכל שאביא הומצא במיוחד עבור ילדי , רציתי ארוחה מזינה , טעימה , וכזו שתשאיר לי מספיק זמן להיות איתם.

שנים הוא שורד אצלנו , ומידי פעם זוכה לעדנה מחודשת ..

זה אוכל של טרום חג וגם של אחרי חג , כשעייפנו מכל הריצה המטורפת והבישול הבלתי פוסק . שמים את כל המצרכים בתבנית ומשגרים לתנור , לשעה וחצי . בינתיים אפשר פשוט לנוח … לא?

קרא עוד