מבשלת חלומות
1
אדמה
2
אורז בר ,טופו ואספרגוס -הכי בריא!!
3
סלט כרוב אדום ופפאיה ברוטב חמוץ -חריף.
4
מאפינס ריקוטה ואוכמניות

אדמה

שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע –
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.
מילים : דורית צמרת

לכל מסעדה היום  , יש בתפריט שלה לפחות מנה אחת עם ירקות שורש שזה עתה הוצאו מהאדמה .
כל מסעדה שמחשיבה את עצמה מאמצת לה מגדל פרטי , שיצרף גם אותה לרשימת המיוחסים שנהנים משלל אדמתו .

 

כל מבשל שמחשיב את עצמו  (לפחות בעיני עצמו) משתדל להשיג לעצמו , קצת ירקות כאלה , רצוי עם רגבי אדמה .
המגדילים אפילו אוכלים ככה את הירק , על רגביו , בטענה שכל הטוב של האדמה , נמצא כאן בבוץ , ולמה לבזבז ….
זו בהחלט שעתם היפה של הצמחונים והטבעונים  ,  שעושים לשאר  , נא …ונא , אמרנו לכם .
אבל אם אני שמה את הציניות בצד (וזה קשה) , אכן טעמם של ירקות שנשלפו מהאדמה  , בצבעי הכתום , צהוב , סגול  , ירוק  ואדום שלהם , מחוברים עדיין לעלים , כמו תינוק המסרב להיפרד מאמו 
טעמם של אלה לא דומה ולו במעט , לירקות שמבלים את זמנם במחסני הקירור .
היום בעבודה כשהכנתי סלט מכל הירקות האורגניים והלא אורגניים   , אך כה טריים שלי , פרשתי אותם קודם לפני עיניי , מלהיבה ומתלהבת משלל הצבעים.  אמרה לי חברה  , אולי נשכור לנו חלקה מחוץ לעיר ונגדל לבד את הירקות ?
כמה שהאפשרות לעשות זאת נראית לי תלושה מהמציאות היומיומית שלי  , בלב  ידעתי  , כמה הייתי כמהה , לשתול הכל  (טוב , לא לבד) בעצמי .
לראות את השתילים  נובטים ומלבלבים.
 לראות את ההתחלה של אודם הצנוניות  מבצבץ מהאדמה,  ארגמן של סלק  , ופקעות בצל ירוק .
מדמיינת את הגשם משקה אותם  ומוציא החוצה את  תמצית הריח שלהם …
מהאדמה לצלחת  , אני ממלמלת לעצמי  ,   הוזה קצת על האפשרות .
 בינתיים , אני מתנחמת בידיעה שיש לי את עלה עלה  ואת שוק האיכרים .
 צליתי קצת ירקות וחיברתי אותם לחיטה ובורגול .
חיטה נראתה לי הכי מתאימה להזיה של האדמה  ,  שיבולים נעות ברוח , משירות זרעים לפעם הבאה  , הכי שורשי שיש …

אורז בר ,טופו ואספרגוס -הכי בריא!!

טופו לא היה פעם אחד ממצרכי המזון שצרכתי.
פגשתי אותו פה ושם ,אהבתי את הקוביות עם מרקם המשי שלהם בתוך מרק מיסו ,או באגדשי טופו שהייתי אוכלת במסעדת אונמי . אבל חוץ מזה דרכינו לא ממש הצטלבו ,חיינו יופי בלי לדעת יותר מידי אחד על השני…
כשהחלטתי שאני רוצה לאכול אוכל נטול בשר רוב הזמן (בשאיפה לכל הזמן)
לא התכוונתי להיהפך למכורת טופו ,כוונתי הייתה להיחשף למוצרי מזון שונים ודרכי הכנה שונות, שיאפשרו לי לאהוב אוכל צמחוני לאורך שנים ,ולא סתם כהרפתקה זמנית.
פתחתי את טעמי לאפשרויות נוספות.. אך לא שיערתי שבתהליך זה אהפוך למכורת טופו… היום במקרר שלי יש באורח קבע לפחות 3 חב' של טופו….
על הטופו בהרחבה אכתוב פעם אחרת ,כשאביא מתכון של טופו צלוי בתנור עם מבחר טעמים אסיאתיים . אני מכורה למאכל הזה!!!!!!!!
אז ממש הכי בקצרה עליו (כי אפשר לכתוב על טופו עד אין סוף) כדי לשכנע את המהססים …
הטופו מכיל המון חלבונים ,דל בקלוריות (שזה הכי שווה) ,אינו מכיל סודיום וכולסטרול . נמצא ברשימת המזונות הבריאים ביותר בעולם!!!
הוא כמעט חסר טעם וריח משל עצמו ,ולכן מקבל אליו באהבה כל מה שתרצו לשים עליו , התיבול האסייתי מאפשר לטופו להיות כוכב!!!
לטופו שלי שידכתי הפעם אורז בר ואספרגוס… וממש בקצרה על אורז הבר:
אורז הבר ,להבדיל אלפי הבדלות מאורז פרא… אינו אורז בכלל!!אלא קטנייה שקיבלה את השם wild rice על שום דמיונה לאורז. צבעה חום כהה עד שחור אורכה הוא עד 1 ס"מ וטעמה אגוזי ומיוחד מאד.

סלט כרוב אדום ופפאיה ברוטב חמוץ -חריף.

כשגמלה בליבי ההחלטה להיות מודעת רוב הזמן למזון שאני אוכלת. פגשתי בדרכי מאכלים שבעבר לא חיבבתי או לא ניסיתי ,אבל בהחלט לא חשבתי עליהם מחשבות חיוביות…. אחד מהם הייתה הפפאיה , פרי שאין סיכוי שהייתי אוכלת אותו מתוך בחירה.
התחלתי לאכול אותה בהססנות לאחר שקראתי ושמעתי עליה דברים מופלאים .ערכה התזונתי וסגולותיה הרפואיות סיקרנו אותי … טעמה מיוחד מאד ,מאופין בבישום ארומתי עדין. אני התאהבתי…ומשתדלת לאכול אותה כמעט על בסיס יומי.
למי שרוצה ליהנות מיתרונות הפרי ורוצה להתרגל לטעם בהדרגה ,אפשר ומומלץ לשלב אותה בסלטים ירוקים .
מעבר להיותה כל כך בריאה ,הפפאיה הוא פרי דיאטטי ,היא מכילה רק 30 קלוריות ל100 ג'ר! אני קונה את שלי אורגנית ,אם כבר בריא…
בעיני אחד הסלטים היותר טעימים שמשלבים פפאיה ,הוא זה שפגשתי במסעדה של "אורנה ואלה" .הוא מוגש שם עם המבורגר מחזה אווז . אני והילה ביתי היינו מבקשות רק אותו כמנה בפני עצמה . הוא טעים מ א ד!! רענן ומיוחד במינו.
כשפגשתי אותו בספר שלהן , שמחתי מאד התחלתי להכין אותו על בסיס קבוע…
לסלט יש צבעים עזים ,הוא מתובל עם רוטב חמוץ – חריף מדהים.
הסלט יכול ללוות כל ארוחה , ומתאים מאד גם לבשר . בפרי יש אינזים בשם פפאין שעוזר בעיכול הבשר.

קרא עוד

מאפינס ריקוטה ואוכמניות

ראיתי את המתכון הזה באתר של ארז קומרובסקי. המתכון גרם לי ל"התקף נוסטלגיה" ולקח אותי הרבה שנים אחורה (לא חשוב כמה….) ונזכרתי במקום הישן והמקסים של ארז ששם הכל התחיל…
קראנו בעיתון על האיש שהביא את בשורת הלחם מסן –פרנסיסקו ופתח מקום של לחם ,דבר חדש באותם ימים בהם לחם תושייה היה מחמל נפשנו.
כחובבות פחמימות מושבעות ולחם בעיקר ,שמנו פעמינו אני ואחיותיי לראות את התופעה ,מקום רק של לחם …!! ..שמות הלחם בעיתון סחררו את ראשנו :
לחם שיפון צרפתי
לחם שוקולד
לחם בייקון וגבינת גאודה
לחם תפוחי אדמה ורוזמרין ועוד כהנה וכהנה….
המקום היה מקסים כמו שציינתי ,חנות קטנה .לצד החנות היה המטבח שם התרחש הקסם ,דרך חלון גדול אפשר היה לראות את העושים על המלאכה (היום שוכנת שם מסעדה גדולה ). בחנות היה מבחר מסחרר של לחמים ומאפים קטנים . היה קשה מאד לבחור.
אחד המאפים היה מאפינס ריקוטה ואוכמניות …מופלא ,מאפה פשוט ,וכפרי .
לימים הילה ביתי כסטודנטית ניהלה את אחד הסניפים של ארז …
כשסיפרתי לה על המאפינס שאני רוצה להכין , תשובתה המיידית הייתה "אני זוכרת כאלה מאפינס מ"לחם ארז"… בדיוק משם המתכון עניתי לה.
שתינו הפלגנו בזיכרונות על מקום ישן קטן וראשוני…שכך אנחנו בוחרות לזכור אותו.