מבשלת חלומות
1
תפוזי דם
2
פסטה אל'ה פולין – כוסמת עם אטריות
3
מרק עדשים וירקות – מוליגטוני
4
קערית הסושי שלי
5
מפגש פסגה ירוק
6
אדום אביב – אורז בצבעים של סלק
7
צבעים של חורף וסלט בורגול קטן
8
הגשם יבוא ומרק מינסטרונה
9
קינואה , אספרגוס צלוי וגבינת פטה .
10
רוחות מהפכה … וממולאים של קיץ

תפוזי דם

על חוף הכנרת 1961, לילה של קיץ אוויר של קטיפה

אור סירות דייגים משתקף על המים, רוח קלה נעימה כמו לטיפה

ירח תפוז-דם בא לפתע מסוריה, מסוק שחולף מרטיט את האוויר

משורר וילד נפגשים בשיר. אהוד בנאי (משורר וילד)

האובססיה שלי לתפוזי דם , לא הגיונית ולכאורה אין לה סיבה מוצדקת .

מסוף דצמבר אני מתחילה להציק לירקנים בשאלות ובחקירות , על מועד הגעתם לשוק .

האם העונה כבר נגמרה? אני שואלת בחרדה נשלטת . או שעדיין לא התחילה ? אני פוחדת שהתשובה לשאלה הראשונה תהייה חיובית , ואז אנה אני באה ? מה? לחכות עכשיו עוד שנה.

אני מפצירה בירקן הפרטי שלי ,להביא תפוזי דם . אין בעיה הוא עונה לי , אצלנו בצפון יש תפוזי דם בכל פינה .

עדיין אני מפקפקת ולא נחה על זרי דפנה , בביקורי השבועי בשוק האיכרים, אני מבקרת בכל דוכן . גם באלה שאין סיכוי שהמחשבה על תפוזי דם תחלוף בראשם .

בקצה השוק מצאתי אותם. רכים למגע , לא אחידים בצורתם , אבל כמה יפים בקליפתם האדומה –כתמתמה .

קניתי המון , וגם חילצתי הבטחה שהם יהיו כאן עוד חודש לפחות .

ניקבתי חור בקליפתו של אחד אדמדם במיוחד , ושתיתי את תוכנו המתוק .

עם השאר התאפקתי עד הבית .

קרא עוד

פסטה אל'ה פולין – כוסמת עם אטריות

אמא שלי אמרה לי:

ילד , כשתהיה רחוק שם לבדך

החברים הכי טובים שלך יהיו געגועיך .

צלילי קסטה רחוקים – נתן יהונתן

המנה הזו לא דומה לשום דבר שאתם מכירים .

יש בה נחמה פחמימתית , וטעמים של פעם . אני לא אגיד פולין , כי אף פעם לא הייתי שם . אבל היא בהחלט מזכירה לי את האוכל של אימי . אוכל פשוט , כפרי וביתי .אבא שלי היה קורא לזה קאשה.

אימי הייתה מכינה את זה כמו פילאף , עם הרבה בצל ,גזר שום וסלרי , היא אפילו לא ידעה מה זה פילאף , אבל הייתה לה יד בטוחה ויודעת וחושים של בשלנית .

לפעמים אני מכינה את הכוסמת כמו אמא שלי ולפעמים עם אטריות .

בדרך הביתה התלבטתי בין התכרבלות תחת שמיכה , כשקול הרוח מכה בחלונות . או המנה הזו שמכינים בכלום זמן .

החלטתי על המנה , כי זה כוחו של אוכל , משכך געגועים ומביס רעב .

הרוח הכתה בחלונות , כמו שאני אוהבת . ריח הבצל המטוגן ומראה האטריות המבעבעות בעדינות בסיר ,הרגישו כמו החלטה נכונה .

קרא עוד

מרק עדשים וירקות – מוליגטוני

בעוד הפרפרים מפזזים תחת קרני השמש באופן חסר אחריות , לא פוחדים לפרוש כנפיים מולה , לוהטת ככל שתהיה .

האפשרות להצטנף עוד רגע תחת איזה פרח מחשש לצינת סתיו , סתם מעוררת בהם רפרוף נוסף , דווקאי כזה .

 בתוך כל האופטימיות הזו , אני מחליטה על מרק , כחלק מסשן של ארוחה הודית .

אני לא הולכת על סתם מרק , אלא כזה שמכיל הרבה ירקות ,קטניות , וגם תבלינים מחממי חיך ובטן יש בו . בקיצור כל טוב .למרות שאני מבינה בראש שזה עדיין לא זמן מרק . אני ממשיכה לארגן את כל המרכיבים .

חותכת כל ירק לחוד פורסת בצלים ושומים , מנקה ירקות שורש ובטטות מתוקות ששעתן היפה עוד תגיע בבוא החורף .

כשאני מחממת תבלינים , אני כבר מבינה בלב שהמרק הזה , טוב בכל זמן שהוא .

אלא שבלילות הסתיו הצוננים הוא יהיה נהדר , ובחורף הוא יהיה הכרח .

הגשם שהתחיל לטפטף , הבהיר שהכל זמני , גם לפרפרים .

קרא עוד

קערית הסושי שלי

אני לא מכינה סושי.

לא כי יש לי משהו עקרוני נגד סושי , נהפוך הוא , אני מכורה לסושי , במסעדות..

למרות שלקחתי קורסים אין סופיים להכנת סושי , עדיין הפוטנציאל נשאר בלתי ממומש . כל המתכונים והידע הנדרש ספונים בבטחה , ליום הגורלי בו אכין סושי לגמרי לבד .

אלא שבינתיים ממש התחשק לי סושי ואז שמתי לב לעובדה שהחשק לסושי

,צף במחזוריות הקשורה לגמרי לעונות השנה . בחורף , הס מלהזכיר .

איך שמתחיל האביב , אוכל קל וצמחוני , נכנס לרשימת הטופ שלי.

כדי להשקיט קצת את הרעש שהתהווה לו בבטן ובראש , ממלמל בלחש ואחרכ' בקול , סושי!!! . הלכתי אל פיצוי הסושי שלי : קערית הכמו סושי .

קרא עוד

מפגש פסגה ירוק

 

בכל שנה , כמה ימים לפני פסח . כשהגשם מנער טיפות אחרונות והאביב בוקע לאט מתוך קליפתו המנומנמת . השוק מתכסה בצבעים מרהיבים של ירקות .

הירוק שלהם עמוק ורווי במים ובלשד האדמה. כתמי האור והצל , נופלים ברכות על העלים , והצבעים מקבלים גוון עמוק יותר.

כך בתפר של חורף ואביב , חג וחולין . הירקות מארגנים מפגש פסגה .

בהתחלה מפציע הארטישוק , בצבעים של סגול וירוק . כבר לפי הארטישוק אני נזכרת שהוא כאן לכבוד הפסח . הוא משתהה , לפני שצבעיו דוהים ומחכה לשום הירוק , לאפונה ולפול .

השומר עוד נאחז גם הוא קצת לפני שיתפוגג אל שנת הקיץ שלו. בשיא מופיעים גם השקדים הירוקים , אותם אני אוכלת ככה , כדי שהלימון והמלח לא יתחרו , באיך שהטבע רצה אותם : פריכים , קצת מרירים וחמצמצים .

חשפתי לארטישוקים את ליבם , וחילצתי פול ואפונים מהתרמיל , רק כדי לשדך אותם עם עוף . חשבתי שזה המעט שאני יכולה לתרום למפגש האביבי הזה .

קרא עוד

אדום אביב – אורז בצבעים של סלק

 יש רגע קצר בין אדר לניסן

שהטבע צוהל בכל פה

הוא שופע חיים

שיכור ומבושם –

איך שיופי יכול לרפא!

(דויד גרוסמן)

אני מודעת לגמרי למחזוריות וליופי הזה של הטבע , במיוחד עכשיו עם הפריחה הנפלאה וכל הירוק הזה .

גם אם היו מרחיקים ממני את לוח השנה ולא נותנים לי אפילו להציץ . הייתי יודעת שזה אביב .

הייתי יודעת לפי השמחה בלב , איתה אני מתעוררת בבוקר . ישר פותחת חלון ונושמת לי אוויר , ממלאה את הריאות שיהיה לי ברזרבה לפני שאלך לעבודה .

לובשת סוודר דק , אני שבלי מעיל לא זזה מטר , משילה שכבות של פנים וחוץ , מתכוננת לאביב.

בדרך לעבודה , מימיני הים ומשמאלי שדות של חרציות עם כתמים של כלניות .
ברגעים כאלה אני שמחה שאני לא גרה בתל אביב אהובתי . כי איפה שם בדרך לעבודה ילווה אותי הים ושדה חרציות .

אלה הימים בהם כל צבע זוהר יותר מתמיד , אולי כי השמש עדיין רכה וחומלת.

הסלק ארגמני יותר מתמיד , האדום שלו זוהר ומרגש . מתאים לי כל כך לחשוב עליו עם אורז מלא , ולחשוב על הצבע הנהדר שהסלק יעניק לו .

קרא עוד

צבעים של חורף וסלט בורגול קטן

ארגמן של סלק ורימון..

 

אני הולכת לשוק , רק אחרי שאני סורקת היטב את המקרר . מוודאת מה חסר , רושמת רשימות ומבטיחה להיות מאד עקבית ומדויקת …

ואז אני מגיעה לשוק ורואה את קשת הצבעים שהחורף מנפיק וקונה רק כי הכל יפה ,טרי ושובה לב.

קשת צבעי ירוק עמוק ורענן : שעועית ירוקה , שומר עם תפרחתו העדינה , ארוגולה , כרוב ירוק עם עלים פריכים , כזה שמתחשק עכשיו לתלוש את עליו אחד אחד ולמלא בכל טוב.

מגוון צבעי סגול : עלים וורודים – סגולים של צנוניות מוארכות וגם הקטנות עגלגלות בגוון בורדו .

סלק טרי באדום עז , מחובר אל עלים ירוקים מרושתים בעורקים וורודים , ישר אני חושבת עליו כשלם וזוכרת מה אפשר להכין מהעלים הנפלאים הללו .

רגבי אדמה נצמדים אל הסלק , מסרבים לעזוב . ריח של שורש ומעמקים של אדמה , מאיצים לי את הדופק .. כמהה לקחת את כל השלל , לפרוש במטבח ולראות מה יקרה . יודעת שלפעמים לא צריך יותר משמן ירוק עמוק ומלח גס ואפור.

קרא עוד

הגשם יבוא ומרק מינסטרונה

ו

טפטוף של טיפה ונצנוץ של זהב , והרוח נושב לו חופשי על הדרך . הגשם יבוא וישטוף כל כאב , זה המתח שתם והשמחה שבלב…  עלי מוהר – והגשם יבוא)

לפני שבא היורה ועשה את מפגן הראווה הראשון שלו לשנה זו . כבר כרתי ברית שלום עם החורף , ואפילו חיכיתי לו בשקיקה . התחלתי לאהוב את הרוח הצוננת על הלחיים ואפילו התקדרות השמיים ,רמזה לי על סוג של הבטחה . לגיטימציה לתת לדלת להיסגר מאחורי גבי , להתכרבל , ולבשל מרקים ונזידים .

בדרך מהעבודה , העלים והרוח יצרו מפגן ראווה מרשים ,וטיפות גשם גדולות בישרו על העתיד להגיע . פתחתי את החלון , נושמת אויר ומושיטה יד פרושה החוצה . שמחה פשוטה של רגע , חרצה לי סימנים של זיכרון בלב . ככה יהיה לי החורף מעתה , טפטוף של טיפה ונצנוץ של זהב.

מרק חם ועשיר , אפשר לי תחושת סיפוק פשוטה ובסיסית וחום שהתיישב לו בבטן , גרם לי לחשוב על דברים קטנים של חורף…

קרא עוד

קינואה , אספרגוס צלוי וגבינת פטה .

  .

 
 
 
 

אם להסתמך על לוח השנה , אנחנו כמעט בספטמבר , ואני מתחילה לחשב את הקיץ לאחור.

אני מרגישה את נשיפת הסתיו.

ציניקנים , ייאנחו מתוך פלגי הזיעה שלהם , ימחו אותם ואת דבריי .

אבל אני בעצב , מתחילה לעשות מחוות של פרידה :

ממהרת ללבוש את כל השמלות שעוד לא לבשתי .

קונה סנדלים של סוף עונה , ומורחת ציפורניים בוורוד עז .

מקפיאה עוד קצת פטל , אוכמניות ודובדבנים , שומרת לי במקפיא טעמים של קיץ.

משקיפה אל הים , ברגליים חשופות , בריזה קלה באה והולכת , מרמזת על קרירות של סתיו וחורף שתיכף יבוא…

בינתיים הולכת להכין סלט , קל , טעים , שמסתדר בנעימות עם חום הקיץ . אחד מתוך רשימה שאני חייבת להספיק , לפני מתקפת מאכלי הקדירה.

קרא עוד

רוחות מהפכה … וממולאים של קיץ

לרגע , ממש לרגע קט , שכחתי שיש שם מהפכה בחוץ , ושמתי את פעמיי , היישר אל ליבה , לכיוון רחוב רוטשילד , בו העם שוכן לבטח באוהליו.

רציתי להגיע לאורנה ואלה . לטעום כמה דברים , אבל בעיקר ,את עלי הגפן הממולאים , עם קרירות הצזיקי למעלה .

שנייה לפני , הבנתי ששיגרה , זה לעיתים מצב די אוטומטי . ורחוב רוטשילד הפך בכלל לעיר של אוהלים.

רוחות הקיץ ,התערבבו לי עם רוח מהפכה , ולמרות שאני בליבי ובנפשי עם לוחמי הצדק והשינוי , הכל נראה לי כרגע מעורפל בלחות ודביקות קשים למדי . חוצמזה , רק רציתי כמה עלי גפן…

אז חתכתי במהירות לשוק האיכרים , מבינה שממולאים כמו שאני אוהבת , אאלץ להכין לבד.

אם מתעקשים מספיק , ממולאים , (למרות הניג'וס של הגלגול ) הם בהחלט מאכל של קיץ . במיוחד כשהם נטולי בשר , מפולפלים , חמצמצים ומעט מתקתקים , הכל במידה .

רוטב היוגורט הקר , מעניק להם רעננות נפלאה וצוננת.

את שלי , הכנתי מעלי סלק , את תחתית הסיר , ריפדתי בפרוסות סלק דקות .

שכבת הריפוד , מיתנה את הבעבוע של הרוטב , ומנעה מהממולאים להתפרק . הסלק גם נתן צבע אדום עמוק לתבשיל כולו ותוספת של חמצמצות נעימה.

בחסות המזגן ומוזיקה קובנית , שעושה נעים וקריר בלב , יצאו יופי של ממולאים.

קרא עוד