מבשלת חלומות
1
כתום של קיץ – גאלט משמשים
2
לממש את הקיץ…
3
גאלט פירות של שלהי קיץ…

כתום של קיץ – גאלט משמשים

 

 

קטן 9

 

thumbnail

בילדותי היו המון סימנים מבשרי קיץ .
לכולם חיכיתי , אורבת להם , אוספת אותם אחד אחר השני . מחכה בסבלנות ששכרה בצידה .
אחד הסימנים היה , בואם של המשמשים , בהתחלה הביכורים שלהם , קצת ירקרקים וחמוצים , שומר נפשו ירחק מהם .

אחר כך הגיעו הזהובים כמו שמש , כתומי הלחיים , נוטפי המיץ , טעמם מיוחד ואין שני לו .

אימא הייתה ממהרת , קונה המון , ומתחילה במרדף אחר הפרי הזה , שנעלם כמו שבא , בבת אחת .

הייתה מתחילה בעוגות ועוברת חיש לריבות , ריבות זהובות ומתוקות במידה .

את החרצנים היינו אוספים , בשקית קטנה .
לא זוכרת אפילו למה , אבל היו שמות לאספנים : מלך הגוגואים , אלוף הגוגואים ,  ברור שמשאת נפשנו הייתה להיות מלך לפחות  .
הייתה לאימא עוגה פשוטה , עוגת ספוג שבה הייתה  מניחה משמשים , לוחצת אותם קלות פנימה ומפזרת מעט סוכר .
לעולם לא תהיה עוגה טעימה כמו זו , שבה היו מונחים טעמים ראשונים של קיץ ומגע ידיה של אימי .
קרא עוד

לממש את הקיץ…

יוני היה חודש בו בחרתי להחליט על מעט דברים , גם על אלה שהייתי צריכה להחליט , החלטתי רק בגלל שהייתי מוכרחה.

יוני היה חודש של ביקור משפחתי בבוסטון .

יוני היה חודש עמוס בפגישות , פרידות והתארגנות מחודשת ליום יום .

יוני היה חודש בו המחשב קרס , תוקן ועדיין לא החליט אם הוא חזר לעצמו . אני יודעת שאני עדיין לא חזרתי לגמרי לעצמי , ואם יש מי שמוצא אותי , שיחזיר בבקשה.

אני יכולה להגיד לזכותי שבחרתי לתת לאירועים להוליך אותי . נכחתי לדעת שלשחרר זו תחושת חופש נפלאה באמת . בטח שבית חלומי על האגם בניו המפשייר , שהייה עם הכי אהובים עלי , קניות ואוכל טוב הם אמצעים נהדרים לתחושת השחרור שלתוכה שקעתי.

קרא עוד

גאלט פירות של שלהי קיץ…

בערב או לפנות בוקר אני כבר מתחילה להריח את הסתיו.
אני מבחינה בסימנים רבים המכריזים על בואו של הסתיו . מי שהחום מעיק עליו ,לא כל כך מבין על מה אני מדברת . אבל אני כאוהבת קיץ מושבעת ,חשה את שלהי הקיץ…יכולה להרגיש את רוח הסתיו נושפת בעורפי , מילא סתיו ,אלא שהחורף תיכף ישעט בעקבותיו….
רוח הסתיו תביא את הנחליאלי ,את חבצלת החוף והחצב (אותם כבר אפשר לראות פה ושם). בשדות כבר קוטפים את הכותנה .. והעלים מתחילים לשנות את צבעם. הציפורים מתארגנות כבר לנדידתן דרומה….
הימים מתקצרים והלילות מתארכים… ב22 בספטמבר (תסכימו איתי שזה כבר כאן) שעות היום משתוות לשעות הלילה.
עוד רגע קט ,כולם ידברו על געגועים לים,לקצת חום ולקיץ…
פירות שלהי הקיץ ,רכים ומתוקים במיוחד ממלאים את האויר בריחם המתוק והבשל ( לא אלה שנמכרים לנו אחרי שבילו קצת יותר מידי זמן בהקפאה).
פירות כמו תמרים ,תאנים מתוקות כדבש , רימון וגויאבות ,דוחקים בהם לעזוב בכבוד.. ולהשאיר לנו טעם מתוק וגעגוע לפעם הבאה ,לעונה הבאה….
אז מצאתי במקרר ,כמה פירות נטושים שבכלל שכחתי שהם שם… והוספתי עוד כמה ממש מתוקים שמצאתי אצל הירקן , והכנתי גאלט של סוף קיץ.
אני מאד אוהבת את המאפה הזה ,קודם בגלל שהוא ממש קל להכנה , כמו גם את השילוב של הבצק החמאתי עם החמצמצות –המתוקה של הפירות .
המראה של הגאלט הוא כל כך כפרי ופשוט לכאורה ,אבל כל –כך יפה!! .
הכי כיף לאכול את הפאי –גאלט הזה פושר ,כי אז יש את המיצוי הכי גדול של טעמים . אבל גם אחרי יום ,אכלנו אותו בהנאה רבה…
אפשר כמובן להגיש עם קצפת \ גלידה . אבל אני אוהבת את טעם הפרי כמו שהוא….
אפשר כמובן להכין עם איזה פרי שרוצים ,ולשלב אפילו כמה סוגים של פירות