מבשלת חלומות
1
על צמחונות ונתח סינטה אחד

על צמחונות ונתח סינטה אחד

המתכון הזה הוא עדות ניצחת לדו קיום שחי בתוכי (זה לא הדו קיום היחיד). זה לא דו קיום של שלום , אלא של תבוסה .

מבחינה אידיאולוגית , הייתי רוצה להיות צמחונית כל הזמן , לא רוב הזמן או לפעמים , אלא באמת כל הזמן !!!. אלא מה , יצא שאני אוהבת אוכל : לבשל , לצלם , לאכול , לקנות , להסתכל . בסדר הזה או כל סדר אחר .

להגנתי אוכל לומר , שאוכל צמחוני "עושה" לי את זה , הרבה יותר מנתח בשר מדמם . אך עדיין כשאני עוברת ליד דוכן בשר ורואה נתחים דקים ומשוישים קלות , הקרייבינג ותשוקת הבישול מרימים ראש ואני לוקחת אותם הביתה .

כדי לשמור על התשוקה הרגעית הזו שתהייה כמה שיותר סטרילית , אף פעם הנתחים האלה לא יהיו מחוברים לאיזה גוש ענק , והחנות חייבת להיות הכי אסטטית שיש … ככה אני שומרת על אחת התכונות הפולניות הכי חשובות :מה שלא רואים , לא יודעים .

כשהמצפון מרים ראש ומדבר איתי על אי- אלימות (האימסה) , על עובדת היותי מורה ליוגה ועל כך שחייבת להיות לי אג'נדה קולינארית יותר סדורה , שלא מתנגשת ככה ועושה בי שפטים כל פעם מחדש .אני אומרת לו , שלפעמים אני עושה וויתורים .

הקונפליקט הזה מקבל משמעות מתעצמת בגלל הילה ביתי שעושה עכשיו את דרכה מצמחונות לטבעונות , דרך טהורה ובטוחה , ללא קונפליקטים ושאר אבני מכשול .

אז בינתיים אני נמצאת באחוזי הלייט של 20 – 80 אחוז , צופה אל העתיד בעידוד . משתדלת לא להיות קשה עם עצמי ובעיקר לא לשפוט , זה גם סוג של אלימות , אני מזכירה לעצמי ומסדרת לי את המצפון במחשבה שדברים יכולים להיות כמו שהם וההפוך שלהם באותו זמן .

בינתיים עד שזה יקרה , הכנתי שני מתכונים אסיאתיים נחמדים מנתחי הסינטה המשוישים שלקחתי הביתה . שניהם משתמשים באותו בשר , אך הם שונים בצורת העשייה וקצת גם בתיבול .את שניהם אני אוהבת באותה מידה….

קרא עוד