מבשלת חלומות
1
זרעי קיץ – קישואים ממולאים בבשר טלה ובורגול
2
מאפה אורז וטלה רב – שכבתי
3
תבשיל של בורגול ובשר
4
פילאף טלה …עם חומוס ,אורז וגזר.

זרעי קיץ – קישואים ממולאים בבשר טלה ובורגול

אני רציתי להכין מנה של כל מיני ירוקים

מנה שיש בה תיבול אסיאתי מעורר חושים

פתאום מזווית העין , לכד את מבטי ארגז עם קישואים

הם היו מרהיבים בצבעים של ירוק וצהוב מנומרים

רציתי להאמין שכך עשה אותם הטבע ,ואפילו מצאתי לזה נימוק

הסדר של הצבעים , לא זהה בדיוק

כל קישוא , נראה כמעט זהה , אבל גם שונה

ראיתי בדמיוני את זה שזרע אותם באדמה

נותן לרוח לשאת אותם , כל זרע למקום אחר

הכי אהבתי את זה שבקודקודו פורח פרח

חשבתי , הנה כך נולד קישוא בוקע לו אל העולם

אלא שבמקום להיפרד , הם נאחזו זה בזה

מסרבים להיפרד

אם לא תשחרר אמר הקישוא לפרח

נישאר צמודים ככה לנצח

גם אני סירבתי להתנתק , אפילו החזקתי אותם שבוע במקרר , רק בשביל להסתכל .

קרא עוד

מאפה אורז וטלה רב – שכבתי

נכון שהבאתי  מתכון דומה. אבל יצא לי כל כך טעים ויפה ,שחשבתי שיהיה ממש לא פר ,לא לשתף . חוצמזה שכאן לא השתמשתי בשאריות של צלי טלה וגם שיניתי קצת .

חשוב לדעת שאת האורז השכבתי הזה , צריך לתכנן . אי אפשר לבוא אליו בגחמה של רגע .

צריך לקנות את הבשר המתאים . להזמין כמה אנשים , כאלה שמרגישים נוח להשמיע קולות של עונג בחברתם .

אתם תגידו שזה אושפלאו , אחרים יגידו שזה סוג של מקלובה… אני לא אגיד שאתם לא צודקים . אבל כתמיד , זו פרשנות שלי שלא תמיד מאד נאמנה למקור , אבל את זה כבר אמרתי גם   כאן

קרא עוד

תבשיל של בורגול ובשר

חיי כבלוגרית הם כמו נסיעה בגלגל ענק.

סחרחרה מטורפת של עליות ומורדות.

פעם ראשי מלא כרימון ברעיונות ,השראה ומוטיבציה. מנסה מתכונים חדשים , מפיחה חיים בישנים , מצלמת , מתעדת , מתנסחת . רעיון רודף רעיון , קצרת רוח להספיק הכול.

פעמים רבות…. רבות מידי , שממה !! כלום!!

לא רעיון אחד אפילו , לא בדל של מחשבה . ספיקות עצומים של על מה ולמה אני בכלל טורחת.

את מי זה מעניין? אני שואלת את עצמי , כמה אפשר למחזר ולהמציא את הגלגל כל פעם מחדש. אני מניחה לספקות לחפור בתוכי , נותנת לקול הקטן והמעצבן , להרים את ראשו ולשאת את קולו בשאלות מציקות : "יש כל כך הרבה מאותו דבר" , "מה עוד נותר לחדש?" . כאלה מין מחשבות. וכן …לפעמים זו רק עצלות .

הדרך שמוליכה אותי לכל פוסט , אינה רצופה וחלקה. היא מלאה מהמורות של כן ולא של דחייה ורפיון ידיים .

אז למה לך ? אתם וודאי שואלים…

כי אני מחויבת לעצמי . ההחלטות שלי אינן נמהרות , הן נשקלות ונמדדות , כשמגיעה ההחלטה הסופית , היא מהווה מעין התחייבות לעצמי ולדרך שלי . עד שאחליט לשנות…

מלבד זאת , אני כל כך נהנית , מלאה בשמחה בכל פעם שנראה לי שהבאתי משהו מעצמי , שמרגיש לי לגמרי שלי ודומה רק לי (כך אני לפחות מקווה).

למזלי הגדול !!! יש לי דרייב עצום!!! בכל פעם , מחדש , מהאנשים סביבי . באופן מפתיע , אני מגלה המון אנשים שיודעים להגיד את המילה הנכונה , בדיוק כשאני מרפה… רשת גדולה של אחרים כמוני , בלוגרים , קוראים וחברים עלומים אחרים , שמבינים כמה מילות תמיכה ,יכולות לחולל ניסים .

אני זוכה להכיר אנשים מדהימים , שלא יכולתי להכירם , אלא בנסיבות האלה בדיוק.. במקום הזה של שיתוף.

אז אם אנו בענייני פרגון … אני רוצה להביא מתכון מבלוג אחר , שאמנם אינו נזקק ליחסי ציבור , אך הוא אחד האהובים עלי ומקור השראה בלתי נדלה.

ראיתי את המתכון ומיד ידעתי שגם אני רוצה לאכול מזה…. בשר ובורגול שמתחפשים לקובה…

קרא עוד

פילאף טלה …עם חומוס ,אורז וגזר.

משחר ילדותי אני יודעת שאוכל לא זורקים….
אמא שלי חזרה ושיננה באוזנינו את המנטרה הזו בכל מיני נוסחים ,שחלקם הגדול ידוע לכולנו :
1) הילדים הרעבים בהודו..
2)רק כשחווים רעב אמיתי יודעים את ערך האוכל…..
3)עמדתי..טרחתי..בישלתי… את השאר תוסיפו מהמקורות שלכם.
אני כמובן הפנמתי (בכל זאת דור שני לשואה…) ואני זורקת אוכל רק אם אין ממש ברירה ,שזה אומר על סף קלקול ..טוב ,כמעט…
כך יצא שמשוק הטלה המפוארת שהכנתי לחג (ושעלתה חצי משכורת..) נשאר נתח קטן (אבל לא מספיק קטן) שהעלה את כל הטיעונים האפשריים ,חלק גדול פירטתי למעלה וחלק קשור לעובדה שחשבתי שאפשר להכין איתו משהו נפלא ,שיהיה טעים ועדיין אף אחד לא ינחש שאת הטלה הזה הם כבר אכלו בוורסיה אחרת. הרעיון קרם עור וגידים ויצאתי לדרך…

קרא עוד