מבשלת חלומות
1
אדמה
2
סלט של קיץ ועוד חברים
3
זרעי קיץ – קישואים ממולאים בבשר טלה ובורגול
4
צבעים של חורף וסלט בורגול קטן
5
חלומות על קישואים במלית בורגול ועדשים
6
דג קוד על מצע בורגול ותבשיל קטן של עגבניות שמש
7
תבשיל של בורגול ובשר
8
סלט בורגול עם שפע עשבי תיבול ופירות יבשים
9
מג'דרה של דגנים וקטניות

אדמה

שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע –
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.
מילים : דורית צמרת

לכל מסעדה היום  , יש בתפריט שלה לפחות מנה אחת עם ירקות שורש שזה עתה הוצאו מהאדמה .
כל מסעדה שמחשיבה את עצמה מאמצת לה מגדל פרטי , שיצרף גם אותה לרשימת המיוחסים שנהנים משלל אדמתו .

 

כל מבשל שמחשיב את עצמו  (לפחות בעיני עצמו) משתדל להשיג לעצמו , קצת ירקות כאלה , רצוי עם רגבי אדמה .
המגדילים אפילו אוכלים ככה את הירק , על רגביו , בטענה שכל הטוב של האדמה , נמצא כאן בבוץ , ולמה לבזבז ….
זו בהחלט שעתם היפה של הצמחונים והטבעונים  ,  שעושים לשאר  , נא …ונא , אמרנו לכם .
אבל אם אני שמה את הציניות בצד (וזה קשה) , אכן טעמם של ירקות שנשלפו מהאדמה  , בצבעי הכתום , צהוב , סגול  , ירוק  ואדום שלהם , מחוברים עדיין לעלים , כמו תינוק המסרב להיפרד מאמו 
טעמם של אלה לא דומה ולו במעט , לירקות שמבלים את זמנם במחסני הקירור .
היום בעבודה כשהכנתי סלט מכל הירקות האורגניים והלא אורגניים   , אך כה טריים שלי , פרשתי אותם קודם לפני עיניי , מלהיבה ומתלהבת משלל הצבעים.  אמרה לי חברה  , אולי נשכור לנו חלקה מחוץ לעיר ונגדל לבד את הירקות ?
כמה שהאפשרות לעשות זאת נראית לי תלושה מהמציאות היומיומית שלי  , בלב  ידעתי  , כמה הייתי כמהה , לשתול הכל  (טוב , לא לבד) בעצמי .
לראות את השתילים  נובטים ומלבלבים.
 לראות את ההתחלה של אודם הצנוניות  מבצבץ מהאדמה,  ארגמן של סלק  , ופקעות בצל ירוק .
מדמיינת את הגשם משקה אותם  ומוציא החוצה את  תמצית הריח שלהם …
מהאדמה לצלחת  , אני ממלמלת לעצמי  ,   הוזה קצת על האפשרות .
 בינתיים , אני מתנחמת בידיעה שיש לי את עלה עלה  ואת שוק האיכרים .
 צליתי קצת ירקות וחיברתי אותם לחיטה ובורגול .
חיטה נראתה לי הכי מתאימה להזיה של האדמה  ,  שיבולים נעות ברוח , משירות זרעים לפעם הבאה  , הכי שורשי שיש …

סלט של קיץ ועוד חברים

הרבה זמן לא הייתי כאן , אני יודעת .

אני לא זוכרת אם כבר אמרתי לכם , אבל לא תמיד אני מרגישה צורך להיות כאן וכשזה קורה , אני פשוט מרפה .

יש מעט מאד דברים בעולם שאני לא מוכרחה לעשות , כאן זה אחד המקומות היחידים שאני לא מוכרחה , אם אני לא רוצה .

אבל בירכתי הראש היכן שאנחנו שומרים את הדברים לאחר כך . יש את המקום הזה , מקום יקר ואהוב אני יודעת שתיכף אחזור אליו , רק עוד רגע , כשאגמור להיות שקטה .

אני מקווה שגם אתם שמרתם אותי באיזה מקום ,ואולי אפילו קצת חיכיתם ?

קרא עוד

זרעי קיץ – קישואים ממולאים בבשר טלה ובורגול

אני רציתי להכין מנה של כל מיני ירוקים

מנה שיש בה תיבול אסיאתי מעורר חושים

פתאום מזווית העין , לכד את מבטי ארגז עם קישואים

הם היו מרהיבים בצבעים של ירוק וצהוב מנומרים

רציתי להאמין שכך עשה אותם הטבע ,ואפילו מצאתי לזה נימוק

הסדר של הצבעים , לא זהה בדיוק

כל קישוא , נראה כמעט זהה , אבל גם שונה

ראיתי בדמיוני את זה שזרע אותם באדמה

נותן לרוח לשאת אותם , כל זרע למקום אחר

הכי אהבתי את זה שבקודקודו פורח פרח

חשבתי , הנה כך נולד קישוא בוקע לו אל העולם

אלא שבמקום להיפרד , הם נאחזו זה בזה

מסרבים להיפרד

אם לא תשחרר אמר הקישוא לפרח

נישאר צמודים ככה לנצח

גם אני סירבתי להתנתק , אפילו החזקתי אותם שבוע במקרר , רק בשביל להסתכל .

קרא עוד

צבעים של חורף וסלט בורגול קטן

ארגמן של סלק ורימון..

 

אני הולכת לשוק , רק אחרי שאני סורקת היטב את המקרר . מוודאת מה חסר , רושמת רשימות ומבטיחה להיות מאד עקבית ומדויקת …

ואז אני מגיעה לשוק ורואה את קשת הצבעים שהחורף מנפיק וקונה רק כי הכל יפה ,טרי ושובה לב.

קשת צבעי ירוק עמוק ורענן : שעועית ירוקה , שומר עם תפרחתו העדינה , ארוגולה , כרוב ירוק עם עלים פריכים , כזה שמתחשק עכשיו לתלוש את עליו אחד אחד ולמלא בכל טוב.

מגוון צבעי סגול : עלים וורודים – סגולים של צנוניות מוארכות וגם הקטנות עגלגלות בגוון בורדו .

סלק טרי באדום עז , מחובר אל עלים ירוקים מרושתים בעורקים וורודים , ישר אני חושבת עליו כשלם וזוכרת מה אפשר להכין מהעלים הנפלאים הללו .

רגבי אדמה נצמדים אל הסלק , מסרבים לעזוב . ריח של שורש ומעמקים של אדמה , מאיצים לי את הדופק .. כמהה לקחת את כל השלל , לפרוש במטבח ולראות מה יקרה . יודעת שלפעמים לא צריך יותר משמן ירוק עמוק ומלח גס ואפור.

קרא עוד

חלומות על קישואים במלית בורגול ועדשים

 
 
 
 בלילה , כשהלכתי סוף סוף לישון , מניחה גוף עייף על סדינים קרירים ,נעטפת בשמיכה כמו שנעטפים בחיבוק גדול . חשבתי שאתן רגיעה למחשבות ואשקיט קצת את הקולות שממשיכים להזכיר . את מה שיש עוד לקנות , לבשל , לתכנן , לעשות רשימת מצאי ותכנון לו"ז מדויק . טירוף של חגים שמשאירים אותי קצת תשושה ומנותקת אחר –כך.

ככה זה , דווקא בלילה כשהמחשבות מאוימות על ידי השינה , הן מתעוררות ומסתחררות בראש , לפעמים גם בלי קשר הגיוני , אלא אסוציאטיבי לגמרי .

ניסיתי להרגיע קצת במשפטי סקרלט אוהרה מ"חלף עם הרוח" : "אחרי הכל ,מחר הוא יום חדש" .  עת לחשוב ועת לישון  ,אך כלום לא עזר.

דקה לפני שנרדמתי , עוד זכרתי , שחובה להכין משהו חילופי לריני , שאינה אוכלת ומריחה טלה בשום אופן שהוא .

התעוררתי , כשאני זוכרת שכל הלילה , מיינתי עדשים קטנות ושחורות ורוקנתי המון קישואים מתוכנם .

החלום העיר אותי רעבה , עם קרייבינג מטורף לקישואים ממולאים ועייפות עצומה , ככה זה כשמבשלים כל הלילה…

התבשיל זכה להצלחה עצומה בין כל יושבי הבית , גם בין אוכלי הטלה .

ריני ביקשה מתכון והתרצתה על פרסומו כאן .רק ביקשה שזה יהיה מהר.

קרא עוד

דג קוד על מצע בורגול ותבשיל קטן של עגבניות שמש

 
 
 
 
 
 
 

עד שצפיתי בקרב סכינים ,ובמאסטר שף . הייתי בטוחה שהאופן בו אני מגישה את האוכל , הוא חינני ביותר.

משחר ילדותי ובהתאמה לקולחוז שלנו , נהגנו להגיש הכל לשולחן , לבד ממנה ראשונה ואחרונה , פגשתי גם במשפחות שמגישות גם את המנה הראשונה ואת הקינוח , ישר בתחילת הארוחה.

השתמשתי תמיד בכלים הכי יפים שלי , דוגלת בפסוק " לא לראותם בלבד".

אלא מה , באו סטפן , אייל שני וחבר מרעיו וטרפו את קלפי – סליחה ..צלחותיי .

לפי משנתם הסדורה , לא די באוכל טעים המוגש בכמות נאה אל השולחן ופותר לסועדים דילמות קשות ומהותיות כמו : מה עוד יש לאכול ? האם אני אשבע בכלל ? כמה כדאי לי לאכול ? בקיצור שאלות מטרידות מנוחה ושקט נפשי.

עתה , בטרנד הצילחות , כדאי להגיש מנות אישיות ומקושטות כיד הדמיון .

מומלץ לצאת אל הטבע ולחפש סלעים קטנים , פרחים יבשים , גזע עץ , חלוקי נחל . המוטו שלהם : צא ותור , את האדמה , הים והאוויר ומצא לך קישוטים לשולחנך.

לבד מאותם קישוטים , חשובה גם מאד זווית הנחתו של האוכל , המצטיינים יניחו אותו , בשליכטה אגבית , אך מלאת חשיבות (אני מתאמנת).

הגדיל לעשות אייל שני , כשהביא לאולפן סנה בוער (עלי מרווה , אלכוהול וגפרורים) שהקיף פוקאצ'ה אחת , שרק רצתה להיות כמו שהיא ופתאום בהינף אש , הפכה למשהו כנעני קדום.

אז לאט ,אני צוברת לי שעות צילחות , מבינה שלהגיש אוכל סתם כך זה פאסה.. וסטיילינג זו מילה של העת החדשה.

תבשיל של בורגול ובשר

חיי כבלוגרית הם כמו נסיעה בגלגל ענק.

סחרחרה מטורפת של עליות ומורדות.

פעם ראשי מלא כרימון ברעיונות ,השראה ומוטיבציה. מנסה מתכונים חדשים , מפיחה חיים בישנים , מצלמת , מתעדת , מתנסחת . רעיון רודף רעיון , קצרת רוח להספיק הכול.

פעמים רבות…. רבות מידי , שממה !! כלום!!

לא רעיון אחד אפילו , לא בדל של מחשבה . ספיקות עצומים של על מה ולמה אני בכלל טורחת.

את מי זה מעניין? אני שואלת את עצמי , כמה אפשר למחזר ולהמציא את הגלגל כל פעם מחדש. אני מניחה לספקות לחפור בתוכי , נותנת לקול הקטן והמעצבן , להרים את ראשו ולשאת את קולו בשאלות מציקות : "יש כל כך הרבה מאותו דבר" , "מה עוד נותר לחדש?" . כאלה מין מחשבות. וכן …לפעמים זו רק עצלות .

הדרך שמוליכה אותי לכל פוסט , אינה רצופה וחלקה. היא מלאה מהמורות של כן ולא של דחייה ורפיון ידיים .

אז למה לך ? אתם וודאי שואלים…

כי אני מחויבת לעצמי . ההחלטות שלי אינן נמהרות , הן נשקלות ונמדדות , כשמגיעה ההחלטה הסופית , היא מהווה מעין התחייבות לעצמי ולדרך שלי . עד שאחליט לשנות…

מלבד זאת , אני כל כך נהנית , מלאה בשמחה בכל פעם שנראה לי שהבאתי משהו מעצמי , שמרגיש לי לגמרי שלי ודומה רק לי (כך אני לפחות מקווה).

למזלי הגדול !!! יש לי דרייב עצום!!! בכל פעם , מחדש , מהאנשים סביבי . באופן מפתיע , אני מגלה המון אנשים שיודעים להגיד את המילה הנכונה , בדיוק כשאני מרפה… רשת גדולה של אחרים כמוני , בלוגרים , קוראים וחברים עלומים אחרים , שמבינים כמה מילות תמיכה ,יכולות לחולל ניסים .

אני זוכה להכיר אנשים מדהימים , שלא יכולתי להכירם , אלא בנסיבות האלה בדיוק.. במקום הזה של שיתוף.

אז אם אנו בענייני פרגון … אני רוצה להביא מתכון מבלוג אחר , שאמנם אינו נזקק ליחסי ציבור , אך הוא אחד האהובים עלי ומקור השראה בלתי נדלה.

ראיתי את המתכון ומיד ידעתי שגם אני רוצה לאכול מזה…. בשר ובורגול שמתחפשים לקובה…

קרא עוד

סלט בורגול עם שפע עשבי תיבול ופירות יבשים

לסלט הבורגול יש אין סוף גרסאות . יש שיתעקשו לקרוא לו טבולה.
האנשים שאוהבים את הסלט נחלקים לאלה שאוהבים אותו רק עם פטרוזיליה , נענע ,בצל והרבה לימון . האחרים אוהבים אותו עם ירקות בפנים . אני שייכת לקבוצה השנייה ואוהבת אותו עם ירקות ועוד כמה דברים טובים בתוכו….
את הירקות אני חותכת הכי דק שאפשר ,צריך סבלנות ..אבל בשביל זה נועדה המוזיקה שתעשה לי שמח בלב ואז בטוח שהאוכל יהיה גם הרבה יותר טעים.
לסלט עם הירקות ,אני מוסיפה גם פרי אחד או שניים יבשים ומתוקים ,חופן אוכמניות . החמוץ –מתוק הזה של הפירות באה טוב עם הירקות והבורגול…
הוספה של חופן פיסטוקים קלויים הייתה החלטה של הרגע האחרון , תוספת זו העניקה טעם וקראנצ'יות למנה.
הסלט נשמר כיומיים במקרר.
כדי ליהנות מהסלט הזה כאוכל בריא ,קליל וקייצי כל כך כל השבוע . אני נוהגת לשמור את הבורגול בכלי נפרד במקרר . את הירקות אני חותכת ערב קודם (נכון הכי טוב באותו יום … אבל לא תמיד קל ליישם ) ומתבלת רק בבוקר . לפעמים אני מחליטה להוסיף מעט גבינת פטה או גבינה בולגרית מפוררת למעלה … חגיגה של צבעים וטעמים!!!

מג'דרה של דגנים וקטניות

את מסעדת "רפאל" של השף רפי כהן ,אני פוקדת בשקדנות מאז הקמתה.
פעם היינו אוכלים שם לעיתים תכופות יותר, היום קצת פחות. מה שמזכיר לי שמעניין אותי לבדוק מה חדש שם…
אני מאד אוהבת את האופן שבו רפי כהן משתמש במצרכים בסיסיים ונגישים ונותן להם פרשנות משלו ,מתוחכמת ועם זאת כל כך פשוטה ,עד שקשה להבין איך אף אחד לא חשב על זה לפניו…
באחת הארוחות במסעדה ,אכלתי מנה של ממולאים שהיו מדהימים . היו שם עלי גפן,חצילים קטנים, ועוד ירקות שהיו ממולאים בבשר טלה ,בורגול ,עדשים וזרש (אוכמניות קטנות מיובשות) על הכל הייתה נגיעה של טחינה ושמן זית…שירה!!
כל כך התרשמתי שהחלטתי להשיג את המתכון .מאחר ואני לא הססנית בקשר לדברים שאני מאד רוצה. התקשרתי למסעדה ותוך 30 ד'ק היה המתכון בידי…. כמובן שהכנתי אותו על בסיס קבוע!
המנה הזו של המג'דרה היא בדיוק מסוג המנות הבסיסיות והמתוחכמות …קטניות ודגן שהם הכי בריא ודי נחשבים עדיין לטרנד…. ומהם ליצור את המג'דרה הגאונית הזו שהיא מאכל מסורתי ועתיק יומין.
ראיתי את המתכון באחד העיתונים ,אחרי שרפי כהן הסכים לחלוק את מתכוניו עם כולנו…ומיד ידעתי שהמג'דרה הזו הולכת להישאר איתנו הרבה מאד זמן ולנצח אם אפשר . המתכון משלב את כל הדברים שאני הכי אוהבת ,הוא גם בריא ,פשוט , טעים ומנצח!!
אני מאד אוהבת את השילוב של המנה עם במיה טרייה בעונה וטחינה .
מג'דרה של קטניות ודגן עם טחינה כמובן….

קרא עוד