מבשלת חלומות
1
אדמה
2
תפוזי דם
3
על צמחונות ונתח סינטה אחד
4
אורז בר ,טופו ואספרגוס -הכי בריא!!
5
חיטה ואספרגוס מוקפצים בווק…. .
6
פולנטה עם פטריות,אספרגוס וגבינת פרמזן.

אדמה

שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע –
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.
מילים : דורית צמרת

לכל מסעדה היום  , יש בתפריט שלה לפחות מנה אחת עם ירקות שורש שזה עתה הוצאו מהאדמה .
כל מסעדה שמחשיבה את עצמה מאמצת לה מגדל פרטי , שיצרף גם אותה לרשימת המיוחסים שנהנים משלל אדמתו .

 

כל מבשל שמחשיב את עצמו  (לפחות בעיני עצמו) משתדל להשיג לעצמו , קצת ירקות כאלה , רצוי עם רגבי אדמה .
המגדילים אפילו אוכלים ככה את הירק , על רגביו , בטענה שכל הטוב של האדמה , נמצא כאן בבוץ , ולמה לבזבז ….
זו בהחלט שעתם היפה של הצמחונים והטבעונים  ,  שעושים לשאר  , נא …ונא , אמרנו לכם .
אבל אם אני שמה את הציניות בצד (וזה קשה) , אכן טעמם של ירקות שנשלפו מהאדמה  , בצבעי הכתום , צהוב , סגול  , ירוק  ואדום שלהם , מחוברים עדיין לעלים , כמו תינוק המסרב להיפרד מאמו 
טעמם של אלה לא דומה ולו במעט , לירקות שמבלים את זמנם במחסני הקירור .
היום בעבודה כשהכנתי סלט מכל הירקות האורגניים והלא אורגניים   , אך כה טריים שלי , פרשתי אותם קודם לפני עיניי , מלהיבה ומתלהבת משלל הצבעים.  אמרה לי חברה  , אולי נשכור לנו חלקה מחוץ לעיר ונגדל לבד את הירקות ?
כמה שהאפשרות לעשות זאת נראית לי תלושה מהמציאות היומיומית שלי  , בלב  ידעתי  , כמה הייתי כמהה , לשתול הכל  (טוב , לא לבד) בעצמי .
לראות את השתילים  נובטים ומלבלבים.
 לראות את ההתחלה של אודם הצנוניות  מבצבץ מהאדמה,  ארגמן של סלק  , ופקעות בצל ירוק .
מדמיינת את הגשם משקה אותם  ומוציא החוצה את  תמצית הריח שלהם …
מהאדמה לצלחת  , אני ממלמלת לעצמי  ,   הוזה קצת על האפשרות .
 בינתיים , אני מתנחמת בידיעה שיש לי את עלה עלה  ואת שוק האיכרים .
 צליתי קצת ירקות וחיברתי אותם לחיטה ובורגול .
חיטה נראתה לי הכי מתאימה להזיה של האדמה  ,  שיבולים נעות ברוח , משירות זרעים לפעם הבאה  , הכי שורשי שיש …

תפוזי דם

על חוף הכנרת 1961, לילה של קיץ אוויר של קטיפה

אור סירות דייגים משתקף על המים, רוח קלה נעימה כמו לטיפה

ירח תפוז-דם בא לפתע מסוריה, מסוק שחולף מרטיט את האוויר

משורר וילד נפגשים בשיר. אהוד בנאי (משורר וילד)

האובססיה שלי לתפוזי דם , לא הגיונית ולכאורה אין לה סיבה מוצדקת .

מסוף דצמבר אני מתחילה להציק לירקנים בשאלות ובחקירות , על מועד הגעתם לשוק .

האם העונה כבר נגמרה? אני שואלת בחרדה נשלטת . או שעדיין לא התחילה ? אני פוחדת שהתשובה לשאלה הראשונה תהייה חיובית , ואז אנה אני באה ? מה? לחכות עכשיו עוד שנה.

אני מפצירה בירקן הפרטי שלי ,להביא תפוזי דם . אין בעיה הוא עונה לי , אצלנו בצפון יש תפוזי דם בכל פינה .

עדיין אני מפקפקת ולא נחה על זרי דפנה , בביקורי השבועי בשוק האיכרים, אני מבקרת בכל דוכן . גם באלה שאין סיכוי שהמחשבה על תפוזי דם תחלוף בראשם .

בקצה השוק מצאתי אותם. רכים למגע , לא אחידים בצורתם , אבל כמה יפים בקליפתם האדומה –כתמתמה .

קניתי המון , וגם חילצתי הבטחה שהם יהיו כאן עוד חודש לפחות .

ניקבתי חור בקליפתו של אחד אדמדם במיוחד , ושתיתי את תוכנו המתוק .

עם השאר התאפקתי עד הבית .

קרא עוד

על צמחונות ונתח סינטה אחד

המתכון הזה הוא עדות ניצחת לדו קיום שחי בתוכי (זה לא הדו קיום היחיד). זה לא דו קיום של שלום , אלא של תבוסה .

מבחינה אידיאולוגית , הייתי רוצה להיות צמחונית כל הזמן , לא רוב הזמן או לפעמים , אלא באמת כל הזמן !!!. אלא מה , יצא שאני אוהבת אוכל : לבשל , לצלם , לאכול , לקנות , להסתכל . בסדר הזה או כל סדר אחר .

להגנתי אוכל לומר , שאוכל צמחוני "עושה" לי את זה , הרבה יותר מנתח בשר מדמם . אך עדיין כשאני עוברת ליד דוכן בשר ורואה נתחים דקים ומשוישים קלות , הקרייבינג ותשוקת הבישול מרימים ראש ואני לוקחת אותם הביתה .

כדי לשמור על התשוקה הרגעית הזו שתהייה כמה שיותר סטרילית , אף פעם הנתחים האלה לא יהיו מחוברים לאיזה גוש ענק , והחנות חייבת להיות הכי אסטטית שיש … ככה אני שומרת על אחת התכונות הפולניות הכי חשובות :מה שלא רואים , לא יודעים .

כשהמצפון מרים ראש ומדבר איתי על אי- אלימות (האימסה) , על עובדת היותי מורה ליוגה ועל כך שחייבת להיות לי אג'נדה קולינארית יותר סדורה , שלא מתנגשת ככה ועושה בי שפטים כל פעם מחדש .אני אומרת לו , שלפעמים אני עושה וויתורים .

הקונפליקט הזה מקבל משמעות מתעצמת בגלל הילה ביתי שעושה עכשיו את דרכה מצמחונות לטבעונות , דרך טהורה ובטוחה , ללא קונפליקטים ושאר אבני מכשול .

אז בינתיים אני נמצאת באחוזי הלייט של 20 – 80 אחוז , צופה אל העתיד בעידוד . משתדלת לא להיות קשה עם עצמי ובעיקר לא לשפוט , זה גם סוג של אלימות , אני מזכירה לעצמי ומסדרת לי את המצפון במחשבה שדברים יכולים להיות כמו שהם וההפוך שלהם באותו זמן .

בינתיים עד שזה יקרה , הכנתי שני מתכונים אסיאתיים נחמדים מנתחי הסינטה המשוישים שלקחתי הביתה . שניהם משתמשים באותו בשר , אך הם שונים בצורת העשייה וקצת גם בתיבול .את שניהם אני אוהבת באותה מידה….

קרא עוד

אורז בר ,טופו ואספרגוס -הכי בריא!!

טופו לא היה פעם אחד ממצרכי המזון שצרכתי.
פגשתי אותו פה ושם ,אהבתי את הקוביות עם מרקם המשי שלהם בתוך מרק מיסו ,או באגדשי טופו שהייתי אוכלת במסעדת אונמי . אבל חוץ מזה דרכינו לא ממש הצטלבו ,חיינו יופי בלי לדעת יותר מידי אחד על השני…
כשהחלטתי שאני רוצה לאכול אוכל נטול בשר רוב הזמן (בשאיפה לכל הזמן)
לא התכוונתי להיהפך למכורת טופו ,כוונתי הייתה להיחשף למוצרי מזון שונים ודרכי הכנה שונות, שיאפשרו לי לאהוב אוכל צמחוני לאורך שנים ,ולא סתם כהרפתקה זמנית.
פתחתי את טעמי לאפשרויות נוספות.. אך לא שיערתי שבתהליך זה אהפוך למכורת טופו… היום במקרר שלי יש באורח קבע לפחות 3 חב' של טופו….
על הטופו בהרחבה אכתוב פעם אחרת ,כשאביא מתכון של טופו צלוי בתנור עם מבחר טעמים אסיאתיים . אני מכורה למאכל הזה!!!!!!!!
אז ממש הכי בקצרה עליו (כי אפשר לכתוב על טופו עד אין סוף) כדי לשכנע את המהססים …
הטופו מכיל המון חלבונים ,דל בקלוריות (שזה הכי שווה) ,אינו מכיל סודיום וכולסטרול . נמצא ברשימת המזונות הבריאים ביותר בעולם!!!
הוא כמעט חסר טעם וריח משל עצמו ,ולכן מקבל אליו באהבה כל מה שתרצו לשים עליו , התיבול האסייתי מאפשר לטופו להיות כוכב!!!
לטופו שלי שידכתי הפעם אורז בר ואספרגוס… וממש בקצרה על אורז הבר:
אורז הבר ,להבדיל אלפי הבדלות מאורז פרא… אינו אורז בכלל!!אלא קטנייה שקיבלה את השם wild rice על שום דמיונה לאורז. צבעה חום כהה עד שחור אורכה הוא עד 1 ס"מ וטעמה אגוזי ומיוחד מאד.

חיטה ואספרגוס מוקפצים בווק…. .

בכל שבוע ,כשאני הולכת אל השוק ( שוק האיכרים ,אלא מה?) אני עורכת לי רשימה של המצרכים להם אזדקק השבוע.

בכל פעם מחדש ,אני נשבעת לעצמי שהפעם לא אקנה אספרגוס ,גם אם הוא יהיה הכי יפה והכי טרי שבעולם ,אני אהיה חזקה ולא אקח אותו איתי הביתה.

האספרגוס האצילי שבירקות ,האהוב עלי מאד , נוהג תמיד לשבש את תוכניותי …כך יוצא שכאני בכלל לא מתכננת להכין איתו איזו מנה. הוא מופיע בפני במלוא הדרו ואני …נכנעת לקסמיו.

כך היה גם הפעם ,אני יודעת בדיוק באיזה דוכן מוכרים אותו . אני חולפת על פניו כלא רואה אותו ,מציצה בכל זאת מזווית העין ,ורואה אותו ,כזה שמנמן, כולו ירוק וטרי . ,ממש מתחנן אלי שאקח אותו… אז לקחתי .

חסרת עמוד שדרה שכמותי…

קרא עוד

פולנטה עם פטריות,אספרגוס וגבינת פרמזן.

עד לשלב זה של חיי שבו החלטתי שאני רוצה לנסות לכתוב על אוכל,לשתף. שלב שבו הבנתי שאני מאד אוהבת לדבר על אוכל,לאכול,לחקור. להפנים שכל העיסוק בזה הוא סוג של חוויה עבורי וגם להודות בזה. עד לשלב זה אוכל נחלק עבורי לאוכל שאוכלים בבית ואוכל שאוכלים במסעדות.

כשאני פוגשת במנה שהיא טובה במיוחד ,אני מתחילה לחקור את טעמיה ,לנחש את המרכיבים ולחשוב איך מצרפים הכול ביחד.

לפעמים זה היה מצליח לי ,לעתים נדרשו ניסיונות חוזרים , וכן היו גם כישלונות צורבים שהרפו את ידיי.

את המנה הזו אכלתי במסעדת מחניודה (מהפוסט הזה).

המנה הוגשה בתוך צנצנת עם סוגר ברזל ,אתם יודעים כמו הצנצנות של פעם שקיבלו עכשיו הזדמנות חוזרת .

הכנסתי את הכף פנימה לוקחת קצת מהפולנטה,משתדלת לתפוס כמה פטריות עם חתיכת פרמזן,טוב , זה היה מדהים!.

ידעתי באותו הרגע שאני לא מסתפקת במנה הזו על בסיס מזדמן ,אלא על בסיס שבו אני מחליטה מתי אני רוצה לאכול ממנה .

ביקשתי את המתכון שבושש להגיע,בינתיים ניסינו אני ורחל לנסות לשחזר אותה.וכמו שדברים מתגלגלים בדרך שלהם ,שבוע לאחר מכן קיבלתי את גיליון"על השולחן" (אני מנויה שלהם ) ושם נתקלתי במתכון,שלושה ימים אחר -כך כבר הכנתי אותו .

אני החלטתי להעניק לו פרזנטציה אחרת ,אני יכולה להגיד שהוא היה בדיוק כמו שאכלתי במסעדה.

קרא עוד