עוגת גבינה ואוכמניות טריות.
פגשתי אותו במסדרון , אני בדרך החוצה , הוא פנימה. חלפתי מחייכת , שלום ומה נשמע..
שום דבר לא הכין אותי להבעת העצב שעלתה על פניו , להילוכו שעצר ולמונולוג הכאב שלו.
הוא דיבר על אימו האהובה , על לכתה מעימו בחטף.
עמד לו גבר כבן 50 וקצת , מדבר על יתמותו , על היותו עכשיו בודד בעולם.
האיש הוא בעל משפחה , עם ילדים . אך הוא חש שנגדע השורש , הבסיס.
הוא דיבר על תחושה של תלישות.
מספר לי על ימים , שהוא חולף על פני ביתה , בדרך לשלו . מסתכל אל החושך בחלונות , ומרגיש כמו ילד עזוב , שאין לו לאן לחזור.
עמדתי שם , מקשיבה , ליבי מבין את הכאב והבדידות עליהם דיבר.
זכרתי באיזו אהבה הוא דיבר על התבשילים שלה , עיניו נוצצות..
מידי פעם היה מביא לנו לטעום . אני זוכרת עוגת גבינה שאהבנו במיוחד .
שמנתית ,רכה ומתוקה בדיוק במידה האהובה עלי .
למעלה היא הייתה מניחה , שכבה עבה של אוכמניות , כאלה שבאות בקופסת שימורים . ספק ריבה , ספק מלית .
שילוב הצבעים היה מדהים , הטעם ממכר .
לקח לי המון זמן ,ומצאי של אוכמניות טריות , עד שהחלטתי להכניס אותן פנימה… טריות וסגלגלות.
250 מ"ל .שיהיה המוני בהצלחה!!!!דווח איך יצא...תודהחיה